Isaiah (ישעיה) - Isaia 139

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע	1 Au maître de chant. De David. Psaume. Seigneur, tu me sondes et me connais,
2 אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק	2 que je m’assoie, que je me lève, tu le sais: bien avant que je n’y pense, tu le savais.
3 ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה	3 Que je sois en voyage ou couché, tu m’observes, tu me suivras en tous mes chemins.
4 כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה	4 Les mots ne sont pas encore sur ma langue que déjà tu en connais le tout.
5 אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה	5 Tu fermes sur moi l’espace, derrière comme devant, et sur moi se pose ta main.
6 פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה	6 Ta science est pour moi un mystère, ce sont des hauteurs où je n’atteins pas.
7 אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח	7 Où irai-je que ton esprit n’y soit, où fuir de devant ta face?
8 אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך	8 Si je monte au ciel, tu y es, si je vais au dortoir des morts, tu m’y retrouves.
9 אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים	9 Ne pourrais-je emprunter les ailes de l’aurore et qu’elles me déposent au-delà des mers?
10 גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך	10 Mais ce sera ta main qui m’y aura conduit, seule ta main droite peut ainsi m’emporter.
11 ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני	11 Dirai-je alors: “Que les ténèbres m’enveloppent, j’ai fait choix de la nuit comme lumière”?
12 גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה	12 Mais les ténèbres mêmes ne te sont pas obscures, et la nuit n’est pas moins lumière que le jour.
13 כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי	13 C’est toi qui as créé mes reins, qui m’as tissé dans le sein de ma mère.
14 אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד	14 Je t’admire pour cet étonnant mystère; prodigieuses sont tes œuvres, mon âme le sait.
15 לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ	15 Mes os n’échappaient pas à ta vue, lorsque j’étais formé dans le secret, brodé dans les profondeurs de la terre.
16 גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם	16 Tes yeux voyaient la suite de mes jours, ils étaient tous écrits sur ton livre, formés avant que le premier n’apparût.
17 ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם	17 Ô Dieu, que tes pensées me dépassent! Leur ensemble défie la raison;
18 אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך	18 plus que le sable, leur nombre échappe à mes calculs, et je n’en finis pas d’être avec toi.
19 אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני	19 Ô Dieu, si tu voulais faire périr le méchant et tenir les violents loin de moi!
20 אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך	20 Ils te trahissent de façon hypocrite, ils comptent pour rien tes desseins.
21 הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט	21 Ne dois-je pas, Seigneur, haïr qui te déteste, avoir en horreur ceux qui te résistent?
22 תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי	22 Je les déteste, ma haine est entière ils sont aussi pour moi des ennemis.
23 חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי	23 Sonde-moi, ô Dieu, et connais mon cœur, éprouve-moi et connais mon désir;
24 וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם	24 vois si je me trace un chemin de mensonge et conduis-moi par le chemin des origines.