| 1 Me fue dirigida esta palabra del Señor: | 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
| 2 «Hijo de hombre, vuélvete al sur, vaticina hacia el mediodía y profetiza contra el bosque del Negueb. | 2 בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל |
| 3 Dile: “Bosque del Negueb, escucha la palabra del Señor: Esto dice el Señor Dios. Voy a encender en medio de ti un fuego que devorará todo árbol verde y todo árbol seco. La llama ardiente no se apagará y arderá toda la superficie del campo, del sur al norte. | 3 ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע |
| 4 Todo mortal verá que yo lo he encendido. No se apagará”». | 4 יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון |
| 5 Yo repliqué: «Ay, mi Dios y Señor, ellos andan diciendo de mí: “No es sino un juglar de fábulas”». | 5 וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד |
| 6 Me fue dirigida esta palabra del Señor: | 6 ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם |
| 7 «Hijo de hombre, dirige tu mirada hacia Jerusalén, vaticina contra el santuario y profetiza sobre la tierra de Israel. | 7 והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה |
| 8 Di a la tierra de Israel: “Esto dice el Señor: Aquí estoy contra ti. Desenvainaré mi espada para extirpar de ti al inocente y al culpable. | 8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
| 9 Porque tengo que exterminar al inocente y al culpable, por eso desenvainaré mi espada contra todo mortal, de sur a norte. | 9 בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה |
| 10 Y sabrá todo mortal que yo, el Señor, he sacado mi espada de la vaina, adonde no volverá”. | 10 למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ |
| 11 Y tú, hijo de hombre, gime, retuércete y gime con amargura ante sus ojos. | 11 ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג |
| 12 Y cuando te pregunten: “¿Por qué gimes?”; les dirás: “Porque ha llegado una noticia que hará desfallecer los corazones, desmayar las manos, decaer el ánimo y disolverse en agua las rodillas. Ya ha llegado y así será” —oráculo del Señor Dios—». | 12 זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך |
| 13 Recibí una palabra del Señor: | 13 כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה |
| 14 «Hijo de hombre, profetiza y di: “Esto dice el Señor: ¡Espada, espada, afilada y bruñida! | 14 ואתה בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם |
| 15 Afilada para matar, bruñida para brillar. | 15 למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח |
| 16 La he bruñido para empuñarla. Ya está afilada la espada, ya está bruñida, para ponerla en manos del verdugo. | 16 התאחדי הימיני השימי השמילי אנה פניך מעדות |
| 17 Grita y aúlla, hijo de hombre, porque se dirige contra mi pueblo, contra todos los príncipes de Israel, entregados a la espada junto con mi pueblo. ¡Por eso, golpéate el muslo! | 17 וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי |
| 18 Ha sido puesta a la prueba. ¿Podrá ocurrir que el poder que lo desprecia todo no exista ya?” —oráculo del Señor Dios—. | 18 ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
| 19 Y tú, hijo de hombre, profetiza y golpea tus manos: que la espada castigue dos y tres veces, la espada de la muerte, la espada de la gran matanza que los amenaza, | 19 ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא |
| 20 para que desfallezcan los corazones y sean muchas las víctimas. He puesto la espada de la matanza en todas sus puertas. Está preparada para relucir, bruñida para la masacre. | 20 דרך תשים לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה |
| 21 Golpea, afilada, a derecha e izquierda, adondequiera te vuelvas. | 21 כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד |
| 22 También yo aplaudiré con mis manos y desahogaré mi ira. | 22 בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק |
| 23 Yo, el Señor, he hablado». Me fue dirigida esta palabra del Señor: | 23 והיה להם כקסום שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש |
| 24 «Hijo de hombre: Traza dos caminos para la venida de la espada del rey de Babilonia. Los dos partirán del mismo país. Al comienzo de cada uno pon una señal, indicando la dirección. | 24 לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו |
| 25 Trazarás un camino para la espada hacia Rabá de los amonitas; el otro, hacia Judá y su plaza fuerte, Jerusalén. | 25 ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ |
| 26 El rey de Babilonia se ha detenido en la encrucijada, en la cabecera de los dos caminos para consultar los presagios: baraja las flechas, consulta a los ídolos, examina el hígado. | 26 כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפיל |
| 27 Ya tiene el presagio en su mano derecha: “¡A Jerusalén! ¡Que pongan las sillas de montar, que proclamen la masacre, que lancen el grito de guerra, que emplacen arietes contra las puertas, que levanten un terraplén, que construyan muros de asalto!” | 27 עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו |
| 28 Les pareció falso el presagio: ¡Les habían hecho tantas promesas! Pero el rey de Babilonia recuerda su infidelidad y los llevará cautivos. | 28 ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק |
| 29 Por ello, así dice el Señor Dios: “Porque ha vuelto a vuestra memoria vuestra iniquidad, porque han quedado al descubierto vuestras transgresiones, porque son evidentes vuestras acciones y vuestros pecados, porque todo ha sido recordado, os llevarán cautivos por la fuerza. | 29 בחזות לך שוא בקסם לך כזב לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ |
| 30 Y en cuanto a ti, infame y malvado príncipe de Israel, cuyo día y tiempo del castigo final ha llegado, | 30 השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך |
| 31 esto dice el Señor Dios: Quítate el turbante, despójate de la corona. Nada volverá a ser igual. La modestia será exaltada, y la arrogancia humillada. | 31 ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית |
| 32 ¡Ruina sobre ruina, convertiré la ciudad en ruinas! Pero eso no ocurrirá hasta que llegue aquel en cuyas manos he puesto la sentencia”». | 32 לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי |
| 33 Y ahora, hijo de hombre, profetiza y di: «Esto dice el Señor Dios, contra los amonitas y contra sus insultos: “Espada, espada desnuda para devorar, bruñida para brillar: | |
| 34 ha llegado el día y el momento de tu castigo final; pondrán la espada en el cuello de los infames y malvados, mientras sobre ti se tienen visiones falsas y se pronuncian oráculos mentirosos. | |
| 35 ¡Vuelve a tu vaina! En el mismo lugar donde fuiste forjada, en tu tierra de origen te juzgaré. | |
| 36 Derramaré sobre ti mi indignación, atizaré contra ti el fuego de mi ira y te entregaré en manos de hombres bárbaros, artífices de exterminio. | |
| 37 Serás pasto del fuego, tu sangre caerá en tu propia tierra, se perderá tu recuerdo, porque, yo, el Señor, he hablado”». | |
