Génesis 2

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Concluyéronse, pues, los cielos y la tierra y todo su aparato,	1 ויכלו השמים והארץ וכל צבאם
2 y dio por concluida Dios en el séptimo día la labor que había hecho, y cesó en el día séptimo de toda la labor que hiciera.	2 ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה
3 Y bendijo Dios el día séptimo y lo santificó; porque en él cesó Dios de toda la obra creadora que Dios había hecho.	3 ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות
4 Esos fueron los orígenes de los cielos y la tierra, cuando fueron creados. El día en que hizo Yahveh Dios la tierra y los cielos,	4 אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים
5 no había aún en la tierra arbusto alguno del campo, y ninguna hierba del campo había germinado todavía, pues Yahveh Dios no había hecho llover sobre la tierra, ni había hombre que labrara el suelo.	5 וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה
6 Pero un manantial brotaba de la tierra, y regaba toda la superficie del suelo.	6 ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה
7 Entonces Yahveh Dios formó al hombre con polvo del suelo, e insufló en sus narices aliento de vida, y resultó el hombre un ser viviente.	7 וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה
8 Luego plantó Yahveh Dios un jardín en Edén, al oriente, donde colocó al hombre que había formado.	8 ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר
9 Yahveh Dios hizo brotar del suelo toda clase de árboles deleitosos a la vista y buenos para comer, y en medio del jardín, el árbol de la vida y el árbol de la ciencia del bien y del mal.	9 ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע
10 De Edén salía un río que regaba el jardín, y desde allí se repartía en cuatro brazos.	10 ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים
11 El uno se llama Pisón: es el que rodea todo el país de Javilá, donde hay oro.	11 שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב
12 El oro de aquel país es fino. Allí se encuentra el bedelio y el ónice.	12 וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם
13 El segundo río se llama Guijón: es el que rodea el país de Kus.	13 ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש
14 El tercer río se llama Tigris: es el que corre al oriente de Asur. Y el cuarto río es el Eufrates.	14 ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת
15 Tomó, pues, Yahveh Dios al hombre y le dejó en al jardín de Edén, para que lo labrase y cuidase.	15 ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה
16 Y Dios impuso al hombre este mandamiento: «De cualquier árbol del jardín puedes comer,	16 ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל
17 mas del árbol de la ciencia del bien y del mal no comerás, porque el día que comieres de él, morirás sin remedio.»	17 ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות
18 Dijo luego Yahveh Dios: «No es bueno que el hombre esté solo. Voy a hacerle una ayuda adecuada.»	18 ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו
19 Y Yahveh Dios formó del suelo todos los animales del campo y todas las aves del cielo y los llevó ante el hombre para ver cómo los llamaba, y para que cada ser viviente tuviese el nombre que el hombre le diera.	19 ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו
20 El hombre puso nombres a todos los ganados, a las aves del cielo y a todos los animales del campo, mas para el hombre no encontró una ayuda adecuada.	20 ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו
21 Entonces Yahveh Dios hizo caer un profundo sueño sobre el hombre, el cual se durmió. Y le quitó una de las costillas, rellenando el vacío con carne.	21 ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה
22 De la costilla que Yahveh Dios había tomado del hombre formó una mujer y la llevó ante el hombre.	22 ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם
23 Entonces éste exclamó: «Esta vez sí que es hueso de mis huesos y carne de mi carne. Esta será llamada mujer, porque del varón ha sido tomada.»	23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת
24 Por eso deja el hombre a su padre y a su madre y se une a su mujer, y se hacen una sola carne.	24 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד
25 Estaban ambos desnudos, el hombre y su mujer, pero no se avergonzaban uno del otro.	25 ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו