Giobbe 19

BIBBIA RICCIOTTI	MODERN HEBREW BIBLE
1 - Ma Giobbe rispose e disse:	1 ויען איוב ויאמר
2 «Fino a quando affliggerete l'anima mia, e mi opprimerete con discorsi?	2 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים
3 Son già dieci volte che voi m'ingiuriate, e non vi vergognate di maltrattarmi.	3 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי
4 Eppure, quand'anche io fossi in ignoranza, presso di me rimarrebbe l'ignoranza mia.	4 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי
5 Voi invece contro me v'insuperbite e mi rimproverate a motivo dei miei obbrobrii;	5 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי
6 ebbene sappiate che Dio non mi affligge con giudizio giusto, sì da ricingermi con i suoi flagelli.	6 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף
7 Ecco, io grido soffrendo violenza, ma nessuno m'ascolta, alzo le strida, ma nessuno fa giustizia.	7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט
8 Il mio sentiero [Dio] ha sbarrato, sì che non passo, e sulla mia strada ha posto le tenebre.	8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים
9 Dell'onor mio egli mi ha spogliato, e mi tolse la corona dalla testa.	9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי
10 Da ogni parte mi ha demolito, ed io perisco, la mia speranza ha distrutto come ad albero sradicato.	10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי
11 Divampò contro me la sua collera, mi ha considerato qual nemico suo.	11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו
12 Tutte irruppero le sue torme, apparecchiarono la loro strada contro di me, s'accamparono attorno alla mia tenda.	12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי
13 I miei fratelli allontanò egli da me, e i miei conoscenti come stranieri da me si ritirarono;	13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני
14 i miei vicini mi hanno abbandonato, e quei che mi conoscevano mi hanno dimenticato;	14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני
15 gl'inquilini di mia casa e le mie serve qual forastiero mi stimano, e qual pellegrino son diventato agli occhi loro.	15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם
16 Chiamo il mio servo, ma egli non risponde, di bocca mia io sto a supplicarlo!	16 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו
17 L'alito mio fa nausea a mia moglie, e mi raccomando ai figli del mio seno.	17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני
18 Perfin gli stolti mi hanno disprezzato, e pur se m'allontano essi mi beffeggiano.	18 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי
19 Quei che già furono miei consiglieri mi hanno abominato, e chi ebbi in sommo amore mi si è voltato contro.	19 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי
20 Alla mia pelle, consuntasi la carne, s'è attaccato il mio scheletro, e sono rimaste solo le labbra attorno ai miei denti.	20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני
21 Pietà di me, pietà di me, almeno voi amici miei, perchè la mano del Signore mi ha toccato!	21 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי
22 Perchè mi perseguitate, come [fa] Dio, e vi state a satollare delle mie carni?	22 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו
23 Oh! venissero pur scritte le mie parole, oh! fossero vergate nel libro,	23 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו
24 oh con scalpello di ferro e lamina di piombonella dura selce fossero incise!	24 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון
25 Io so infatti che il mio redentore vive, e nell'ultimo giorno io sorgerò dalla terra,	25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום
26 e che nuovamente mi circonderò della mia pelle, e nella mia carne vedrò il mio Dio.	26 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה
27 [Quel Dio] che vedrò io stesso, e contempleranno i miei occhi, e non [quelli di] un altro! Questa mia speranza è riposta nel mio seno.	27 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי
28 Perchè mai dunque voi esclamate: - Esaminiamo costui, e la radice della questione troveremo in lui ?-	28 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי
29 Guardatevi piuttosto voialtri dalla spada, poichè c'è una spada che vendica l'iniquità: e sappiate che v'è un giudizio!».	29 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין