2 Corinthians 3

NEW AMERICAN BIBLE	MODERN HEBREW BIBLE
1 Are we beginning to commend ourselves again? Or do we need, as some do, letters of recommendation to you or from you?	1 הנחל עוד לשבח עצמנו האם נצטרך כמקצת אנשים לאגרות אליכם או מכם המזכירות אתנו לשבח
2 You are our letter, written on our hearts, known and read by all,	2 אתם אגרתנו הכתובה בלבבנו ונודעה ונקראה לכל אדם
3 shown to be a letter of Christ administered by us, written not in ink but by the Spirit of the living God, not on tablets of stone but on tablets that are hearts of flesh.	3 כי בידוע שאתם אגרת המשיח ערוכה על ידי שרותנו כתובה לא בדיו כי אם ברוח אלהים חיים ולא על לוחות אבן כי אם על לוחות בשר הלב
4 Such confidence we have through Christ toward God.	4 וכזה בטחוננו באלהים על ידי המשיח
5 Not that of ourselves we are qualified to take credit for anything as coming from us; rather, our qualification comes from God,	5 יען אשר לא נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא
6 who has indeed qualified us as ministers of a new covenant, not of letter but of spirit; for the letter brings death, but the Spirit gives life.	6 אשר הכשיר אתנו למשרתי ברית חדשה לא של האותיות אלא של הרוח כי האות ימית והרוח יחיה
7 Now if the ministry of death, carved in letters on stone, was so glorious that the Israelites could not look intently at the face of Moses because of its glory that was going to fade,	7 ואם שרות המות החרות באותיות על האבן נראה בכבוד עד שלא יכלו בני ישראל להביט אל פני משה מפני כבוד פניו העמד להבטל
8 how much more will the ministry of the Spirit be glorious?	8 כמה יגדל כבוד שרות הרוח
9 For if the ministry of condemnation was glorious, the ministry of righteousness will abound much more in glory.	9 כי אם השרות אשר לחיב כבוד הוא כמה יעדף בכבוד השרות אשר לזכות
10 Indeed, what was endowed with glory has come to have no glory in this respect because of the glory that surpasses it.	10 כי אף הנכבד איננו נחשב לכבוד לעמת הכבוד הנעלה הזה
11 For if what was going to fade was glorious, how much more will what endures be glorious.	11 כי אם הדבר העמד להבטל יש לו כבוד הדבר הקים על אחת כמה וכמה
12 Therefore, since we have such hope, we act very boldly	12 על כן בהיות לנו תקוה כזאת פתחון פינו רב הוא
13 and not like Moses, who put a veil over his face so that the Israelites could not look intently at the cessation of what was fading.	13 ולא כמשה אשר נתן מסוה על פניו פן יביטו בני ישראל אל סוף העמד להבטל
14 Rather, their thoughts were rendered dull, for to this present day the same veil remains unlifted when they read the old covenant, because through Christ it is taken away.	14 אבל נטמטמו דעותיהם כי עד היום הזה בקראם הברית הישנה נשאר ולא גלה המסוה ההוא אשר לא יוסר כי אם במשיח
15 To this day, in fact, whenever Moses is read, a veil lies over their hearts,	15 אבל עד היום הזה בקראם את משה מונח מסוה על לבם
16 but whenever a person turns to the Lord the veil is removed.	16 וכשיפנו אל האדון יוסר המסוה
17 Now the Lord is the Spirit, and where the Spirit of the Lord is, there is freedom.	17 והאדון הוא הרוח ובאשר רוח האדון שם החרות
18 All of us, gazing with unveiled face on the glory of the Lord, are being transformed into the same image from glory to glory, as from the Lord who is the Spirit.	18 ואנחנו כלנו בפנים מגלים ראים את כבוד האדון במראה ונחלף אל עצם דמות ההיא מכבוד אל כבוד כהחלף מאת אדון הרוח