A zsoltárok könyve 57

KÁLDI-NEOVULGÁTA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 A karvezetőnek. A »Ne semmisíts meg« szerint. Miktám Dávidtól. Amikor Saul elől a barlangba menekült.	1 לַמְנַצֵּחַ אַל־תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בְּבָרְחֹו מִפְּנֵישָׁ־אוּל בַּמְּעָרָה
2 Könyörülj rajtam, Istenem, könyörülj rajtam, mert beléd vetem bizalmamat, és szárnyad árnyékában húzom meg magam, amíg a veszedelem elvonul.	2 חָנֵּנִי אֱלֹהִים ׀ חָנֵּנִי כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי וּבְצֵל־כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבֹר הַוֹּות
3 A fölséges Istenhez kiáltok, Istenhez, aki jót cselekszik velem.	3 אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיֹון לָאֵל גֹּמֵר עָלָי
4 Az égből küld szabadulást nekem, és gyalázatba taszítja azokat, akik taposnak rajtam. Isten elküldi irgalmát és hűségét.	4 יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם ׀ וְיֹושִׁיעֵנִי חֵרֵף שֹׁאֲפִי סֶלָה יִשְׁלַח אֱלֹהִים חַסְדֹּו וַאֲמִתֹּו
5 Lelkem az oroszlánok kölykei közt hever, amelyek felfalják az emberek fiait. Foguk lándzsa és nyíl, nyelvük élesre fent szablya.	5 נַפְשִׁי ׀ בְּתֹוךְ לְבָאִם אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים בְּנֵי־אָדָם נֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשֹׁונָם חֶרֶב חַדָּה
6 Magasztaltassék föl Isten az egek fölé, és dicsőséged minden föld fölé!	6 רוּמָה עַל־הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל־הָאָרֶץ כְּבֹודֶךָ
7 Hálót kerítettek lábamnak, és megaláztak engem; Vermet ástak nekem, de ők maguk estek bele.	7 רֶשֶׁת ׀ הֵכִינוּ לִפְעָמַי כָּפַף נַפְשִׁי כָּרוּ לְפָנַי שִׁיחָה נָפְלוּ בְתֹוכָהּ סֶלָה
8 Kész az én szívem, Istenem, kész az én szívem,	8 נָכֹון לִבִּי אֱלֹהִים נָכֹון לִבִּי אָשִׁירָה וַאֲזַמֵּרָה
9 éneklek és zsoltárt zengek! Ébredj fel, dicsőségem, ébredjen a hárfa és a lant! Hadd keltsem fel a hajnalt!	9 עוּרָה כְבֹודִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנֹּור אָעִירָה שָּׁחַר
10 Hálát adok neked, Uram, a népek között, zsoltárral dicsérlek a nemzetek között,	10 אֹודְךָ בָעַמִּים ׀ אֲדֹנָי אֲזַמֶּרְךָ בַּל־אֻמִּים
11 mert irgalmad felér az egekig, és hűséged a fellegekig.	11 כִּי־גָדֹל עַד־שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד־שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ
12 Magasztaltassék föl Isten az egek fölé, és dicsőséged minden föld fölé!	12 רוּמָה עַל־שָׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל־הָאָרֶץ כְּבֹודֶךָ
	13 בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ וְאֶת־כֻּלָּם יִשָּׂא־רוּחַ יִקַּח־הָבֶל וְהַחֹוסֶה בִי יִנְחַל־אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר־קָדְשִׁי
	14 וְאָמַר סֹלּוּ־סֹלּוּ פַּנּוּ־דָרֶךְ הָרִימוּ מִכְשֹׁול מִדֶּרֶךְ עַמִּי׃ ס
	15 כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדֹושׁ שְׁמֹו מָרֹום וְקָדֹושׁ אֶשְׁכֹּון וְאֶת־דַּכָּא וּשְׁפַל־רוּחַ לְהַחֲיֹות רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיֹות לֵב נִדְכָּאִים
	16 כִּי לֹא לְעֹולָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצֹוף כִּי־רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטֹוף וּנְשָׁמֹות אֲנִי עָשִׂיתִי
	17 בַּעֲוֹן בִּצְעֹו קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף וַיֵּלֶךְ שֹׁובָב בְּדֶרֶךְ לִבֹּו
	18 דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ וְאַנְחֵהוּ וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לֹו וְלַאֲבֵלָיו
	19 בֹּורֵא [נוּב כ] (נִיב ק) שְׂפָתָיִם שָׁלֹום ׀ שָׁלֹום לָרָחֹוק וְלַקָּרֹוב אָמַר יְהוָה וּרְפָאתִיו
	20 וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט
	21 אֵין שָׁלֹום אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים׃ ס