Philippians 2

1 2 3 4
Versetti esaminati

Torna indietro

Douai-Rheims Stuttgartensia - Delitzsch
1 If there be therefore any consolation in Christ, if any comfort of charity, if any society of the spirit, if any bowels of commiseration:1 לָכֵן אִם־יֵשׁ תּוֹכֵחָה בַּמָּשִׁיחַ אִם־תַּנְחוּמוֹת הָאַהֲבָה אִם־הִתְחַבְּרוּת הָרוּחַ אִם־רַחֲמִים וְחֶמְלָה
2 Fulfil ye my joy, that you may be of one mind, having the same charity, being of one accord, agreeing in sentiment.2 הַשְׁלִימוּ־נָא אֶת־שִׂמְחָתִי בִּהְיוֹת לָכֶם לֵב אֶחָד וְאַהֲבָה אַחַת וְנֶפֶשׁ אַחַת וְרָצוֹן אֶחָד
3 Let nothing be done through contention, neither by vain glory: but in humility, let each esteem others better than themselves:3 וְאַל־תַּעֲשֹוּ דָבָר בְּדֶרֶךְ מְרִיבָה אוֹ כְּבוֹד שָׁוְא כִּי אִם־בְּשִׁפְלוּת רוּחַ תַּחְשְׁבוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ יוֹתֵר מֵעַצְמוֹ
4 Each one not considering the things that are his own, but those that are other men's.4 כָּל־אֶחָד אַל־יִדְאַג לַאֲשֶׁר־לוֹ לְבַדּוֹ כִּי אִם־גַּם לַאֲשֶׁר לַחֲבֵרוֹ
5 For let this mind be in you, which was also in Christ Jesus:5 כִּי הָרוּחַ הַהִיא אֲשֶׁר הָיְתָה בַּמָּשִׁיחַ תְּהִי גַּם־בָּכֶם
6 Who being in the form of God, thought it not robbery to be equal with God:6 אֲשֶׁר אַף כִּי־הָיָה בִּדְמוּת הָאֱלֹהִים לֹא־חָשַׁב לוֹ לְשָׁלָל הֱיוֹתוֹ שָׁוֶה לֵאלֹהִים
7 But emptied himself, taking the form of a servant, being made in the likeness of men, and in habit found as a man.7 כִּי אִם־הִפְשִׁיט אֶת־עַצְמוֹ וַיִּלְבַּשׁ דְּמוּת עֶבֶד וַיִּדְמֶה לִבְנֵי אָדָם וַיִּמָּצֵא בִתְכוּנָתוֹ כְּבֶן אָדָם
8 He humbled himself, becoming obedient unto death, even to the death of the cross.8 וַיַּשְׁפֵּל אֶת־נַפְשׁוֹ וַיִּכָּנַע עַד־מָוֶת עַד־מִיתַת הַצְּלִיבָה
9 For which cause God also hath exalted him, and hath given him a name which is above all names:9 עַל־כֵּן גַּם־הָאֱלֹהִים הִגְבִּיהוֹ מְאֹד וַיִּתֶּן־לוֹ שֵׁם נַעֲלֶה עַל־כָּל־שֵׁם
10 That in the name of Jesus every knee should bow, of those that are in heaven, on earth, and under the earth:10 לְמַעַן אֲשֶׁר בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ תִּכְרַע כָּל־בֶּרֶךְ אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּמִתַּחַת לָאָרֶץ
11 And that every tongue should confess that the Lord Jesus Christ is in the glory of God the Father.11 וְכָל־לָשׁוֹן תּוֹדֶה כִּי אָדוֹן הוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִכְבוֹד אֱלֹהִים הָאָב
12 Wherefore, my dearly beloved, (as you have always obeyed, not as in my presence only, but much more now in my absence,) with fear and trembling work out your salvation.12 לָכֵן חֲבִיבַי כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם לִי בְּכָל־עֵת כֵּן לֹא לְבַד בִּהְיוֹתִי עִמָּכֶם כִּי־עוֹד יֹתֵר עַתָּה אֲשֶׁר אֲנִי רָחוֹק מִכֶּם תִּיגְעוּ בִּתְשׁוּעַת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּיִרְאָה וּבִרְעָדָה
13 For it is God who worketh in you, both to will and to accomplish, according to his good will.13 כִּי הָאֱלֹהִים הוּא הַפֹּעֵל בָּכֶם גַּם־לַחְפֹּץ גַּם־לִפְעֹל כְּפִי רְצוֹנוֹ
14 And do ye all things without murmurings and hesitations;14 עֲשֹוּ כָּל־דָּבָר בְּלֹא תְלֻנּוֹת וּבְלֹא מְזִמּוֹת
15 That you may be blameless, and sincere children of God, without reproof, in the midst of a crooked and perverse generation; among whom you shine as lights in the world.15 לְמַעַן תִּהְיוּ נְקִיִּים וּטְהוֹרִים בְּנֵי אֱלֹהִים לֹא־מוּם בָּם בְּתוֹךְ דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל אֲשֶׁר־תָּאִירוּ בֵינֵיהֶם כִּמְאוֹרוֹת בָּעוֹלָם
16 Holding forth the word of life to my glory in the day of Christ, because I have not run in vain, nor laboured in vain.16 מַחֲזִיקִים בִּדְבַר הַחַיִּים לִתְהִלָּה לִי בְּיוֹם הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר לֹא לְחִנָּם רַצְתִּי וְלֹא לָרִיק יָגָעְתִּי
17 Yea, and if I be made a victim upon the sacrifice and service of your faith, I rejoice, and congratulate with you all.17 אֲבָל אִם גַּם־אֻסַּךְ עַל־זֶבַח אֱמוּנַתְכֶם וַעֲבוֹדָתָהּ הִנְנִי שָׂמֵחַ וְגַם־שָׂשֹ עִם־כֻּלְּכֶם
18 And for the selfsame thing do you also rejoice, and congratulate with me.18 וְכָכָה שִׂמְחוּ אַף־אַתֶּם וְשִׂישֹוּ עִמָּדִי
19 And I hope in the Lord Jesus to send Timothy unto you shortly, that I also may be of good comfort, when I know the things concerning you.19 וְקִוֵּיתִי בְּיֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ לִשְׁלֹחַ בִּמְהֵרָה אֲלֵיכֶם אֶת־טִימוֹתִיּוֹס לְמַעַן תָּנוּחַ דַּעְתִּי בְּהִוָּדַע לִי דְּבַר־מַעֲמַדְכֶם
20 For I have no man so of the same mind, who with sincere affection is solicitous for you.20 כִּי זוּלָתוֹ אֵין־אִתִּי אִישׁ כִּלְבָבִי אֲשֶׁר בְּלֵב שָׁלֵם יִדְאַג לָכֶם
21 For all seek the things that are their own; not the things that are Jesus Christ's.21 כִּי כֻלָּם אֵת אֲשֶׁר־לָהֶם יִדְרשׁוּ וְלֹא אֶת־אֲשֶׁר לְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
22 Now know ye the proof of him, that as a son with the father, so hath he served with me in the gospel.22 וְאוֹתוֹ יְדַעְתֶּם כִּי בָחוּן הוּא אֲשֶׁר כַּבֵּן הָעֹבֵד אֶת־אָבִיו כֵּן הָיָה אִתִּי בַּעֲבוֹדַת הַבְּשׂוֹרָה
23 Him therefore I hope to send unto you immediately, so soon as I shall see how it will go with me.23 וְאֹתוֹ אֲקַוֶּה לִשְׁלֹחַ אֲלֵיכֶם מַהֵר כַּאֲשֶׁר אֶרְאֶה מַה־יִּהְיֶה לִי
24 And I trust in the Lord, that I myself also shall come to you shortly.24 וּבָטַחְתִּי בַאֲדֹנֵינוּ אֲשֶׁר גַּם־אָנֹכִי אָבוֹא אֲלֵיכֶם בִּמְהֵרָה
25 But I have thought it necessary to send to you Epaphroditus, my brother and fellow labourer, and fellow soldier, but your apostle, and he that hath ministered to my wants.25 וָאֶחְשֹׁב מִן־הַצֹּרֶךְ לִשְׁלֹחַ אֲלֵיכֶם אֶת־אֶפַּפְרוֹדִיטוֹס אָחִי וְעֹזְרִי וַחֲבֵרִי בַצָּבָא וְהוּא שְׁלִיחֲכֶם וּמְשָׁרְתִי בִּצְרָכָי
26 For indeed he longed after you all: and was sad, for that you had heard that he was sick.26 יַעַן הֱיוֹתוֹ נִכְסָף לְכֻלְּכֶם וְנֶעְצָב מְאֹד עַל־אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם כִּי חָלָה
27 For indeed he was sick, nigh unto death; but God had mercy on him; and not only on him, but on me also, lest I should have sorrow upon sorrow.27 אָמְנָם חָלֹה חָלָה וְגַם־נָטָה לָמוּת אֲבָל הָאֱלֹהִים רִחַם עָלָיו וְלֹא עָלָיו בִּלְבַד כִּי גַם־עָלַי רִחַם שֶׁלֹּא־יָבוֹא עָלַי יָגוֹן עַל־יָגוֹן
28 Therefore I sent him the more speedily: that seeing him again, you may rejoice, and I may be without sorrow.28 לָכֵן מִהַרְתִּי לְשָׁלְחוֹ אֲלֵיכֶם לְמַעַן תִּרְאֻהוּ וְתָשׁוּבוּ לִשְׂמוֹחַ וְגַם־יִמְעַט יְגוֹנִי
29 Receive him therefore with all joy in the Lord; and treat with honour such as he is.29 עַל־כֵּן קַבְּלֻהוּ בַאֲדֹנֵינוּ בְּכָל־שִׂמְחָה וְהוֹקִירוּ אֲנָשִׁים כָּמֹהוּ
30 Because for the work of Christ he came to the point of death: delivering his life, that he might fulfil that which on your part was wanting towards my service.30 כִּי בַעֲבוּר עֲבוֹדַת הַמָּשִׁיחַ הִגִּיעַ עַד־מָוֶת וַתֵּקַל נַפְשׁוֹ בְּעֵינָיו לְמַעַן יְמַלֵּא אֶת־אֲשֶׁר חֲסַרְתֶּם בְּשָׁרֶתְכֶם אוֹתִי