Isaiah (ישעיה) - Isaia 105

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו	1 Dankt dem Herrn! Ruft seinen Namen an! Macht unter den Völkern seine Taten bekannt!
2 שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו	2 Singt ihm und spielt ihm, sinnt nach über all seine Wunder!
3 התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה	3 Rühmt euch seines heiligen Namens! Alle, die den Herrn suchen, sollen sich von Herzen freuen.
4 דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד	4 Fragt nach dem Herrn und seiner Macht; sucht sein Antlitz allezeit!
5 זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו	5 Denkt an die Wunder, die er getan hat, an seine Zeichen und die Beschlüsse aus seinem Mund.
6 זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו	6 Bedenkt es, ihr Nachkommen seines Knechtes Abraham, ihr Kinder Jakobs, die er erwählt hat.
7 הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו	7 Er, der Herr, ist unser Gott. Seine Herrschaft umgreift die Erde.
8 זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור	8 Ewig denkt er an seinen Bund, an das Wort, das er gegeben hat für tausend Geschlechter,
9 אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק	9 an den Bund, den er mit Abraham geschlossen, an den Eid, den er Isaak geschworen hat.
10 ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם	10 Er bestimmte ihn als Satzung für Jakob, als ewigen Bund für Israel.
11 לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם	11 Er sprach: Dir will ich Kanaan geben, das Land, das dir als Erbe bestimmt ist.
12 בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה	12 Als sie noch gering waren an Zahl, nur wenige und fremd im Land,
13 ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר	13 und noch zogen von Volk zu Volk, von einem Reich zum andern,
14 לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים	14 da ließ er sie von niemand bedrücken, wies ihretwegen Könige zurecht:
15 אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו	15 «Tastet meine Gesalbten nicht an, tut meinen Propheten nichts zuleide!»
16 ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר	16 Dann aber rief er den Hunger ins Land, entzog ihnen allen Vorrat an Brot.
17 שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף	17 Doch hatte er ihnen einen Mann vorausgesandt: Josef wurde als Sklave verkauft.
18 ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו	18 Man spannte seine Füße in Fesseln und zwängte seinen Hals ins Eisen
19 עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו	19 bis zu der Zeit, als sein Wort sich erfüllte und der Spruch des Herrn ihm Recht gab.
20 שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו	20 Da sandte der König einen Boten und ließ ihn frei, der Herrscher der Völker ließ ihn heraus.
21 שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו	21 Er bestellte ihn zum Herrn über sein Haus, zum Gebieter über seinen ganzen Besitz.
22 לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם	22 Er sollte die Fürsten lenken nach seinem Sinn und die Ältesten Weisheit lehren.
23 ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם	23 Und Israel kam nach Ägypten, Jakob wurde Gast im Lande Hams.
24 ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו	24 Da mehrte Gott sein Volk gewaltig, machte es stärker als das Volk der Bedrücker.
25 הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו	25 Er wandelte ihren Sinn zum Hass gegen sein Volk, sodass sie an seinen Knechten tückisch handelten.
26 שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו	26 Dann sandte er Mose, seinen Knecht, und Aaron, den Gott sich erwählte.
27 שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם	27 Sie wirkten unter ihnen seine Zeichen, im Lande Hams seine Wunder.
28 שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו	28 Er sandte Finsternis, da wurde es dunkel; doch achteten sie nicht auf sein Wort.
29 הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם	29 Er verwandelte ihre Gewässer in Blut und ließ ihre Fische sterben.
30 שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם	30 Ihr Land wimmelte von Fröschen bis hinein in den Palast des Königs.
31 אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם	31 Er gebot, da kamen Schwärme von Fliegen und von Stechmücken über das ganze Gebiet.
32 נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם	32 Er schickte ihnen Hagel statt Regen, flammendes Feuer auf ihr Land.
33 ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם	33 Er zerschlug ihnen Weinstock und Feigenbaum und knickte in ihrem Gebiet die Bäume um.
34 אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר	34 Er gebot, da kamen Schwärme von Grillen und Wanderheuschrecken in gewaltiger Zahl.
35 ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם	35 Sie fraßen alles Grün in ihrem Land, sie fraßen die Frucht ihrer Felder.
36 ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם	36 Er erschlug im Land jede Erstgeburt, die ganze Blüte der Jugend.
37 ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל	37 Er führte sein Volk heraus mit Silber und Gold; in seinen Stämmen fand sich kein Schwächling.
38 שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם	38 Bei ihrem Auszug waren die Ägypter froh; denn Schrecken vor ihnen hatte sie alle befallen.
39 פרש ענן למסך ואש להאיר לילה	39 Eine Wolke breitete er aus, um sie zu decken, und Feuer, um die Nacht zu erleuchten.
40 שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם	40 Als sie ihn baten, schickte er Wachteln und sättigte sie mit Brot vom Himmel.
41 פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר	41 Er öffnete den Felsen und Wasser entquoll ihm, wie ein Strom floss es dahin in der Wüste.
42 כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו	42 Denn er dachte an sein heiliges Wort und an Abraham, seinen Knecht.
43 ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו	43 Er führte sein Volk heraus in Freude, seine Erwählten in Jubel.
44 ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו	44 Er gab ihnen die Länder der Völker und ließ sie den Besitz der Nationen gewinnen,
45 בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה	45 damit sie seine Satzungen hielten und seine Gebote befolgten. Halleluja!