Livre de Job 16

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Job prit la parole et dit:	1 ויען איוב ויאמר
2 Que de fois ai-je entendu de tels propos, et quels pénibles consolateurs vous faites!	2 שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם
3 "Y aura-t-il une fin à ces paroles en l'air?" Ou encore: "Quel mal te pousse à te défendre?"	3 הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה
4 Oh! moi aussi, je saurais parler comme vous, si vous étiez à ma place; je pourrais vous accabler dediscours en hochant la tête sur vous,	4 גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי
5 vous réconforter en paroles, puis cesser d'agiter les lèvres.	5 אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך
6 Mais quand je parle, ma souffrance ne cesse pas, si je me tais, en quoi disparaît-elle?	6 אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך
7 Et maintenant elle me pousse à bout; tu as frappé d'horreur tout mon entourage	7 אך עתה הלאני השמות כל עדתי
8 et il me presse, mon calomniateur s'est fait mon témoin, il se dresse contre moi, il m'accuse en face;	8 ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה
9 sa colère déchire et me poursuit, en montrant des dents grinçantes. Mes adversaires aiguisent sur moileurs regards,	9 אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי
10 ouvrent une bouche menaçante. Leurs railleries m'atteignent comme des soufflets; ensemble ilss'ameutent contre moi.	10 פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון
11 Oui, Dieu m'a livré à des injustes, entre les mains des méchants, il m'a jeté.	11 יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני
12 Je vivais tranquille quand il m'a fait chanceler, saisi par la nuque pour me briser. Il a fait de moi sacible:	12 שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה
13 il me cerne de ses traits, transperce mes reins sans pitié et répand à terre mon fiel.	13 יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי
14 Il ouvre en moi brèche sur brèche, fonce sur moi tel un guerrier.	14 יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור
15 J'ai cousu un sac sur ma peau, jeté mon front dans la poussière.	15 שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני
16 Mon visage est rougi par les larmes et l'ombre couvre mes paupières.	16 פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות
17 Pourtant, point de violence dans mes mains, et ma prière est pure.	17 על לא חמס בכפי ותפלתי זכה
18 O terre, ne couvre point mon sang, et que mon cri monte sans arrêt.	18 ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי
19 Dès maintenant, j'ai dans les cieux un témoin, là-haut se tient mon défenseur.	19 גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים
20 Interprète de mes pensées auprès de Dieu, devant qui coulent mes larmes,	20 מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני
21 qu'il plaide la cause d'un homme aux prises avec Dieu, comme un mortel défend son semblable.	21 ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו
22 Car mes années de vie sont comptées, et je m'en vais par le chemin sans retour.	22 כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך