Hosea 4

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 Hört das Wort des Herrn, ihr Söhne Israels! Denn der Herr erhebt Klage gegen die Bewohner des Landes: Es gibt keine Treue und keine Liebe und keine Gotteserkenntnis im Land.	1 שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ
2 Nein, Fluch und Betrug, Mord, Diebstahl und Ehebruch machen sich breit, Bluttat reiht sich an Bluttat.	2 אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו
3 Darum soll das Land verdorren, jeder, der darin wohnt, soll verwelken, samt den Tieren des Feldes und den Vögeln des Himmels; auch die Fische im Meer sollen zugrunde gehen.	3 על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו
4 Doch nicht irgendeiner wird verklagt, nicht irgendwer wird gerügt, sondern dich, Priester, klage ich an.	4 אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן
5 Am helllichten Tag kommst du zu Fall und ebenso wie du stürzt in der Nacht der Prophet. Auch deine Mutter lasse ich umkommen.	5 וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך
6 Mein Volk kommt um, weil ihm die Erkenntnis fehlt. Weil du die Erkenntnis verworfen hast, darum verwerfe auch ich dich als meinen Priester. Du hast die Weisung deines Gottes vergessen; deshalb vergesse auch ich deine Söhne.	6 נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני
7 Je mehr sie wurden, umso mehr sündigten sie gegen mich. Ihre Ehre tauschen sie ein gegen Schande.	7 כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר
8 Sie nähren sich von der Sünde meines Volkes und sind gierig nach seinen ruchlosen Opfern.	8 חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו
9 Darum wird es dem Priester ergehen wie dem Volk: Ich bestrafe ihn für sein Verhalten, seine Taten vergelte ich ihm.	9 והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו
10 Sie werden zwar essen, doch sie werden nicht satt, sie treiben Unzucht, aber sie vermehren sich nicht. Ja, sie haben den Herrn verlassen und sich an Unzucht gehalten.	10 ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר
11 Der Opferwein raubt meinem Volk den Verstand:	11 זנות ויין ותירוש יקח לב
12 Es befragt sein Götzenbild aus Holz, von seinem Stock erwartet es Auskunft. Ja, der Geist der Unzucht führt es irre. Es hat seinen Gott verlassen und ist zur Dirne geworden.	12 עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם
13 Sie feiern Schlachtopfer auf den Höhen der Berge, auf den Hügeln bringen sie Rauchopfer dar, unter Eichen, Storaxbäumen und Terebinthen, deren Schatten so angenehm ist. So werden eure Töchter zu Dirnen und eure Schwiegertöchter brechen die Ehe.	13 על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה
14 Aber ich strafe nicht eure Töchter dafür, dass sie zu Dirnen werden, und nicht eure Schwiegertöchter dafür, dass sie die Ehe brechen; denn sie (die Priester) selbst gehen mit den Dirnen beiseite, mit den Weihedirnen feiern sie Schlachtopfer. So kommt das unwissende Volk zu Fall.	14 לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט
15 Auch wenn du, Israel, zur Dirne wirst, so soll sich doch Juda nicht schuldig machen. Kommt nicht nach Gilgal, zieht nicht nach Bet-Awen hinauf! Schwört nicht: So wahr der Herr lebt!	15 אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה
16 Ja, Israel ist störrisch wie eine störrische Kuh. Und da sollte der Herr sie auf die Weide führen wie die Lämmer auf der weiten Flur?	16 כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב
17 Efraim ist im Bund mit den Götzen,	17 חבור עצבים אפרים הנח לו
18 es sitzt da, ein Haufen von Zechern; sie treiben es mit den Dirnen, sie lieben ihre schändliche Schamlosigkeit.	18 סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה
19 Doch ein Sturm rafft sie mit seinen Flügeln dahin, sie gehen mit Schande zugrunde wegen ihrer Altäre.	19 צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם