Apocalypsis 10

Bibbia Vulgata Clementina	Miqra 'al pi ha-Mesorah
¹ Et vidi alium angelum fortem descendentem de cælo amictum nube, et iris in capite ejus, et facies ejus erat ut sol, et pedes ejus tamquam columnæ ignis :	¹ וָאֵרֶא מַלְאָךְ אַחֵר אַבִּיר יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם וְהוּא עֹטֶה עָנָן וְעַל־רֹאשׁוֹ כְּמַרְאֵה קֶשֶׁת הֶעָנָן וּפָנָיו כַּשֶּׁמֶשׁ וְרַגְלָיו כְּעַמּוּדֵי אֵשׁ
² et habebat in manu sua libellum apertum : et posuit pedem suum dextrum super mare, sinistrum autem super terram :	² וּבְיָדוֹ סֵפֶר קָטֹן פָּתוּחַ וַיָּשֶׂם אֶת־רֶגֶל יְמִינוֹ עַל־הַיָּם וְאֶת־שְׂמֹאלוֹ עַל־הָאָרֶץ
³ et clamavit voce magna, quemadmodum cum leo rugit. Et cum clamasset, locuta sunt septem tonitrua voces suas.	³ וַיִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַג הָאַרְיֵה וּבְקָרְאוֹ דִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים בְּקוֹלֹתֵיהֶם
⁴ Et cum locuta fuissent septem tonitrua voces suas, ego scripturus eram : et audivi vocem de cælo dicentem mihi : Signa quæ locuta sunt septem tonitrua : et noli ea scribere.	⁴ וּכְדַבֵּר שִׁבְעַת הָרְעָמִים בְּקוֹלֹתֵיהֶם חָפַצְתִּי לִכְתֹּב וָאֶשְׁמַע קוֹל מִן־הַשָּׁמַיִם לֵאמֹר חֲתוֹם אֵת אֲשֶׁר־דִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים וְאַל־תִּכְתֹּב זֹאת
⁵ Et angelus, quem vidi stantem super mare et super terram, levavit manum suam ad cælum :	⁵ וְהַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר־רְאִיתִיו עֹמֵד עַל־הַיָּם וְעַל־הָאָרֶץ הֵרִים יָדוֹ אֶל־הַשָּׁמָיִם
⁶ et juravit per viventem in sæcula sæculorum, qui creavit cælum, et ea quæ in eo sunt : et terram, et ea quæ in ea sunt : et mare, et ea quæ in eo sunt : Quia tempus non erit amplius :	⁶ וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי עוֹלְמֵי הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר־בָּרָא אֶת־הַשָּׁמַיִם וְכָל־אֲשֶׁר בָּהֶם וְהָאָרֶץ וְכָל־אֲשֶׁר בָּהּ וְהַיָּם וְכָל־אֲשֶׁר־בּוֹ כִּי לֹא־יִהְיֶה עוֹד זְמָן
⁷ sed in diebus vocis septimi angeli, cum c?perit tuba canere, consummabitur mysterium Dei sicut evangelizavit per servos suos prophetas.	⁷ אַךְ בִּימֵי קוֹל הַמַּלְאָךְ הַשְּׁבִיעִי בְּעֵת עָמְדוֹ לִתְקוֹעַ וְנִשְׁלַם סוֹד הָאֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר בִּשֵּׂר אֶת־עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים
⁸ Et audivi vocem de cælo iterum loquentem mecum, et dicentem : Vade, et accipe librum apertum de manu angeli stantis super mare, et super terram.	⁸ וְהַקּוֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִן־הַשָּׁמַיִם שָׁב לְדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר לֵךְ וְקַח אֶת־הַסֵּפֶר הַקָּטֹן הַפָּתוּחַ אֲשֶׁר בְּיַד־הַמַּלְאָךְ הָעֹמֵד עַל־הַיָּם וְעַל־הָאָרֶץ
⁹ Et abii ad angelum, dicens ei, ut daret mihi librum. Et dixit mihi : Accipe librum, et devora illum : et faciet amaricari ventrem tuum, sed in ore tuo erit dulce tamquam mel.	⁹ וָאָבֹא אֶל־הַמַּלְאָךְ וָאֹמַר לוֹ תְּנָה־לִּי אֶת־הַסֵּפֶר וַיֹּאמֶר אֵלַי קַח וֶאֱכֹל אֹתוֹ וְיֵמַר לְבִטְנְךָ אֲבָל בְּפִיךָ יִהְיֶה מָתוֹק כִּדְבָשׁ
¹⁰ Et accepi librum de manu angeli, et devoravi illum : et erat in ore meo tamquam mel dulce, et cum devorassem eum, amaricatus est venter meus :	¹⁰ וָאֶקַּח אֶת־הַסֵּפֶר מִיַּד־הַמַּלְאָךְ וָאֹכְלֵהוּ וַיְהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק וְאַחֲרֵי אָכְלִי אֹתוֹ וַיִּמָּלֵא בִטְנִי מְרוֹרִים
¹¹ et dixit mihi : Oportet te iterum prophetare gentibus, et populis, et linguis, et regibus multis.	¹¹ וַיֹּאמֶר אֵלָי עָלֶיךָ לָשׁוּב לְהִנָּבֵא עוֹד עַל־עַמִּים וְגוֹיִם וּלְשֹׁנוֹת וּמְלָכִים רַבִּים