Ad Corinthios I 7

Torna indietro

Bibbia Vulgata Clementina	תנ"ך - מקרא על פי המסורה
¹ De quibus autem scripsistis mihi : Bonum est homini mulierem non tangere :	¹ וּלְעִנְיַן מַה־שֶּׁכְּתַבְתֶּם אֵלָי הִנֵּה טוֹב לָאָדָם שֶׁלֹּא יִגַּע בְּאִשָּׁה
² propter fornicationem autem unusquisque suam uxorem habeat, et unaquæque suum virum habeat.	² אַךְ מִפְּנֵי הַזְּנוּת תְּהִי לְכָל־אִישׁ אִשְׁתּוֹ וִיהִי לְכָל־אִשָּׁה בַּעְלָהּ
³ Uxori vir debitum reddat : similiter autem et uxor viro.	³ הָאִישׁ יְקַיֵּם חוֹבַת הָעוֹנָה לְאִשְׁתּוֹ וּכְמוֹ־כֵן הָאִשָּׁה לְבַעְלָהּ
⁴ Mulier sui corporis potestatem non habet, sed vir. Similiter autem et vir sui corporis potestatem non habet, sed mulier.	⁴ הָאִשָּׁה אֵינֶנָּה שֹׁלֶטֶת עַל־גּוּפָהּ כִּי אִם־בַּעְלָהּ וּכְמוֹ־כֵן גַּם־הָאִישׁ אֵינֶנּוּ שֹׁלֵט עַל־גּוּפוֹ כִּי אִם־אִשְׁתּוֹ
⁵ Nolite fraudare invicem, nisi forte ex consensu ad tempus, ut vacetis orationi : et iterum revertimini in idipsum, ne tentet vos Satanas propter incontinentiam vestram.	⁵ אַל־תִּמְנְעוּ אֶת־עַצְמְכֶם זֶה מִזֶּה זוּלָתִי בְּהַסְכָּמַת שְׁנֵיכֶם עַל־זְמַן קָבוּעַ לִהְיוֹת פְּנוּיִם לַתַּעֲנִית וְלַתְּפִלָּה וְתָשׁוּבוּ וְתִתְאַחֲדוּ פֶּן־יְנַסֶּה אֶתְכֶם הַשָּׂטָן בַּעֲבוּר פְּרִיצוּת יִצְרְכֶם
⁶ Hoc autem dico secundum indulgentiam, non secundum imperium.	⁶ וַאֲנִי אֹמֵר זֹאת בְּדֶרֶךְ עֵצָה וְלֹא בְּדֶרֶךְ מִצְוָה
⁷ Volo enim omnes vos esse sicut meipsum : sed unusquisque proprium donum habet ex Deo : alius quidem sic, alius vero sic.	⁷ כִּי מִי יִתֵּן וְהָיָה כָל־אָדָם כָּמֹנִי אַךְ יֵשׁ לְכָל־אִישׁ מַתְּנָתוֹ מֵאֵת הָאֱלֹהִים זֶה בְכֹה וְזֶה בְכֹה
⁸ Dico autem non nuptis, et viduis : bonum est illis si sic permaneant, sicut et ego.	⁸ וְאֶל־הַפְּנוּיִם וְאֶל־הָאַלְמָנוֹת אֹמֵר אֲנִי כִּי־טוֹב לָהֶם אִם־יֵשְׁבוּ כָכָה כְּמוֹ גַם־אָנִי
⁹ Quod si non se continent, nubant. Melius est enim nubere, quam uri.	⁹ אַךְ אִם־לֹא יוּכְלוּ לְהִנָּזֵר יִתְחַבְּרוּ בְנִשּׂוּאִין כִּי־טוֹב לְהִתְחַבֵּר בְּנִשּׂוּאִין מִהְיוֹת בֹּעֵר בְּתַאֲוָה
¹⁰ Iis autem qui matrimonio juncti sunt, præcipio non ego, sed Dominus, uxorem a viro non discedere :	¹⁰ וְהִנֵּה אֶת־הַנְּשֹוּאִים אָנֹכִי מְצַוֶּה וְלֹא אָנֹכִי כִּי אִם־הָאָדוֹן אֲשֶׁר לֹא־תִפְרשׁ אִשָּׁה מִבַּעְלָהּ
¹¹ quod si discesserit, manere innuptam, aut viro suo reconciliari. Et vir uxorem non dimittat.	¹¹ וְאִם־פָּרשׁ תִּפְרשׁ מִמֶּנּוּ תֵּשֵׁב בְּלֹא אִישׁ אוֹ תִתְרַצֶּה לְבַעְלָהּ וְאִישׁ אַל־יְשַׁלַּח אֶת־אִשְׁתּוֹ
¹² Nam ceteris ego dico, non Dominus. Si quis frater uxorem habet infidelem, et hæc consentit habitare cum illo, non dimittat illam.	¹² וְהִנֵּה אֶל־הָאֲחֵרִים אֹמֵר אָנֹכִי וְלֹא הָאָדוֹן כִּי־תִהְיֶה לְאָח אִשָּׁה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה מַאֲמֶנֶת וּרְצוֹנָהּ לָשֶׁבֶת עִמּוֹ לֹא יַעַזְבֶנָּה
¹³ Et si qua mulier fidelis habet virum infidelem, et hic consentit habitare cum illa, non dimittat virum :	¹³ וְאִשָּׁה כִּי־יִהְיֶה לָּהּ בַּעַל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַאֲמִין וּרְצוֹנוֹ לָשֶׁבֶת עִמָּהּ לֹא תַּעַזְבֶנּוּ
¹⁴ sanctificatus est enim vir infidelis per mulierem fidelem, et sanctificata est mulier infidelis per virum fidelem : alioquin filii vestri immundi essent, nunc autem sancti sunt.	¹⁴ כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַאֲמִין מְקֻדָּשׁ הוּא בָּאִשָּׁה וְהָאִשָּׁה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה מַאֲמֶנֶת מְקֻדֶּשֶׁת הִיא בָּאִישׁ שֶׁאִם־לֹא כֵן יִהְיוּ בְנֵיכֶם טְמֵאִים אָמְנָם עַתָּה קְדוֹשִׁים הֵמָּה
¹⁵ Quod si infidelis discedit, discedat : non enim servituti subjectus est frater, aut soror in hujusmodi : in pace autem vocavit nos Deus.	¹⁵ אֲבָל אִם־יִפְרשׁ מִי שֶׁאֵינֶנּוּ מַאֲמִין יִפְרשׁ וְהָאָח אוֹ הָאָחוֹת אֵינָם מְשֻׁעְבָּדִים בָּאֵלֶּה כִּי לְשָׁלוֹם קְרָאָנוּ הָאֱלֹהִים
¹⁶ Unde enim scis mulier, si virum salvum facies ? aut unde scis vir, si mulierem salvam facies ?	¹⁶ כִּי מַה־תֵּדְעִי אַתְּ הָאִשָּׁה אִם־תּוֹשִׁיעִי אֶת־הָאִישׁ וּמַה־תֵּדַע אַתָּה הָאִישׁ אִם־תּוֹשִׁיעַ אֶת־הָאִשָּׁה
¹⁷ Nisi unicuique sicut divisit Dominus, unumquemque sicut vocavit Deus, ita ambulet, et sicut in omnibus ecclesiis doceo.	¹⁷ רַק יִתְהַלֵּךְ אִישׁ אִישׁ כְּפִי מַה־שֶּׁחָלַק לוֹ הָאֱלֹהִים וּכְפִי מַה־שֶּׁקָּרָא אֹתוֹ הָאָדוֹן וְכֵן־מְתַקֵּן אָנֹכִי בְּכָל־הַקְּהִלּוֹת
¹⁸ Circumcisus aliquis vocatus est ? non adducat præputium. In præputio aliquis vocatus est ? non circumcidatur.	¹⁸ אִם־נִמּוֹל הָאִישׁ הַמְקֹרָא אַל־יִמְשֹׁךְ אֶת־עָרְלָתוֹ וְאִם־עָרֵל הוּא אַל־יִמּוֹל
¹⁹ Circumcisio nihil est, et præputium nihil est : sed observatio mandatorum Dei.	¹⁹ אֵין־הַמִּילָה נֶחְשָׁבָה וְאֵין־הָעָרְלָה נֶחְשָׁבָה כִּי אִם־שְׁמִירַת מִצְוַת הָאֱלֹהִים
²⁰ Unusquisque in qua vocatione vocatus est, in ea permaneat.	²⁰ אִישׁ אִישׁ בְּמִשְׁמַרְתּוֹ אֲשֶׁר־נִקְרָא בָהּ שָׁם יַעֲמֹד
²¹ Servus vocatus es ? non sit tibi curæ : sed et si potes fieri liber, magis utere.	²¹ אִם־נִקְרֵאתָ בִּהְיוֹתְךָ עֶבֶד אַל־יֵרַע בְּעֵינֶיךָ אֶלָּא אִם־תַּשִּׂיג יָדְךָ לָצֵאת לַחָפְשִׁי בְּחַר בָּזֶה
²² Qui enim in Domino vocatus est servus, libertus est Domini : similiter qui liber vocatus est, servus est Christi.	²² כִּי־הַקָּרוּא בָאָדוֹן בִּהְיוֹתוֹ עֶבֶד מְשֻׁחְרָר הוּא לָאָדוֹן וְכָכָה גַם־הַקָּרוּא בִּהְיוֹתוֹ חָפְשִׁי עֶבֶד הוּא לַמָּשִׁיחַ
²³ Pretio empti estis : nolite fieri servi hominum.	²³ בִּמְחִיר נִקְנֵיתֶם אַל־תִּהְיוּ עַבְדֵי בְנֵי־אָדָם
²⁴ Unusquisque in quo vocatus est, fratres, in hoc permaneat apud Deum.	²⁴ אִישׁ אִישׁ בַּמִּשְׁמֶרֶת אֲשֶׁר־נִקְרָא בָהּ אֶחָי בְּזֹאת יַעֲמֹד לִפְנֵי הָאֱלֹהִים
²⁵ De virginibus autem præceptum Domini non habeo : consilium autem do, tamquam misericordiam consecutus a Domino, ut sim fidelis.	²⁵ וְעַל־דְּבַר הַבְּתוּלוֹת אֵין־לִי מִצְוָה מֵאֵת הָאָדוֹן רַק אוֹדִיעַ אֶת־עֲצָתִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר־חַנַּנִי הָאָדוֹן לִהְיוֹת נֶאֱמָן
²⁶ Existimo ergo hoc bonum esse propter instantem necessitatem, quoniam bonum est homini sic esse.	²⁶ הִנְנִי חשֵׁב כִּי־טוֹב לָאָדָם מִפְּנֵי הַצָּרָה הַקְּרוֹבָה כִּי־טוֹב לוֹ לִהְיוֹת כְּמוֹ שֶׁהוּא
²⁷ Alligatus es uxori ? noli quærere solutionem. Solutus es ab uxore ? noli quærere uxorem.	²⁷ אִם־נִקְשַׁרְתָּ בְאִשָּׁה אַל־תְּבַקֵּשׁ לְהִפָּטֵר וְאִם־נִפְטַרְתָּ אַל־תְּבַקֵּשׁ אִשָּׁה
²⁸ Si autem acceperis uxorem, non peccasti. Et si nupserit virgo, non peccavit : tribulationem tamen carnis habebunt hujusmodi. Ego autem vobis parco.	²⁸ וְגַם כִּי־תִקַּח אִשָּׁה אֵינְךָ חֹטֵא וְהַבְּתוּלָה כִּי־תִהְיֶה לְאִישׁ אֵינֶנָּה חֹטֵאת אַךְ־יְבֹאוּם צָרוֹת בִּבְשָׂרָם וְהִנְנִי חָס עֲלֵיכֶם
²⁹ Hoc itaque dico, fratres : tempus breve est : reliquum est, ut et qui habent uxores, tamquam non habentes sint :	²⁹ וְזֹאת אֲנִי אֹמֵר אַחַי כִּי הַשָּׁעָה דְּחוּקָה לְמַעַן מֵעַתָּה יִהְיוּ הַנְּשֹוּאִים כְּאִלּוּ אֵין־לָהֶם נָשִׁים
³⁰ et qui flent, tamquam non flentes : et qui gaudent, tamquam non gaudentes : et qui emunt, tamquam non possidentes :	³⁰ וְהַבֹּכִים כְּאֵינָם בֹּכִים וְהַשְּׂמֵחִים כְּאֵינָם שְׂמֵחִים וְהַקּוֹנִים כְּאִלּוּ אֵין־קִנְיָן בְּיָדָם
³¹ et qui utuntur hoc mundo, tamquam non utantur : præterit enim figura hujus mundi.	³¹ וְהַנֶּהֱנִים מִן־הָעוֹלָם הַזֶּה כְּאִלּוּ אֵין לָהֶם הֲנָאָה מִמֶּנּוּ כִּי עָבוֹר יַעֲבֹר תֹּאַר הָעוֹלָם הַזֶּה
³² Volo autem vos sine sollicitudine esse. Qui sine uxore est, sollicitus est quæ Domini sunt, quomodo placeat Deo.	³² וַאֲנִי חָפַצְתִּי שֶׁתִּהְיוּ בְּלִי דְאָגָה מִי שֶׁאֵין־לוֹ אִשָּׁה דֹּאֵג לַאֲשֶׁר לָאָדוֹן אֵיךְ יִיטַב בְּעֵינֵי הָאָדוֹן
³³ Qui autem cum uxore est, sollicitus est quæ sunt mundi, quomodo placeat uxori, et divisus est.	³³ וּמִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אִשָּׁה דֹּאֵג הוּא לְעִנְיְנֵי הָעוֹלָם אֵיךְ יִיטַב בְּעֵינֵי הָאִשָּׁה
³⁴ Et mulier innupta, et virgo, cogitat quæ Domini sunt, ut sit sancta corpore, et spiritu. Quæ autem nupta est, cogitat quæ sunt mundi, quomodo placeat viro.	³⁴ יֵשׁ הַבְדֵּל בֵּין אֵשֶׁת־אִישׁ לַבְּתוּלָה כִּי־הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לֹא־הָיְתָה לְאִישׁ דֹּאֶגֶת לַאֲשֶׁר לָאָדוֹן וְלִהְיוֹת קְדוֹשָׁה גַּם בְּגוּפָהּ גַּם בְּרוּחָהּ וּבְעוּלַת בַּעַל דֹּאֶגֶת הִיא לְעִנְיְנֵי הָעוֹלָם אֵיךְ תִּיטַב בְּעֵינֵי בַעְלָהּ
³⁵ Porro hoc ad utilitatem vestram dico : non ut laqueum vobis injiciam, sed ad id, quod honestum est, et quod facultatem præbeat sine impedimento Dominum obsecrandi.	³⁵ וְזֹאת אֲנִי אֹמֵר לְתוֹעַלְתְּכֶם וְלֹא לְהַשְׁלִיךְ עֲלֵיכֶם פָּח כִּי אִם־לְהַנְהָגָה טוֹבָה וְלִהְיוֹתְכֶם נְכוֹנִים תָּמִיד לִפְנֵי הָאָדוֹן בְּאֵין מֹנֵעַ
³⁶ Si quis autem turpem se videri existimat super virgine sua, quod sit superadulta, et ita oportet fieri : quod vult faciat : non peccat, si nubat.	³⁶ וְכִי־יַחֲשֹׁב אִישׁ לְמַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא כְהֹגֶן לִבְתוּלָתוֹ אִם־תַּעֲבֹר פִּרְקָהּ וּדְבַר חוֹבָה הוּא אָז יַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר עִם־לְבָבוֹ אֵינֶנּוּ חוֹטֵא יַשִּׂיאֶנָּה
³⁷ Nam qui statuit in corde suo firmus, non habens necessitatem, potestatem autem habens suæ voluntatis, et hoc judicavit in corde suo, servare virginem suam, bene facit.	³⁷ וּמִי שֶׁהוּא נָכוֹן בְּלִבּוֹ וְאֵינֶנּוּ מֻכְרָח וְיוּכַל לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ וַיִּגְמֹר זֹאת בְּלִבּוֹ לִשְׁמֹר אֶת־בְּתוּלָתוֹ טוֹב עֹשֶׂה
³⁸ Igitur et qui matrimonio jungit virginem suam, bene facit : et qui non jungit, melius facit.	³⁸ לָכֵן הַמַּשִּׂיא אֹתָהּ טוֹב הוּא עֹשֶׂה וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַשִּׂיא עֹשֶׂה טוֹב מִמֶּנּוּ
³⁹ Mulier alligata est legi quanto tempore vir ejus vivit, quod si dormierit vir ejus, liberata est : cui vult nubat, tantum in Domino.	³⁹ הָאִשָּׁה קְשׁוּרָה לְבַעְלָהּ עַל־פִּי הַתּוֹרָה כָּל־עֵת שֶׁהוּא חָי וְכִי־מֵת בַּעְלָהּ אֲזַי מֻתֶּרֶת הִיא לְהִנָּשֵׂא לְמִי שֶׁתִּרְצֶה וּבִלְבַד שֶׁתִּהְיֶה בָאָדוֹן
⁴⁰ Beatior autem erit si sic permanserit secundum meum consilium : puto autem quod et ego Spiritum Dei habeam.	⁴⁰ אֲבָל אַשְׁרֶיהָ יוֹתֵר אִם־תַּעֲמֹד פְּנוּיָה זֹאת דַּעְתִּי וְאֶחֱשֹׁב גַם־אֲנִי כִּי־רוּחַ אֱלֹהִים בִּי

Vetus Testamentum

Novum Testamentum

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati