Actus Apostolorum 20

Torna indietro

Bibbia Vulgata Clementina	Miqra 'al pi ha-Mesorah
¹ Postquam autem cessavit tumultus, vocatis Paulus discipulis, et exhortatus eos, valedixit, et profectus est ut iret in Macedoniam.	¹ וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁקְטָה הַמְּהוּמָה קָרָא פוֹלוֹס לַתַּלְמִידִים וַיְבָרְכֵם וַיֵּצֵא לָלֶכֶת אֶל־מַקְדּוֹנְיָא
² Cum autem perambulasset partes illas, et exhortatus eos fuisset multo sermone, venit ad Græciam :	² וַיַּעֲבֹר בַּמְּדִינוֹת הָהֵן וַיַּזְהֵר אֹתָם בִּדְבָרִים רַבִּים וַיָּבֹא אֶל־אֶרֶץ יָוָן
³ ubi cum fecisset menses tres, factæ sunt illi insidiæ a Judæis navigaturo in Syriam : habuitque consilium ut reverteretur per Macedoniam.	³ וַיֵּשֵׁב שָׁם שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים וַיְהִי בְּאָמְרוֹ לָלֶכֶת אֶל־סוּרְיָא וַיֶּאֶרְבוּ־לוֹ הַיְּהוּדִים וַיִּגְמֹר בְּלִבּוֹ לָשׁוּב דֶּרֶךְ מַקְדּוֹנְיָא
⁴ Comitatus est autem eum Sopater Pyrrhi Berœensis, Thessalonicensium vero Aristarchus, et Secundus, et Gajus Derbeus, et Timotheus : Asiani vero Tychicus et Trophimus.	⁴ וַיֵּלְכוּ אִתּוֹ עַד לְאַסְיָא סוֹפַטְרוֹס בֶּן־פּוּרוֹס הַבְּרוֹאִי וּמִן־הַתַּסְלוֹנִיקִים אֲרִסְטַרְכוֹס וּסְקוֹנְדוֹס וְגָיוֹס הַדַּרְבִי וְטִימוֹתִיּוֹס וּמִן־אַסְיָא טוּכִיקוֹס וּטְרוֹפִימוֹס
⁵ Hi cum præcessissent, sustinuerunt nos Troade :	⁵ וְאֵלֶּה הָלְכוּ לְפָנֵינוּ וַיּוֹחִילוּ לָנוּ בִּטְרוֹאָס
⁶ nos vero navigavimus post dies azymorum a Philippis, et venimus ad eos Troadem in diebus quinque, ubi demorati sumus diebus septem.	⁶ וַאֲנַחְנוּ יָצָאנוּ מִן־פִילִפִּי אַחֲרֵי יְמֵי חַג־הַמַּצּוֹת וּמִקֵּץ חֲמִשָּׁה יָמִים בָּאנוּ בָאֳנִיָּה אֲלֵיהֶם אֶל־טְרוֹאַס וַנֵּשֶׁב־שָׁם שִׁבְעַת יָמִים
⁷ Una autem sabbati cum convenissemus ad frangendum panem, Paulus disputabat cum eis profecturus in crastinum, protraxitque sermonem usque in mediam noctem.	⁷ וַיְהִי בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת כַּאֲשֶׁר נֶאֶסְפוּ הַתַּלְמִידִים לִבְצֹעַ הַלֶּחֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם פּוֹלוֹס כִּי־אָמַר לָלֶכֶת מִשָּׁם לְמָחֳרַת הַיּוֹם וַיַּאֲרֵךְ הַדָּבָר עַד־חֲצוֹת הַלָּיְלָה
⁸ Erant autem lampades copiosæ in cœnaculo, ubi eramus congregati.	⁸ וְנֵרוֹת רַבִּים הָיוּ בָעֲלִיָּה אֲשֶׁר נֶאֱסַפְנוּ שָׁם
⁹ Sedens autem quidam adolescens nomine Eutychus super fenestram, cum mergeretur somno gravi, disputante diu Paulo, ductus somno cecidit de tertio cœnaculo deorsum, et sublatus est mortuus.	⁹ וּבָחוּר אֶחָד שְׁמוֹ אֶוְטִיכוֹס ישֵׁב בַּחַלּוֹן וַיֵּרָדֵם בְּהַאֲרִיךְ פּוֹלוֹס אֶת־אִמְרָתוֹ וַתִּגְבַּר עָלָיו שְׁנָתוֹ וַיִּפֹּל מֵהַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית לְמַטָּה וַיִּשָּׂאֻהוּ מֵת
¹⁰ Ad quem cum descendisset Paulus, incubuit super eum : et complexus dixit : Nolite turbari, anima enim ipsius in ipso est.	¹⁰ וַיֵּרֶד פּוֹלוֹס וַיִּגְהַר עָלָיו וַיְחַבְּקֵהוּ וַיֹּאמֶר אַל־תִּבָּהֲלוּ כִּי נִשְׁמָתוֹ בּוֹ
¹¹ Ascendens autem, frangensque panem, et gustans, satisque allocutus usque in lucem, sic profectus est.	¹¹ וְאַחַר עָלָה וַיִּבְצַע הַלֶּחֶם וַיִּטְעַם וַיֶּרֶב לָשִׂיחַ אִתָּם עַד־אוֹר הַבֹּקֶר וַיֵּצֵא לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ
¹² Adduxerunt autem puerum viventem, et consolati sunt non minime.	¹² וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת־הַנַּעַר חָי וַיְנֻחֲמוּ עַד־מְאֹד
¹³ Nos autem ascendentes navem, navigavimus in Asson, inde suscepturi Paulum : sic enim disposuerat ipse per terram iter facturus.	¹³ וַאֲנַחְנוּ קִדַּמְנוּ לָרֶדֶת בָּאֳנִיָּה וַנַּעֲבֹר אַסּוֹסָה לְמַעַן נִקַּח־שָׁם אִתָּנוּ אֶת־פּוֹלוֹס כִּי־כֵן צִוָּה וְהוּא חשֵׁב בְּלִבּוֹ לָלֶכֶת שָׁמָּה בְּרַגְלָיו
¹⁴ Cum autem convenisset nos in Asson, assumpto eo, venimus Mitylenen.	¹⁴ וַיִּפְגּשׁ אֹתָנוּ בְּאַסּוֹס וַנִּקַּח אֹתוֹ וַנָּבֹא אֶל־מִיטוּלִינִי
¹⁵ Et inde navigantes, sequenti die venimus contra Chium, et alia applicuimus Samum, et sequenti die venimus Miletum.	¹⁵ וּמִשָּׁם יָצָאנוּ בָאֳנִיָּה וַנִּפְגַּע מִמָּחֳרָת אֶל־מוּל כִּיּוֹס וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי עָבַרְנוּ אֶל־סָמוֹס וַנָּלֶן בִּטְרוֹגוּלְיוֹן וּלְמָחֳרָתוֹ בָּאנוּ אֶל־מִילִיטוֹס
¹⁶ Proposuerat enim Paulus transnavigare Ephesum, ne qua mora illi fieret in Asia. Festinabat enim, si possibile sibi esset, ut diem Pentecostes faceret Jerosolymis.	¹⁶ כִּי־פוֹלוֹס אָמַר לַעֲבֹר מֵעַל־פְּנֵי אֶפְסוֹס פֶּן־יִצְטָרֵךְ לְהִתְמַהְמֵהַּ בְּאַסְיָא כִּי אָץ לָבוֹא אִם־יוּכַל עַד־חַג הַשָּׁבוּעוֹת יְרוּשָׁלָיִם
¹⁷ A Mileto autem mittens Ephesum, vocavit majores natu ecclesiæ.	¹⁷ וּמִמִּילִיטוֹס שָׁלַח אֶל־אֶפְסוֹס וַיִּקְרָא אֶת־זִקְנֵי הַקְּהִלָּה
¹⁸ Qui cum venissent ad eum, et simul essent, dixit eis : Vos scitis a prima die qua ingressus sum in Asiam, qualiter vobiscum per omne tempus fuerim,	¹⁸ וַיָּבֹאוּ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֵיךְ הָיִיתִי עִמָּכֶם בְּכָל־עֵת מִן־הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלִי בְּאַסְיָא
¹⁹ serviens Domino cum omni humilitate, et lacrimis, et tentationibus, quæ mihi acciderunt ex insidiis Judæorum :	¹⁹ אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֶת־הָאָדוֹן בְּכָל־עֲנָוָה וּבִדְמָעוֹת הַרְבֵּה וּבְמַסּוֹת הַמֹּצְאוֹת אֹתִי בְּנִכְלֵי הַיְּהוּדִים
²⁰ quomodo nihil subtraxerim utilium, quominus annuntiarem vobis et docerem vos, publice et per domos,	²⁰ אֵיךְ לֹא־כִחַדְתִּי מִכֶּם כָּל־דְּבַר תּוֹעֶלֶת וְהִגַּדְתִּיו לָכֶם וְלִמַּדְתִּי אֶתְכֶם בָּרַבִּים וּבְכָל־בַּיִת וָבָיִת
²¹ testificans Judæis atque gentilibus in Deum pœnitentiam, et fidem in Dominum nostrum Jesum Christum.	²¹ וָאָעִיד לַיְּהוּדִים וְלַיְּוָנִים אֶת־הַתְּשׁוּבָה לֵאלֹהִים וְאֵת הָאֱמוּנָה בַּאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
²² Et nunc ecce alligatus ego spiritu, vado in Jerusalem : quæ in ea ventura sint mihi, ignorans :	²² וְעַתָּה הִנְנִי אֲסִיר הָרוּחַ לָלֶכֶת יְרוּשָׁלָיִם וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מַה־יִּקְרֵנִי שָׁם
²³ nisi quod Spiritus Sanctus per omnes civitates mihi protestatur, dicens quoniam vincula et tribulationes Jerosolymis me manent.	²³ אֶפֶס כִּי־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵעִיד בְּכָל־עִיר וָעִיר לֵאמֹר כִּי־מוֹסֵרוֹת וְצָרוֹת נָכוֹנוּ לִי
²⁴ Sed nihil horum vereor : nec facio animam meam pretiosiorem quam me, dummodo consummem cursum meum, et ministerium verbi quod accepi a Domino Jesu, testificari Evangelium gratiæ Dei.	²⁴ אֲבָל לֹא אֶחְשׁשׁ לְאַחַת מֵהֵנָּה וְגַם־נַפְשִׁי לֹא־יָקְרָה בְעֵינָי לְמַעַן אַשְׁלִים בְּשִׂמְחָה אֶת־מְרוּצָתִי וְאֶת־הַשֵּׁרוּת אֲשֶׁר קִבַּלְתִּי מֵאֵת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ לְהָעִיד עַל־בְּשׂוֹרַת חֶסֶד אֱלֹהִים
²⁵ Et nunc ecce ego scio quia amplius non videbitis faciem meam vos omnes, per quos transivi prædicans regnum Dei.	²⁵ וְעַתָּה הִנֵּה יֹדֵעַ אָנֹכִי כִּי אַתֶּם כֻּלְּכֶם אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי בְקִרְבְּכֶם הָלוֹךְ וְהַשְׁמֵעַ אֶת־מַלְכוּת יְהוָֹה כִּי לֹא־תוֹסִיפוּ עוֹד רְאוֹת פָּנָי
²⁶ Quapropter contestor vos hodierna die, quia mundus sum a sanguine omnium.	²⁶ עַל־כֵּן מֵעִיד אֲנִי בָכֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי־נָקִי אָנֹכִי מִדְּמֵי כֻלְּכֶם
²⁷ Non enim subterfugi, quominus annuntiarem omne consilium Dei vobis.	²⁷ כִּי לֹא כִחַדְתִּי מֵהַגִּיד לָכֶם אֶת־עֲצַת הָאֱלֹהִים כֻּלָּהּ
²⁸ Attendite vobis, et universo gregi, in quo vos Spiritus Sanctus posuit episcopos regere ecclesiam Dei, quam acquisivit sanguine suo.	²⁸ לָכֵן שִׁמְרוּ אֶת־נַפְשׁוֹתֵיכֶם וְאֶת־כָּל־הָעֵדֶר אֲשֶׁר הֵקִים אֶתְכֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לִפְקִידִים בּוֹ לִרְעוֹת אֶת־עֲדַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָנָה־לוֹ הָאָדוֹן בְּדַם־נַפְשׁוֹ
²⁹ Ego scio quoniam intrabunt post discessionem meam lupi rapaces in vos, non parcentes gregi.	²⁹ כִּי יֹדֵעַ אֲנִי אֲשֶׁר אַחֲרֵי צֵאתִי יָבוֹאוּ בְתוֹכְכֶם זְאֵבִים עַזִּים אֲשֶׁר לֹא־יָחוּסוּ עַל־הָעֵדֶר
³⁰ Et ex vobisipsis exsurgent viri loquentes perversa, ut abducant discipulos post se.	³⁰ וְגַם־מִקִּרְבְּכֶם יָקוּמוּ אֲנָשִׁים דֹּבְרֵי תַהְפֻּכוֹת לְהַטּוֹת אַחֲרֵיהֶם אֶת־הַתַּלְמִידִים
³¹ Propter quod vigilate, memoria retinentes quoniam per triennium nocte et die non cessavi, cum lacrimis monens unumquemque vestrum.	³¹ עַל־כֵּן שִׁקְדוּ וְזִכְרוּ כִּי שָׁלשׁ שָׁנִים יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא חָדַלְתִּי לְדַבֵּר עַל־לֵב כָּל־אֶחָד מִכֶּם בִּדְמָעוֹת
³² Et nunc commendo vos Deo, et verbo gratiæ ipsius, qui potens est ædificare, et dare hæreditatem in sanctificatis omnibus.	³² וְעַתָּה אַחַי אֲנִי מֹסֵר אֶתְכֶם לֵאלֹהִים וְלִדְבַר חַסְדּוֹ אֲשֶׁר־לוֹ הַיְכֹלֶת לִבְנוֹת אֶתְכֶם וְלָתֵת לָכֶם נַחֲלָה בְּקֶרֶב כָּל־הַמְקֻדָּשִׁים
³³ Argentum, et aurum, aut vestem nullius concupivi, sicut	³³ לֹא חָמַדְתִּי כֶּסֶף אִישׁ אוֹ זְהָבוֹ אוֹ לְבוּשׁוֹ
³⁴ ipsi scitis : quoniam ad ea quæ mihi opus erant, et his qui mecum sunt, ministraverunt manus istæ.	³⁴ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי־יָדַי אֵלֶּה עָבְדוּ בְּעַד צְרָכַי וּבְעַד צָרְכֵי הַהֹלְכִים אִתִּי
³⁵ Omnia ostendi vobis, quoniam sic laborantes, oportet suscipere infirmos ac meminisse verbi Domini Jesu : quoniam ipse dixit : Beatius est magis dare, quam accipere.	³⁵ וּבַכֹּל הֶרְאֵיתִי אֶתְכֶם כִּי כֵן עָלֵינוּ לַעֲמֹל וְלִתְמֹךְ אֶת־הַחַלָּשִׁים וְלִזְכֹּר אֶת־דִּבְרֵי הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ כִּי־הוּא אָמַר טוֹב אֲשֶׁר־תִּתֵּן מִשֶּׁתִּקָּח
³⁶ Et cum hæc dixisset, positis genibus suis oravit cum omnibus illis.	³⁶ וְאַחֲרֵי דַּבְּרוֹ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַע עַל־בִּרְכָּיו וַיִּתְפַּלֵּל עִם־כֻּלָּם
³⁷ Magnus autem fletus factus est omnium : et procumbentes super collum Pauli, osculabantur eum,	³⁷ וַיִּבְכּוּ כֻלָּם בְּכִי גָדוֹל וַיִּפְּלוּ עַל־צַוְּארֵי פוֹלוֹס וַיְנַשְּׁקוּ לוֹ
³⁸ dolentes maxime in verbo quod dixerat, quoniam amplius faciem ejus non essent visuri. Et deducebant eum ad navem.	³⁸ וּבְיוֹתֵר הִתְעַצְּבוּ עַל־הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר כִּי לֹא־יוֹסִיפוּ עוֹד לִרְאוֹת פָּנָיו וַיְלַוֻּהוּ אֶל־הָאֳנִיָּה

Vetus Testamentum

Novum Testamentum

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati