Numeri 35

VULGATA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Hæc quoque locutus est Dominus ad Moysen in campestribus Moab supra Jordanem, contra Jericho :	1 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר
2 Præcipe filiis Israël ut dent Levitis de possessionibus suis	2 צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים
3 urbes ad habitandum, et suburbana earum per circuitum : ut ipsi in oppidis maneant, et suburbana sint pecoribus ac jumentis :	3 והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם
4 quæ a muris civitatum forinsecus, per circuitum, mille passuum spatio tendentur.	4 ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב
5 Contra orientem duo millia erunt cubiti, et contra meridiem similiter erunt duo millia : ad mare quoque, quod respicit ad occidentem, eadem mensura erit, et septentrionalis plaga æquali termino finietur, eruntque urbes in medio, et foris suburbana.	5 ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים
6 De ipsis autem oppidis, quæ Levitis dabitis, sex erunt in fugitivorum auxilia separata, ut fugiat ad ea qui fuderit sanguinem : et exceptis his, alia quadraginta duo oppida,	6 ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר
7 id est, simul quadraginta octo cum suburbanis suis.	7 כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן
8 Ipsæque urbes, quæ dabuntur de possessionibus filiorum Israël, ab his qui plus habent, plures auferentur : et qui minus, pauciores : singuli juxta mensuram hæreditatis suæ dabunt oppida Levitis.	8 והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים
9 Ait Dominus ad Moysen :	9 וידבר יהוה אל משה לאמר
10 Loquere filiis Israël, et dices ad eos : Quando transgressi fueritis Jordanem in terram Chanaan,	10 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען
11 decernite quæ urbes esse debeant in præsidia fugitivorum, qui nolentes sanguinem fuderint :	11 והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה
12 in quibus cum fuerit profugus, cognatus occisi non poterit eum occidere, donec stet in conspectu multitudinis, et causa illius judicetur.	12 והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט
13 De ipsis autem urbibus, quæ ad fugitivorum subsidia separantur,	13 והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם
14 tres erunt trans Jordanem, et tres in terra Chanaan,	14 את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה
15 tam filiis Israël quam advenis atque peregrinis, ut confugiat ad eas qui nolens sanguinem fuderit.	15 לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה
16 Si quis ferro percusserit, et mortuus fuerit qui percussus est, reus erit homicidii, et ipse morietur.	16 ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
17 Si lapidem jecerit, et ictus occubuerit, similiter punietur.	17 ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
18 Si ligno percussus interierit, percussoris sanguine vindicabitur.	18 או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
19 Propinquus occisi, homicidam interficiet : statim ut apprehenderit eum, interficiet.	19 גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו
20 Si per odium quis hominem impulerit, vel jecerit quippiam in eum per insidias :	20 ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת
21 aut cum esset inimicus, manu percusserit, et ille mortuus fuerit : percussor homicidii reus erit : cognatus occisi statim ut invenerit eum, jugulabit.	21 או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו
22 Quod si fortuitu, et absque odio	22 ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה
23 et inimicitiis quidquam horum fecerit,	23 או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו
24 et hoc audiente populo fuerit comprobatum, atque inter percussorem et propinquum sanguinis quæstio ventilata :	24 ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה
25 liberabitur innocens de ultoris manu, et reducetur per sententiam in urbem, ad quam confugerat, manebitque ibi, donec sacerdos magnus, qui oleo sancto unctus est, moriatur.	25 והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש
26 Si interfector extra fines urbium, quæ exulibus deputatæ sunt,	26 ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה
27 fuerit inventus, et percussus ab eo qui ultor est sanguinis : absque noxa erit qui eum occiderit.	27 ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם
28 Debuerat enim profugus usque ad mortem pontificis in urbe residere. Postquam autem ille obierit, homicida revertetur in terram suam.	28 כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו
29 Hæc sempiterna erunt, et legitima in cunctis habitationibus vestris.	29 והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם
30 Homicida sub testibus punietur : ad unius testimonium nullus condemnabitur.	30 כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות
31 Non accipietis pretium ab eo qui reus est sanguinis, statim et ipse morietur.	31 ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת
32 Exules et profugi ante mortem pontificis nullo modo in urbes suas reverti poterunt,	32 ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן
33 ne polluatis terram habitationis vestræ, quæ insontium cruore maculatur : nec aliter expiari potest, nisi per ejus sanguinem, qui alterius sanguinem fuderit.	33 ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו
34 Atque ita emundabitur vestra possessio me commorante vobiscum. Ego enim sum Dominus qui habito inter filios Israël.	34 ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל