Abdiæ 1

1
Libro non riconosciuto. Prova con un'abbreviazione valida (es. Gen, Es, Gv, Sal).
Versetti esaminati

Torna indietro

Bibbia Vulgata Clementina Stuttgartensia - Delitzsch
1 Visio Abdiæ. Hæc dicit Dominus Deus ad Edom :
Auditum audivimus a Domino,
et legatum ad gentes misit :
surgite, et consurgamus adversus eum in prælium.
1 חֲזֹון עֹבַדְיָה כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֶאֱדֹום שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת יְהוָה וְצִיר בַּגֹּויִם שֻׁלָּח קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה
2 Ecce parvulum dedi te in gentibus :
contemptibilis tu es valde.
2 הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגֹּויִם בָּזוּי אַתָּה מְאֹד
3 Superbia cordis tui extulit te,
habitantem in scissuris petrarum,
exaltantem solium tuum ;
qui dicis in corde tuo :
Quis detrahet me in terram ?
3 זְדֹון לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי־סֶּלַע מְרֹום שִׁבְתֹּו אֹמֵר בְּלִבֹּו מִי יֹורִדֵנִי אָרֶץ
4 Si exaltatus fueris ut aquila,
et si inter sidera posueris nidum tuum,
inde detraham te, dicit Dominus.
4 אִם־תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם־בֵּין כֹּוכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אֹורִידְךָ נְאֻם־יְהוָה
5 Si fures introissent ad te,
si latrones per noctem,
quomodo conticuisses ?
nonne furati essent sufficientia sibi ?
Si vindemiatores introissent ad te,
numquid saltem racemum reliquissent tibi ?
5 אִם־גַּנָּבִים בָּאוּ־לְךָ אִם־שֹׁודְדֵי לַיְלָה אֵיךְ נִדְמֵיתָה הֲלֹוא יִגְנְבוּ דַּיָּם אִם־בֹּצְרִים בָּאוּ לָךְ הֲלֹוא יַשְׁאִירוּ עֹלֵלֹות
6 Quomodo scrutati sunt Esau ;
investigaverunt abscondita ejus ?
6 אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו
7 Usque ad terminum emiserunt te :
omnes viri fœderis tui illuserunt tibi :
invaluerunt adversum te viri pacis tuæ,
qui comedunt tecum, ponent insidias subter te ;
non est prudentia in eo.
7 עַד־הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ לַחְמְךָ יָשִׂימוּ מָזֹור תַּחְתֶּיךָ אֵין תְּבוּנָה בֹּו
8 Numquid non in die illa, dicit Dominus,
perdam sapientes de Idumæa,
et prudentiam de monte Esau ?
8 הֲלֹוא בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם יְהוָה וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדֹום וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו
9 Et timebunt fortes tui a meridie,
ut intereat vir de monte Esau.
9 וְחַתּוּ גִבֹּורֶיךָ תֵּימָן לְמַעַן יִכָּרֶת־אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו מִקָּטֶל
10 Propter interfectionem,
et propter iniquitatem in fratrem tuum Jacob,
operiet te confusio, et peribis in æternum.
10 מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעֹולָם
11 In die cum stares adversus eum,
quando capiebant alieni exercitum ejus,
et extranei ingrediebantur portas ejus,
et super Jerusalem mittebant sortem,
tu quoque eras quasi unus ex eis.
11 בְּיֹום עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד בְּיֹום שְׁבֹות זָרִים חֵילֹו וְנָכְרִים בָּאוּ [שַׁעֲרֹו כ] (שְׁעָרָיו ק) וְעַל־יְרוּשָׁלִַם יַדּוּ גֹורָל גַּם־אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם
12 Et non despicies in die fratris tui,
in die peregrinationis ejus :
et non lætaberis super filios Juda
in die perditionis eorum :
et non magnificabis os tuum
in die angustiæ.
12 וְאַל־תֵּרֶא בְיֹום־אָחִיךָ בְּיֹום נָכְרֹו וְאַל־תִּשְׂמַח לִבְנֵי־יְהוּדָה בְּיֹום אָבְדָם וְאַל־תַּגְדֵּל פִּיךָ בְּיֹום צָרָה
13 Neque ingredieris portam populi mei
in die ruinæ eorum ;
neque despicies et tu in malis ejus
in die vastitatis illius.
Et non emitteris adversus exercitum ejus
in die vastitatis illius,
13 אַל־תָּבֹוא בְשַׁעַר־עַמִּי בְּיֹום אֵידָם אַל־תֵּרֶא גַם־אַתָּה בְּרָעָתֹו בְּיֹום אֵידֹו וְאַל־תִּשְׁלַחְנָה בְחֵילֹו בְּיֹום אֵידֹו
14 neque stabis in exitibus
ut interficias eos qui fugerint,
et non concludes reliquos ejus
in die tribulationis.
14 וְאַל־תַּעֲמֹד עַל־הַפֶּרֶק לְהַכְרִית אֶת־פְּלִיטָיו וְאַל־תַּסְגֵּר שְׂרִידָיו בְּיֹום צָרָה
15 Quoniam juxta est dies Domini super omnes gentes :
sicut fecisti, fiet tibi ;
retributionem tuam convertet in caput tuum.
15 כִּי־קָרֹוב יֹום־יְהוָה עַל־כָּל־הַגֹּויִם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לָּךְ גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ
16 Quomodo enim bibistis super montem sanctum meum,
bibent omnes gentes jugiter :
et bibent, et absorbebunt,
et erunt quasi non sint.
16 כִּי כַּאֲשֶׁר שְׁתִיתֶם עַל־הַר קָדְשִׁי יִשְׁתּוּ כָל־הַגֹּויִם תָּמִיד וְשָׁתוּ וְלָעוּ וְהָיוּ כְּלֹוא הָיוּ
17 Et in monte Sion erit salvatio, et erit sanctus ;
et possidebit domus Jacob eos qui se possederant.
17 וּבְהַר צִיֹּון תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ וְיָרְשׁוּ בֵּית יַעֲקֹב אֵת מֹורָשֵׁיהֶם
18 Et erit domus Jacob ignis,
et domus Joseph flamma,
et domus Esau stipula :
et succendentur in eis, et devorabunt eos,
et non erunt reliquiæ domus Esau,
quia Dominus locutus est.
18 וְהָיָה בֵית־יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יֹוסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא־יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי יְהוָה דִּבֵּר
19 Et hæreditabunt hi, qui ad austrum sunt, montem Esau,
et qui in campestribus, Philisthiim :
et possidebunt regionem Ephraim et regionem Samariæ,
et Benjamin possidebit Galaad.
19 וְיָרְשׁוּ הַנֶּגֶב אֶת־הַר עֵשָׂו וְהַשְּׁפֵלָה אֶת־פְּלִשְׁתִּים וְיָרְשׁוּ אֶת־שְׂדֵה אֶפְרַיִם וְאֵת שְׂדֵה שֹׁמְרֹון וּבִנְיָמִן אֶת־הַגִּלְעָד
20 Et transmigratio exercitus hujus filiorum Israël,
omnia loca Chananæorum usque ad Sareptam :
et transmigratio Jerusalem, quæ in Bosphoro est,
possidebit civitates austri.
20 וְגָלֻת הַחֵל־הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־כְּנַעֲנִים עַד־צָרְפַת וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב
21 Et ascendent salvatores in montem Sion judicare montem Esau,
et erit Domino regnum.		21 וְעָלוּ מֹושִׁעִים בְּהַר צִיֹּון לִשְׁפֹּט אֶת־הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה