Livre des Psaumes 74

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Poème. D'Asaph. Pourquoi, ô Dieu, rejeter jusqu'à la fin, fumer de colère contre le troupeau de tonbercail?	1 משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך
2 Rappelle-toi ton assemblée que tu as acquise dès l'origine, que tu rachetas, tribu de ton héritage, etce mont Sion où tu fis ta demeure.	2 זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו
3 Elève tes pas vers ce chaos sans fin: il a tout saccagé, l'ennemi, au sanctuaire;	3 הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש
4 dans le lieu de tes assemblées ont rugi tes adversaires, ils ont mis leurs insignes au fronton del'entrée, des insignes	4 שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות
5 qu'on ne connaissait pas. Leurs cognées en plein bois,	5 יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות
6 abattant les vantaux, et par la hache et par la masse ils martelaient;	6 ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון
7 ils ont livré au feu ton sanctuaire, profané jusqu'à terre la demeure de ton nom.	7 שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך
8 Ils ont dit en leur coeur: "Ecrasons-les d'un coup! " Ils ont brûlé dans le pays tout lieu d'assembléesainte.	8 אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ
9 Nos signes ont cessé, il n'est plus de prophètes, et nul parmi nous ne sait jusques à quand.	9 אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה
10 Jusques à quand, ô Dieu, blasphémera l'oppresseur? L'ennemi va-t-il outrager ton nom jusqu'à lafin?	10 עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח
11 Pourquoi retires-tu ta main, tiens-tu ta droite cachée en ton sein?	11 למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה
12 Pourtant, ô Dieu, mon roi dès l'origine, l'auteur des délivrances au milieu du pays,	12 ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ
13 toi qui fendis la mer par ta puissance, qui brisas les têtes des monstres sur les eaux;	13 אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים
14 toi qui fracassas les têtes de Léviathan pour en faire la pâture des bêtes sauvages,	14 אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים
15 toi qui ouvris la source et le torrent, toi qui desséchas des fleuves intarissables;	15 אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן
16 à toi le jour, et à toi la nuit, toi qui agenças la lumière et le soleil,	16 לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש
17 toi qui posas toutes les limites de la terre, l'été et l'hiver, c'est toi qui les formas.	17 אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם
18 Rappelle-toi, Yahvé, l'ennemi blasphème, un peuple insensé outrage ton nom.	18 זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך
19 Ne livre pas à la bête l'âme de ta tourterelle, la vie de tes malheureux, ne l'oublie pas jusqu'à la fin.	19 אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח
20 Regarde vers l'alliance. Ils sont pleins, les antres du pays, repaires de violence.	20 הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס
21 Que l'opprimé ne rentre pas couvert de honte, que le pauvre et le malheureux louent ton nom!	21 אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך
22 Lève-toi, ô Dieu, plaide ta cause, rappelle-toi l'insensé qui te blasphème tout le jour!	22 קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום
23 N'oublie pas le vacarme de tes adversaires, la clameur de tes ennemis, qui va toujours montant!	23 אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד