Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 16

MODERN HEBREW BIBLE	NOVA VULGATA
1 ויען איוב ויאמר	1 Respondens autem Iob dixit:
2 שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם	2 “ Audivi frequenter talia! onsolatores molesti omnes vos estis.
3 הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה	3 Numquid habebunt finem verba ventosa, aut quid te exacerbat, ut respondeas?
4 גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי	4 Poteram et ego similia vestri loqui, si esset anima vestra pro anima mea! Concinnarem super vos sermones et moverem caput meum super vos.
5 אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך	5 Roborarem vos ore meo et motum labiorum meorum non cohiberem.
6 אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך	6 Si locutus fuero, non quiescet dolor meus et, si tacuero, non recedet a me;
7 אך עתה הלאני השמות כל עדתי	7 nunc autem defatigavit me dolor meus, et tu vastasti omnem coetum meum.
8 ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה	8 Rugae meae testimonium dicunt contra me; et suscitatur falsiloquus adversus faciem meam contradicens mihi,
9 אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי	9 Ira eius discerpsit me et adversata est mihi, et infremuit contra me dentibus suis. Hostis meus acuit oculos suos in me.
10 פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון	10 Aperuerunt super me ora sua et exprobrantes percusserunt maxillam meam, simul conferti contra me.
11 יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני	11 Concludit me Deus apud iniquum et manibus impiorum me tradit.
12 שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה	12 Ego, ille quondam tranquillus, repente contritus sum. Tenuit cervicem meam, confregit me et posuit me sibi quasi in signum.
13 יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי	13 Circumdedit me lanceis suis, scidit lumbos meos, non pepercit et effudit in terra iecur meum.
14 יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור	14 Dirupit me rumpens et diruens, irruit in me quasi gigas.
15 שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני	15 Saccum consui super cutem meam et dimisi in terram cornu meum.
16 פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות	16 Facies mea rubuit a fletu, et palpebrae meae caligaverunt;
17 על לא חמס בכפי ותפלתי זכה	17 attamen absque iniquitate manus meae, cum haberem mundas preces.
18 ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי	18 Terra, ne operias sanguinem meum, neque inveniat in te locum latendi clamor meus.
19 גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים	19 Ecce enim in caelo testis meus, et conscius meus in excelsis.
20 מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני	20 Interpretes mei sunt cogitationes meae: ad Deum stillat oculus meus.
21 ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו	21 Atque utinam sic iudicaretur vir cum Deo, sicut iudicatur filius hominis cum collega suo.
22 כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך	22 Ecce enim breves anni transeunt, et semitam, per quam non revertar, ambulo.