Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 16

MODERN HEBREW BIBLE	DIODATI
1 ויען איוב ויאמר	1 E GIOBBE rispose e disse:
2 שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם	2 Io ho più volte udite le stesse cose; Voi tutti siete consolatori molesti.
3 הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה	3 Finiranno mai le parole di vento? Ovvero, di che ti fai forte, che tu replichi ancora?
4 גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי	4 Se l’anima vostra fosse nello stato dell’anima mia, Anch’io potrei parlar come voi, Mettere insieme parole contro a voi, E scuotervi il capo contra.
5 אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך	5 Ma anzi io vi conforterei con la mia bocca, E la consolazione delle mie labbra rallenterebbe il vostro dolore
6 אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך	6 Se io parlo, il mio dolore non però si rallenta; E se io resto di parlare, quanto se ne partirà egli da me?
7 אך עתה הלאני השמות כל עדתי	7 Certo, egli ora mi ha straccato; E tu mi hai, o Dio, diserta tutta la mia brigata.
8 ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה	8 E mi hai fatto diventar tutto grinzo, Il che è un testimonio del mio male; La mia magrezza si leva contro a me, e mi testifica contra in faccia.
9 אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי	9 L’ira sua mi ha lacerato, ed egli procede contro a me da avversario; Egli digrigna i denti contro a me; Il mio nemico appunta i suoi occhi in me.
10 פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון	10 Hanno aperta la bocca contro a me, Mi hanno battuto in su le guance per vituperio, Si sono adunati insieme contro a me.
11 יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני	11 Iddio mi ha messo in poter del perverso, E mi ha fatto cader nelle mani degli empi.
12 שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה	12 Io era in istato tranquillo, ed egli mi ha rotto; E presomi per lo collo, mi ha tritato, E mi ha rizzato per suo bersaglio.
13 יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי	13 I suoi arcieri mi hanno intorniato; Egli mi trafigge le reni, e non mi risparmia punto; Egli mi ha sparso in terra il mio fiele.
14 יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור	14 Egli mi rompe di rottura sopra rottura, Egli mi corre addosso come un possente uomo.
15 שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני	15 Io ho cucito un sacco sopra la mia pelle, Ed ho lordato il mio splendore nella polvere.
16 פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות	16 La mia faccia è sucida di piangere, E l’ombra della morte è in su le mie palpebre;
17 על לא חמס בכפי ותפלתי זכה	17 Quantunque non vi sia violenza nelle mie mani, E la mia orazione sia pura.
18 ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי	18 O terra, non nascondere il sangue sparso da me; E se così è, il mio grido non abbia luogo.
19 גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים	19 Eziandio ora, ecco, il mio testimonio è ne’ cieli; Il mio testimonio è ne’ luoghi sovrani.
20 מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני	20 O miei oratori, o amici miei, L’occhio mio si volge lagrimando a Dio.
21 ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו	21 Oh! potesse pur l’uomo piatire con Dio, Come un uomo col suo compagno!
22 כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך	22 Perciocchè i miei brevi anni se ne vanno forniti; Ed io me ne vo per un sentiero, onde non tornerò più