Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 16

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 ויען איוב ויאמר	1 Giobbe prese a dire:
2 שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם	2 «Ne ho udite già molte di cose simili! Siete tutti consolatori molesti.
3 הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה	3 Non avranno termine le parole campate in aria? O che cosa ti spinge a rispondere?
4 גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי	4 Anch’io sarei capace di parlare come voi, se voi foste al mio posto: comporrei con eleganza parole contro di voi e scuoterei il mio capo su di voi.
5 אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך	5 Vi potrei incoraggiare con la bocca e il movimento delle mie labbra potrebbe darvi sollievo.
6 אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך	6 Ma se parlo, non si placa il mio dolore; se taccio, che cosa lo allontana da me?
7 אך עתה הלאני השמות כל עדתי	7 Ora però egli mi toglie le forze, ha distrutto tutti i miei congiunti
8 ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה	8 e mi opprime. Si è costituito testimone ed è insorto contro di me: il mio calunniatore mi accusa in faccia.
9 אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי	9 La sua collera mi dilania e mi perseguita; digrigna i denti contro di me, il mio nemico su di me aguzza gli occhi.
10 פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון	10 Spalancano la bocca contro di me, mi schiaffeggiano con insulti, insieme si alleano contro di me.
11 יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני	11 Dio mi consegna come preda all’empio, e mi getta nelle mani dei malvagi.
12 שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה	12 Me ne stavo tranquillo ed egli mi ha scosso, mi ha afferrato per il collo e mi ha stritolato; ha fatto di me il suo bersaglio.
13 יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי	13 I suoi arcieri mi circondano; mi trafigge le reni senza pietà, versa a terra il mio fiele,
14 יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור	14 mi apre ferita su ferita, mi si avventa contro come un guerriero.
15 שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני	15 Ho cucito un sacco sulla mia pelle e ho prostrato la fronte nella polvere.
16 פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות	16 La mia faccia è rossa per il pianto e un’ombra mortale mi vela le palpebre,
17 על לא חמס בכפי ותפלתי זכה	17 benché non ci sia violenza nelle mie mani e sia pura la mia preghiera.
18 ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי	18 O terra, non coprire il mio sangue né un luogo segreto trattenga il mio grido!
19 גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים	19 Ecco, fin d’ora il mio testimone è nei cieli, il mio difensore è lassù.
20 מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני	20 I miei amici mi scherniscono, rivolto a Dio, versa lacrime il mio occhio,
21 ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו	21 perché egli stesso sia arbitro fra l’uomo e Dio, come tra un figlio dell’uomo e il suo prossimo;
22 כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך	22 poiché passano i miei anni che sono contati e me ne vado per una via senza ritorno.