| 1 Ecoutez la parole que le Seigneur a prononcée sur vous, maison d'Israël. | 1 שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם בית ישראל |
| 2 Voici ce que dit le Seigneur : Ne soyez pas les disciples des voies des nations, et ne craignez pas les signes du ciel que craignent les nations, | 2 כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה |
| 3 car les lois des peuples ne sont que vanité. La main de l'ouvrier coupe un arbre dans la forêt avec la hache ; | 3 כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד |
| 4 il en fait une œuvre décorée d'or et d'argent ; il la fixe avec des clous et des marteaux, afin qu'elle ne tombe pas en pièces. | 4 בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק |
| 5 Ces statues sont fabriquées à la ressemblance d'un tronc (en forme, note) de palmier, et elles ne parle(ro)nt pas ; on les lève(ra) et on les porte(ra), parce qu'elles ne peuvent marcher. Ne les craignez donc pas, car elles ne peuvent faire ni bien ni mal. | 5 כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם |
| 6 Nul n'est semblable à vous, Seigneur ; vous êtes grand, et votre nom est grand en puissance. | 6 מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה |
| 7 Qui ne vous craindra, ô roi des nations ? car la gloire vous appartient ; parmi tous les sages des nations, et dans tous leurs royaumes, nul n'est semblable à vous. | 7 מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך |
| 8 On les convaincra tous qu'ils sont fous et insensés (stupides) ; leur doctrine de vanité (n') est (qu') un morceau de bois. | 8 ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא |
| 9 On apporte le meilleur (l') argent de Tharsis, et l'or d'Ophaz ; l'ouvrier et la main de l'orfèvre les mettent enœuvre ; l'hyacinthe et la pourpre leur servent de vêtements : tout cela est l'œuvre des artisans. | 9 כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם |
| 10 Mais le Seigneur est le vrai Dieu ; il est le Dieu vivant et le roi éternel. Son indignation fait (fera) trembler la terre, et les nations ne supportent (soutiendront) pas ses (sa) menace(s). | 10 ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו |
| 11 Vous leur parlerez donc ainsi : Que les dieux qui n'ont pas fait le ciel et la terre disparaissent de la terre et de dessous le ciel. | 11 כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה |
| 12 C'est Dieu (le Seigneur) qui a créé (fait) la terre par sa puissance, qui a préparé (prépare) le monde par sa sagesse, et qui a étendu (étend) les cieux par son intelligence (sa prudence). | 12 עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים |
| 13 A sa voix il met une masse d'eau dans le ciel, et il élève les nuées des extrémités de la terre ; il fait fondre en pluie les éclairs, et il fait sortir les vents de ses trésors. | 13 לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו |
| 14 Tout homme devient (est devenu) insensé par sa (propre) science, tout artiste (artisan) est couvert de honte par sa statue (son image taillée au ciseau) ; car ce qu'il a fondu est une fausseté et un corps sans âme (la vie n'y est pas). | 14 נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם |
| 15 Ce sont des choses vaines et une œuvre dont on doit rire (digne de risée) ; elles périront lorsque viendra leur châtiment (au temps de sa visite). | 15 הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו |
| 16 Celui qui est la part de Jacob ne leur ressemble pas, car c'est lui qui a tout créé, et Israël est le sceptre (la verge, note) de son héritage ; son nom est le Dieu (Seigneur) des armées. | 16 לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו |
| 17 Ramasse à terre ton ignominie (ta confusion), toi qui habites en plein siège ; | 17 אספי מארץ כנעתך ישבתי במצור |
| 18 car ainsi parle le Seigneur : Voici que, cette fois, je jetterai au loin les habitants de ce pays, et je les affligerai de telle sorte que pas un ne m'échappera (qu'on les saisira). | 18 כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרותי להם למען ימצאו |
| 19 Malheur à moi, à cause de ma ruine et de ma plaie maligne (est très grave). Mais j'ai dit : C'est de moi que vient mon mal(heur), et je le supporterai. | 19 אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו |
| 20 Ma tente (Mon tabernacle) a été détruite (dévasté), tous mes cordages ont été rompus ; mes enfants (fils) sont sortis de mon enceinte, et ne sont plus. Il n'y a plus personne pour dresser ma tente, ni pour relever mes pavillons. | 20 אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי |
| 21 Car les pasteurs ont agi d'une manière insensée, et ils n'ont pas cherché le Seigneur ; c'est pourquoi ils ont été sans intelligence, et tout leur troupeau a été dispersé. | 21 כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה |
| 22 Voici qu'une rumeur (une voix retentissante) se fait entendre, et un grand tumulte qui vient de la terre de l'aquilon, pour réduire les villes de Juda en un désert et en un repaire de dragons. | 22 קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה מעון תנים |
| 23 Seigneur, je sais que la voie de l'homme n'est pas en son pouvoir, et que l'homme ne peut pas marcher et diriger ses pas par lui-même. | 23 ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו |
| 24 Châtiez-moi, Seigneur, mais avec justice, et non dans votre fureur, de peur que vous ne me réduisiez au néant. | 24 יסרני יהוה אך במשפט אל באפך פן תמעטני |
| 25 Répandez votre indignation sur les nations qui ne vous connaissent (ont) pas (connu), et sur les provinces qui n'ont pas invoqué votre nom, car elles ont dévoré Jacob, elles l'ont consumé (entièrement), et ont détruit (toute) sa gloire. | 25 שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו |
