| 1 «El número de los hijos de Israel | será como la arena del mar | que no se puede medir ni contar; | y en el lugar donde se decía de ellos | “vosotros no sois mi pueblo”, | se dirá de ellos: | “¡Hijos del Dios viviente!”. | 1 אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה |
| 2 Los hijos de Judá y los hijos de Israel se reunirán, | y se elegirán un único jefe. | Crecerán desde la tierra. | Sí, magnífico será el día de “Dios siembra”. | 2 ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה |
| 3 Decid a vuestros hermanos: “Pueblo mío”, | y a vuestras hermanas: “Compadecida”». | 3 פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא |
| 4 «Acusad, a vuestra madre, acusadla, | porque ella ya no es mi mujer | ni yo soy su marido; | para que aparte de su rostro la prostitución | y sus adulterios de entre sus pechos. | 4 ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה |
| 5 Si no, la despojaré dejándola desnuda, | la dejaré como el día de su nacimiento, | la convertiré en un desierto, | la dejaré como una tierra árida, | la mataré de sed. | 5 כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי |
| 6 No tendré compasión de sus hijos, | porque son hijos de prostitución. | 6 לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא |
| 7 Sí, su madre se ha prostituido. | Se cubrió de vergüenza la que los concibió, | cuando decía: “Me iré detrás de mis amantes, | que me dan mi pan y mi agua, | mi lana y mi lino, | mi aceite y mis bebidas”. | 7 ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה |
| 8 Por eso yo cierro | tu camino con espinos, | lo rodeo de una cerca, | no encontrará sus senderos. | 8 והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל |
| 9 Perseguirá a sus amantes | pero no los alcanzará, | los buscará sin encontrarlos. | Entonces se dirá: | “Voy a volver a mi primer marido, | porque estaba entonces mejor que ahora”. | 9 לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה |
| 10 Y es que ella no comprendía | que era yo quien le había dado | trigo, mosto y aceite virgen, | quien le había prodigado plata y oro: | los convirtieron en ídolos. | 10 ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי |
| 11 Por eso volveré a recuperar | mi trigo en su sazón, | el mosto en su estación; | le arrancaré mi lana y mi lino, | que cubrían su desnudez. | 11 והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה |
| 12 Entonces descubriré su infamia | a la vista de sus amantes, | y nadie la salvará de mi mano. | 12 והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה |
| 13 Pondré fin a toda su alegría: | su fiesta, su novilunio y su sábado, | a todas sus celebraciones. | 13 ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה |
| 14 Devastaré su viña y su higuera, | de las que decía: | “Son mi salario, | me lo dieron mis amantes”. | Las convertiré en selva, | las devorará el animal salvaje. | 14 לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה |
| 15 Le pediré cuentas de los días | en que quemaba incienso a los ídolos. | Ataviada con su anillo y su collar, | corría detrás de sus amantes, | y a mí, me olvidaba» | —oráculo del Señor—. | 15 ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים |
| 16 «Por eso, yo la persuado, | la llevo al desierto, le hablo al corazón, | 16 והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי |
| 17 le entrego allí mismo sus viñedos, | y hago del valle de Acor | una puerta de esperanza. | Allí responderá como en los días de su juventud, | como el día de su salida de Egipto. | 17 והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם |
| 18 Aquel día —oráculo del Señor— | me llamarás “esposo mío”, | y ya no me llamarás “mi amo”. | 18 וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח |
| 19 Apartaré de su boca los nombres de los baales, | y no serán ya recordados por su nombre. | 19 וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים |
| 20 Aquel día haré una alianza en su favor, | con las bestias del campo, | con las aves del cielo, | y los reptiles del suelo. | Quebraré arco y espada | y eliminaré la guerra del país, | y haré que duerman seguros. | 20 וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה |
| 21 Me desposaré contigo para siempre, | me desposaré contigo | en justicia y en derecho, | en misericordia y en ternura, | 21 והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה אענה את השמים והם יענו את הארץ |
| 22 me desposaré contigo en fidelidad | y conocerás al Señor. | 22 והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל |
| 23 Aquel día yo responderé | —oráculo del Señor—, | yo responderé con los cielos, | y ellos responderán a la tierra. | 23 וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי |
| 24 La tierra responderá con el trigo, | el mosto y el aceite nuevo, | y ellos responderán a “Dios-siembra”. | |
| 25 Yo la sembraré para mí en el país, | tendré compasión de “No compadecida”, | y diré a “No mi pueblo”: | “Tú eres mi pueblo”; | y él dirá: “Mi Dios”». | |
