Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 2

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל	1 In quei giorni un decreto di Cesare Augusto ordinò che si facesse il censimento di tutta la terra.
2 וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא	2 Questo primo censimento fu fatto quando Quirinio era governatore della Siria.
3 וילכו כלם להתפקד איש לעירו	3 Tutti andavano a farsi censire, ciascuno nella propria città.
4 ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו	4 Anche Giuseppe, dalla Galilea, dalla città di Nàzaret, salì in Giudea alla città di Davide chiamata Betlemme: egli apparteneva infatti alla casa e alla famiglia di Davide.
5 להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה	5 Doveva farsi censire insieme a Maria, sua sposa, che era incinta.
6 ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת	6 Mentre si trovavano in quel luogo, si compirono per lei i giorni del parto.
7 ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון	7 Diede alla luce il suo figlio primogenito, lo avvolse in fasce e lo pose in una mangiatoia, perché per loro non c’era posto nell’alloggio.
8 ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם	8 C’erano in quella regione alcuni pastori che, pernottando all’aperto, vegliavano tutta la notte facendo la guardia al loro gregge.
9 והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה	9 Un angelo del Signore si presentò a loro e la gloria del Signore li avvolse di luce. Essi furono presi da grande timore,
10 ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם	10 ma l’angelo disse loro: «Non temete: ecco, vi annuncio una grande gioia, che sarà di tutto il popolo:
11 כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון	11 oggi, nella città di Davide, è nato per voi un Salvatore, che è Cristo Signore.
12 וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס	12 Questo per voi il segno: troverete un bambino avvolto in fasce, adagiato in una mangiatoia».
13 ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים	13 E subito apparve con l’angelo una moltitudine dell’esercito celeste, che lodava Dio e diceva:
14 כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו	14 «Gloria a Dio nel più alto dei cieli e sulla terra pace agli uomini, che egli ama».
15 ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה	15 Appena gli angeli si furono allontanati da loro, verso il cielo, i pastori dicevano l’un l’altro: «Andiamo dunque fino a Betlemme, vediamo questo avvenimento che il Signore ci ha fatto conoscere».
16 וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס	16 Andarono, senza indugio, e trovarono Maria e Giuseppe e il bambino, adagiato nella mangiatoia.
17 ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה	17 E dopo averlo visto, riferirono ciò che del bambino era stato detto loro.
18 וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים	18 Tutti quelli che udivano si stupirono delle cose dette loro dai pastori.
19 ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה	19 Maria, da parte sua, custodiva tutte queste cose, meditandole nel suo cuore.
20 וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם	20 I pastori se ne tornarono, glorificando e lodando Dio per tutto quello che avevano udito e visto, com’era stato detto loro.
21 ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן	21 Quando furono compiuti gli otto giorni prescritti per la circoncisione, gli fu messo nome Gesù, come era stato chiamato dall’angelo prima che fosse concepito nel grembo.
22 וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה	22 Quando furono compiuti i giorni della loro purificazione rituale, secondo la legge di Mosè, portarono il bambino a Gerusalemme per presentarlo al Signore –
23 כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה	23 come è scritto nella legge del Signore: Ogni maschio primogenito sarà sacro al Signore –
24 ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה	24 e per offrire in sacrificio una coppia di tortore o due giovani colombi, come prescrive la legge del Signore.
25 והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו	25 Ora a Gerusalemme c’era un uomo di nome Simeone, uomo giusto e pio, che aspettava la consolazione d’Israele, e lo Spirito Santo era su di lui.
26 ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה	26 Lo Spirito Santo gli aveva preannunciato che non avrebbe visto la morte senza prima aver veduto il Cristo del Signore.
27 ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה	27 Mosso dallo Spirito, si recò al tempio e, mentre i genitori vi portavano il bambino Gesù per fare ciò che la Legge prescriveva a suo riguardo,
28 ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר	28 anch’egli lo accolse tra le braccia e benedisse Dio, dicendo:
29 עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום	29 «Ora puoi lasciare, o Signore, che il tuo servo vada in pace, secondo la tua parola,
30 כי ראו עיני את ישועתך	30 perché i miei occhi hanno visto la tua salvezza,
31 אשר הכינות לפני כל העמים	31 preparata da te davanti a tutti i popoli:
32 אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך	32 luce per rivelarti alle genti e gloria del tuo popolo, Israele».
33 ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו	33 Il padre e la madre di Gesù si stupivano delle cose che si dicevano di lui.
34 ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה	34 Simeone li benedisse e a Maria, sua madre, disse: «Ecco, egli è qui per la caduta e la risurrezione di molti in Israele e come segno di contraddizione
35 וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים	35 – e anche a te una spada trafiggerà l’anima –, affinché siano svelati i pensieri di molti cuori».
36 ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה	36 C’era anche una profetessa, Anna, figlia di Fanuele, della tribù di Aser. Era molto avanzata in età, aveva vissuto con il marito sette anni dopo il suo matrimonio,
37 והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום	37 era poi rimasta vedova e ora aveva ottantaquattro anni. Non si allontanava mai dal tempio, servendo Dio notte e giorno con digiuni e preghiere.
38 ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים	38 Sopraggiunta in quel momento, si mise anche lei a lodare Dio e parlava del bambino a quanti aspettavano la redenzione di Gerusalemme.
39 ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם	39 Quando ebbero adempiuto ogni cosa secondo la legge del Signore, fecero ritorno in Galilea, alla loro città di Nàzaret.
40 ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו	40 Il bambino cresceva e si fortificava, pieno di sapienza, e la grazia di Dio era su di lui.
41 ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח	41 I suoi genitori si recavano ogni anno a Gerusalemme per la festa di Pasqua.
42 ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג	42 Quando egli ebbe dodici anni, vi salirono secondo la consuetudine della festa.
43 וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו	43 Ma, trascorsi i giorni, mentre riprendevano la via del ritorno, il fanciullo Gesù rimase a Gerusalemme, senza che i genitori se ne accorgessero.
44 ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים	44 Credendo che egli fosse nella comitiva, fecero una giornata di viaggio e poi si misero a cercarlo tra i parenti e i conoscenti;
45 ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו	45 non avendolo trovato, tornarono in cerca di lui a Gerusalemme.
46 ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם	46 Dopo tre giorni lo trovarono nel tempio, seduto in mezzo ai maestri, mentre li ascoltava e li interrogava.
47 וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו	47 E tutti quelli che l’udivano erano pieni di stupore per la sua intelligenza e le sue risposte.
48 ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך	48 Al vederlo restarono stupiti, e sua madre gli disse: «Figlio, perché ci hai fatto questo? Ecco, tuo padre e io, angosciati, ti cercavamo».
49 ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי	49 Ed egli rispose loro: «Perché mi cercavate? Non sapevate che io devo occuparmi delle cose del Padre mio?».
50 והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם	50 Ma essi non compresero ciò che aveva detto loro.
51 וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה	51 Scese dunque con loro e venne a Nàzaret e stava loro sottomesso. Sua madre custodiva tutte queste cose nel suo cuore.
52 וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים	52 E Gesù cresceva in sapienza, età e grazia davanti a Dio e agli uomini.