Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 2

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל	1 En ces jours-là un édit de César Auguste ordonna de recenser toute la terre.
2 וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא	2 Ce fut le premier recensement lorsque Quirinius était gouverneur de Syrie.
3 וילכו כלם להתפקד איש לעירו	3 Tous commencèrent à se déplacer, chacun vers sa propre ville, pour y être recensés.
4 ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו	4 Joseph aussi, qui habitait le village de Nazareth en Galilée, monta en Judée jusqu’à la ville de David dont le nom est Bethléem, car il était de la descendance de David.
5 להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה	5 Il alla se faire recenser avec Marie, son épouse, qui était enceinte.
6 ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת	6 Or, pendant qu’ils étaient là, le jour où elle devait accoucher arriva.
7 ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון	7 Elle enfanta son fils, le premier-né; elle l’emmaillota et l’installa dans une mangeoire, car il n’y avait pas de place pour eux dans la salle commune.
8 ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם	8 Il y avait dans la région des bergers qui restaient aux champs et se relayaient pour garder leurs troupeaux durant la nuit.
9 והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה	9 Un ange du Seigneur se trouva soudain devant eux, en même temps que la Gloire du Seigneur resplendissait tout autour. Ils furent saisis d’une grande crainte.
10 ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם	10 L’ange leur dit: "Ne craignez pas, c’est une bonne nouvelle que je vous apporte, et qui fera la joie de tout le peuple.
11 כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון	11 Aujourd’hui, dans la ville de David vous est né un Sauveur. C’est le Messie, le Seigneur.
12 וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס	12 Et voici son signalement: vous trouverez un nourrisson emmailloté et déposé dans une mangeoire.”
13 ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים	13 Tout à coup se joignit à l’ange une multitude d’esprits célestes qui louaient Dieu en disant:
14 כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו	14 "Gloire à Dieu dans les cieux, et sur la terre paix aux hommes, car il les prend en grâce.”
15 ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה	15 Lorsque les anges furent repartis vers le ciel, les bergers se dirent l’un à l’autre: "Allons donc jusqu’à Bethléem, voyons ce qui vient d’arriver et que le Seigneur nous a fait connaître.”
16 וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס	16 Ils y allèrent sans perdre un instant et trouvèrent Marie et Joseph ainsi que le petit enfant déposé dans la mangeoire.
17 ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה	17 Alors ils firent connaître ce qui leur avait été dit à propos de cet enfant.
18 וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים	18 Tous ceux qui en entendirent parler restèrent fort surpris de ce que racontaient les bergers.
19 ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה	19 Quant à Marie, elle gardait le souvenir de ces événements et les reprenait dans sa méditation.
20 וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם	20 Les bergers repartirent; ils ne faisaient que remercier et chanter les louanges de Dieu pour tout ce qu’ils avaient entendu et vu, tel qu’on le leur avait annoncé.
21 ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן	21 Quand arriva le huitième jour, ils circoncirent l’enfant selon la loi et lui donnèrent le nom de Jésus, ce nom que l’ange avait indiqué avant que sa mère ne soit enceinte.
22 וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה	22 Puis arriva le jour où, selon la loi de Moïse, ils devaient accomplir le rite de la purification. Ils portèrent alors l’enfant à Jérusalem pour le présenter au Seigneur,
23 כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה	23 comme il est écrit dans la Loi du Seigneur: Tout enfant mâle premier-né sera consacré au Seigneur.
24 ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה	24 Ils offrirent le sacrifice ordonné par la Loi: une paire de tourterelles ou deux petites colombes.
25 והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו	25 Il y avait à Jérusalem un homme fidèle et pieux appelé Siméon. Cet homme attendait le jour où Dieu aurait pitié d’Israël, et l’Esprit Saint était sur lui.
26 ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה	26 Il avait été averti par l’Esprit Saint qu’il ne mourrait pas avant d’avoir vu le Messie du Seigneur.
27 ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה	27 Ce fut l’Esprit encore qui le fit venir au Temple. Au moment où les parents amenaient l’enfant Jésus pour accomplir les rites de la Loi qui le concernaient,
28 ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר	28 Siméon le prit dans ses bras et bénit Dieu par ces paroles:
29 עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום	29 “Laisse maintenant ton serviteur mourir en paix, Seigneur, comme tu l’as dit,
30 כי ראו עיני את ישועתך	30 parce que mes yeux ont vu ton Sauveur.
31 אשר הכינות לפני כל העמים	31 Tu l’as préparé, tu l’offres à tous les peuples,
32 אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך	32 lumière qui sera révélée aux nations, et gloire de ton peuple Israël.”
33 ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו	33 Son père et sa mère étaient émerveillés de ce qui était dit de l’enfant.
34 ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה	34 Siméon les félicita; il dit ensuite à Marie sa mère: "Regarde, cet enfant apportera aux masses d’Israël, soit la chute, soit la résurrection: il sera un signe de division,
35 וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים	35 et toi-même, une épée te transpercera l’âme. C’est ainsi que sera mis à nu le secret de tous les cœurs.”
36 ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה	36 Il y avait là également une femme très âgée, une prophétesse nommée Anne, fille de Phanouël, de la tribu d’Aser. Elle n’avait pas connu d’autre homme que son premier mari, mort au bout de sept ans.
37 והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום	37 Cela faisait 84 ans qu’elle restait veuve. Elle ne s’éloignait pas du Temple et servait le Seigneur nuit et jour dans le jeûne et la prière.
38 ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים	38 Elle aussi se présenta à cette heure et à son tour elle se mit à chanter les louanges de Dieu, parlant de l’enfant à tous ceux qui attendaient la libération de Jérusalem.
39 ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם	39 Quand ils eurent accompli tout ce qu’ordonnait la Loi du Seigneur, ils retournèrent en Galilée au village de Nazareth.
40 ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו	40 L’enfant grandissait et prenait des forces; il était plein de sagesse et la grâce de Dieu était sur lui.
41 ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח	41 Tous les ans les parents de Jésus se rendaient à Jérusalem pour la fête de la Pâque,
42 ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג	42 et quand il eut douze ans, comme c’était de règle, il monta avec eux.
43 וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו	43 Lorsque les jours de fête furent achevés, ils s’en retournèrent, mais l’enfant Jésus resta à Jérusalem sans en avertir ses parents.
44 ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים	44 Eux pensaient qu’il était dans la caravane, et ils marchèrent ainsi tout le jour. Puis ils le cherchèrent parmi leurs amis et leurs connaissances.
45 ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו	45 Ne le trouvant pas, ils retournèrent à Jérusalem, toujours à sa recherche.
46 ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם	46 Le troisième jour ils le trouvèrent dans le Temple, assis au milieu des maîtres de la Loi: il les écoutait et les interrogeait.
47 וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו	47 Tous ceux qui l’entendaient étaient étonnés de son intelligence et de ses réponses.
48 ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך	48 En le voyant, ses parents furent très émus et sa mère lui dit: "Mon fils, pourquoi nous as-tu fait cela? Ton père et moi nous te cherchions, très inquiets.”
49 ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי	49 Alors il répondit: "Pourquoi me cherchiez-vous? Ne savez-vous pas que je dois être chez mon Père?”
50 והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם	50 Mais ils ne comprirent pas une telle réponse.
51 וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה	51 Il descendit alors avec eux et revint à Nazareth. Par la suite il continua à leur obéir; sa mère, pour sa part, gardait tout cela dans son cœur.
52 וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים	52 Quant à Jésus, il grandissait en sagesse, en âge et en grâce, aussi bien devant Dieu que devant les hommes.