Isaiah (ישעיה) - Isaia 105

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו	1 Louez le Seigneur, invoquez son nom, faites connaître ses bienfaits parmi les peuples!
2 שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו	2 Chantez-le, célébrez-le et méditez tous ses hauts faits.
3 התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה	3 Soyez fiers de son Nom très saint, ayez la joie au cœur, vous qui cherchez le Seigneur.
4 דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד	4 Recherchez le Seigneur, ce sera votre force, recherchez le Seigneur toujours.
5 זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו	5 Rappelez-vous les miracles qu’il a faits, ses prodiges, les sentences qu’il a prononcées,
6 זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו	6 race d’Abraham, son serviteur, enfants de Jacob, son élu!
7 הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו	7 Il est le Seigneur, il est notre Dieu, ses décisions touchent la terre entière.
8 זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור	8 N’oubliez jamais son alliance, cette parole imposée à mille générations.
9 אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק	9 Il l’a donnée à Abraham, il l’a promise par serment à Isaac.
10 ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם	10 Il lui a donné force de loi en Jacob, et c’est pour Israël une alliance à jamais:
11 לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם	11 “Je te donnerai la terre de Canaan, elle sera ta part d’héritage.”
12 בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה	12 Ils n’étaient guère nombreux dans ce pays, des étrangers, bien peu de chose.
13 ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר	13 Ils erraient de nation en nation, après chaque royaume, c’était un autre peuple.
14 לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים	14 Mais il n’a pas permis qu’on les opprime, reprenant à cause d’eux même des rois:
15 אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו	15 “Ne touchez pas à ceux qui me sont consacrés, ce sont mes prophètes, ne leur faites pas de mal!”
16 ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר	16 Il fit venir le malheur sur le pays, il leur coupa les vivres.
17 שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף	17 Il leur envoya l’homme qui serait à leur tête: Joseph, vendu comme esclave.
18 ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו	18 Il fut humilié, avec des fers aux pieds et la chaîne qui pesait sur son cou,
19 עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו	19 jusqu’au jour où il commença à parler: la parole du Seigneur le fit reconnaître.
20 שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו	20 Le roi envoya le délier, le souverain des peuples le fit délivrer.
21 שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו	21 Il fit de lui le maître de sa maison, le seigneur de tout son domaine,
22 לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם	22 pour donner en son nom des instructions aux princes, et à ses conseillers, des leçons de sagesse.
23 ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם	23 Et voici qu’Israël entra en Égypte, Jacob vint séjourner en terre de Kam.
24 ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו	24 Dieu voulut que son peuple se multiplie, il le rendit plus fort que ses adversaires.
25 הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו	25 Leur humeur changea: ils détestèrent son peuple, ils cherchèrent à nuire à ses serviteurs.
26 שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו	26 Alors il envoya Moïse, son serviteur, avec Aaron qu’il s’était choisi.
27 שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם	27 Il leur confia ses paroles, ses signes, ses prodiges sur tout le pays de Kam.
28 שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו	28 Il envoya les ténèbres et tout devint ténèbres, rien ne put annuler sa parole.
29 הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם	29 Il changea leurs eaux en sang, faisant mourir tous leurs poissons.
30 שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם	30 Leur pays se retrouva couvert de grenouilles, jusque dans le palais de leurs rois.
31 אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם	31 Une parole encore, et vinrent les moucherons, des insectes sur tout leur territoire.
32 נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם	32 Au lieu de pluie il leur donna la grêle, et les feux de la foudre par tout le pays.
33 ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם	33 Il frappa leurs vignes, leurs figuiers, il brisa tous leurs arbres.
34 אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר	34 Une parole encore, ce furent les sauterelles, des hannetons sans nombre.
35 ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם	35 Ils mangèrent dans le pays tout ce qui était vert, tous les produits de leur terre.
36 ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם	36 Puis il frappa dans leur pays les premiers-nés, les premiers fruits de leur virilité.
37 ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל	37 Il fit sortir son peuple chargé d’or et d’argent, et leurs tribus allaient sans aucun éclopé.
38 שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם	38 L’Égypte était en joie de leur départ car la terreur était tombée sur elle.
39 פרש ענן למסך ואש להאיר לילה	39 Il déploya la nuée comme un voile, avec un feu la nuit pour les éclairer.
40 שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם	40 À leur demande il fit venir les cailles et le pain des cieux dont ils furent rassasiés.
41 פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר	41 Il ouvrit le rocher, il fit jaillir les eaux, un torrent qui se perdait dans les sables.
42 כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו	42 C’est qu’il se souvenait de sa parole sainte à Abraham, son serviteur.
43 ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו	43 Il voulait que son peuple sorte dans la joie, que ses élus soient à la fête
44 ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו	44 quand il leur remettait la terre d’autres nations et leur donnait sans plus le travail d’autres peuples.
45 בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה	45 Mais il voulait qu’ils y gardent ses lois et qu’ils observent ses préceptes.