Isaiah (ישעיה) - Isaia 104

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת	1 Mon âme, bénis le Seigneur! Seigneur, mon Dieu, tu es si grand, paré de gloire et de majesté!
2 עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה	2 Tu t’es fait de la lumière un manteau, les cieux sont les tentures de ta demeure,
3 המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח	3 au-dessus de leurs eaux s’élèvent tes chambres hautes. Tu fais des nuées ton char lorsque tu t’avances sur les ailes du vent.
4 עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט	4 Tu prends les vents pour messagers, les éclairs de feu sont tes serviteurs.
5 יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד	5 Tu as posé la terre sur ses bases, rien ne viendra l’ébranler jamais.
6 תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים	6 Tu l’as couverte du manteau des océans, avec des eaux en réserve au haut des monts;
7 מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון	7 à ta menace elles fuient: ton tonnerre se fait entendre, elles se précipitent.
8 יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם	8 Elles gravissent les monts, descendent les vallées, courant au lieu que tu leur as indiqué.
9 גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ	9 Tu as fixé les bornes qu’elles ne passeront pas: elles ne reviendront plus pour submerger la terre.
10 המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון	10 Tu conduis vers les ravins les eaux des sources, elles cheminent entre les montagnes
11 ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם	11 pour abreuver tout ce qui vit sur terre: les ânes sauvages y étanchent leur soif.
12 עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול	12 Les oiseaux du ciel s’arrêtent aux abords et dans la ramure lancent leurs appels.
13 משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ	13 Du haut de tes demeures tu abreuves les monts, la terre se rassasie de tes œuvres.
14 מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ	14 Tu fais pousser l’herbe pour le bétail, et les plantes où l’homme aura son travail. Il fera sortir de la terre le pain,
15 ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד	15 le vin aussi, qui réjouit le cœur de l’homme. L’huile fera briller son visage, le pain lui donnera du cœur.
16 ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע	16 Les arbres du Seigneur sont rassasiés, les cèdres du Liban qu’il a plantés lui-même.
17 אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה	17 Les passereaux y font leur nid et tout en haut la cigogne a sa maison.
18 הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים	18 La haute montagne appartient aux chamois, le creux des roches est le refuge des damans.
19 עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו	19 Tu as placé la lune pour le calendrier, le soleil, qui sait au moins l’heure de son coucher.
20 תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער	20 Tu amènes les ténèbres et c’est la nuit: les bêtes de la forêt vont commencer leurs rondes.
21 הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם	21 Les jeunes lions rugissent après la proie, dans leur langage ils réclament à Dieu leur manger.
22 תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון	22 Quand le soleil se lève, ils se retirent et vont au repos dans leurs demeures,
23 יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב	23 alors que l’homme sort pour sa tâche, pour son travail jusqu’au soir.
24 מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך	24 Que tes œuvres sont nombreuses, Seigneur, tu les fis toutes avec sagesse, remplissant le monde de tes inventions!
25 זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות	25 Voici la mer, grande, ouverte en tous sens, où fourmillent innombrables les êtres vivants petits et grands.
26 שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו	26 Les bateaux s’y risquent sans craindre Léviathan, le monstre que tu fis pour t’en amuser.
27 כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו	27 Tous attendent de toi que tu leur donnes la provende en son temps.
28 תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב	28 Tu la leur donnes, ils la recueillent, tu ouvres ta main, et les voilà rassasiés.
29 תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון	29 Tu caches ta face, ils ne sont plus; tu leur reprends le souffle, ils expirent et retournent à leur poussière.
30 תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה	30 Mais tu envoies ton souffle, ils sont créés, tu renouvelles la face de la terre.
31 יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו	31 Que le Seigneur ait à jamais sa gloire, que le Seigneur jouisse de ses œuvres,
32 המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו	32 lui qui regarde la terre, et elle tremble, et s’il touche aux montagnes, elles jettent le feu.
33 אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי	33 Je veux toute ma vie chanter le Seigneur, le célébrer aussi longtemps que je serai.
34 יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה	34 Mon poème peut-être plaira à mon Seigneur: moi, de toute façon, je suis content de lui.
35 יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה	35 Que les pécheurs disparaissent de la terre, qu’on n’y voie plus de méchanceté! Mais toi, ô mon âme, bénis le Seigneur!