Canticle of Canticles 1

King James Bible	Stuttgartensia - Delitzsch
¹ The song of songs, which is Solomon's.	¹ שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה
² Let him kiss me with the kisses of his mouth: for thy love is better than wine.	² יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקֹות פִּיהוּ כִּי־טֹובִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן
³ Because of the savour of thy good ointments thy name is as ointment poured forth, therefore do the virgins love thee.	³ לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טֹובִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל־כֵּן עֲלָמֹות אֲהֵבוּךָ
⁴ Draw me, we will run after thee: the king hath brought me into his chambers: we will be glad and rejoice in thee, we will remember thy love more than wine: the upright love thee.	⁴ מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ׃ ס
⁵ I am black, but comely, O ye daughters of Jerusalem, as the tents of Kedar, as the curtains of Solomon.	⁵ שְׁחֹורָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנֹות יְרוּשָׁלִָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעֹות שְׁלֹמֹה
⁶ Look not upon me, because I am black, because the sun hath looked upon me: my mother's children were angry with me; they made me the keeper of the vineyards; but mine own vineyard have I not kept.	⁶ אַל־תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ־בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת־הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי
⁷ Tell me, O thou whom my soul loveth, where thou feedest, where thou makest thy flock to rest at noon: for why should I be as one that turneth aside by the flocks of thy companions?	⁷ הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ
⁸ If thou know not, O thou fairest among women, go thy way forth by the footsteps of the flock, and feed thy kids beside the shepherds' tents.	⁸ אִם־לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי־לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת־גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנֹות הָרֹעִים׃ ס
⁹ I have compared thee, O my love, to a company of horses in Pharaoh's chariots.	⁹ לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי
¹⁰ Thy cheeks are comely with rows of jewels, thy neck with chains of gold.	¹⁰ נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים
¹¹ We will make thee borders of gold with studs of silver.	¹¹ תֹּורֵי זָהָב נַעֲשֶׂה־לָּךְ עִם נְקֻדֹּות הַכָּסֶף
¹² While the king sitteth at his table, my spikenard sendeth forth the smell thereof.	¹² עַד־שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבֹּו נִרְדִּי נָתַן רֵיחֹו
¹³ A bundle of myrrh is my wellbeloved unto me; he shall lie all night betwixt my breasts.	¹³ צְרֹור הַמֹּר ׀ דֹּודִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין
¹⁴ My beloved is unto me as a cluster of camphire in the vineyards of En-gedi.	¹⁴ אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר ׀ דֹּודִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי׃ ס
¹⁵ Behold, thou art fair, my love; behold, thou art fair; thou hast doves' eyes.	¹⁵ הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יֹונִים
¹⁶ Behold, thou art fair, my beloved, yea, pleasant: also our bed is green.	¹⁶ הִנְּךָ יָפֶה דֹודִי אַף נָעִים אַף־עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה
¹⁷ The beams of our house are cedar, and our rafters of fir.	¹⁷ קֹרֹות בָּתֵּינוּ אֲרָזִים [רַחִיטֵנוּ כ] (רַהִיטֵנוּ ק) בְּרֹותִים