Salmi 104

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 BENEDICI, anima mia, il Signore; O Signore Iddio mio, tu sei sommamente grande; Tu sei vestito di gloria e di magnificenza.	1 ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת
2 Egli si ammanta di luce come di una vesta; Egli tende il cielo come una cortina.	2 עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה
3 Egli fa i palchi delle sue sale nelle acque; Egli pone le nuvole per suo carro: Egli passeggia sopra le ale del vento.	3 המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח
4 Egli fa i venti suoi Angeli, E il fuoco divampante suoi ministri.	4 עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט
5 Egli ha fondata la terra sulle sue basi; Giammai in perpetuo non sarà smossa.	5 יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד
6 Tu l’avevi già coperta dell’abisso, come d’una vesta; Le acque si erano fermate sopra i monti.	6 תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים
7 Esse fuggirono per lo tuo sgridare; Si affrettarono per la voce del tuo tuono;	7 מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון
8 Erano salite sopra i monti; ma discesero nelle valli, Al luogo che tu hai loro costituito.	8 יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם
9 Tu hai loro posto un termine, il qual non trapasseranno; E non torneranno a coprir la terra	9 גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ
10 Egli è quel che manda le fonti per le valli, Onde esse corrono fra i monti;	10 המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון
11 Abbeverano tutte le bestie della campagna; Gli asini salvatichi spengono la lor sete con esse.	11 ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם
12 Presso a quelle si riparano gli uccelli del cielo; Fanno sentir di mezzo alle frondi le lor voci.	12 עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול
13 Egli adacqua i monti dalle sue stanze sovrane; La terra è saziata del frutto delle sue opere.	13 משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ
14 Egli fa germogliar l’erba per le bestie; E l’erbaggio per lo servigio dell’uomo, Facendo uscire della terra il pane.	14 מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ
15 Egli rallegra il cuor dell’uomo col vino, Egli fa risplender la faccia coll’olio, E sostenta il cuor dell’uomo col pane.	15 ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד
16 Gli alberi del Signore ne son saziati; I cedri del Libano ch’egli ha piantati;	16 ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע
17 Dove gli uccelli si annidano; Gli abeti, che son la stanza della cicogna.	17 אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה
18 Gli alti monti sono per li cavriuoli; Le rocce sono il ricetto de’ conigli	18 הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים
19 Egli ha fatta la luna per le stagioni; Il sole conosce il suo occaso.	19 עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו
20 Tu mandi le tenebre, ed e’ si fa notte, Nella quale tutte le fiere delle selve vanno attorno.	20 תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער
21 I leoncelli rugghiano dietro alla preda, E per chiedere a Dio il lor pasto.	21 הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם
22 Ma, tosto ch’è levato il sole, si raccolgono, E giacciono ne’ lor ricetti.	22 תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון
23 Allora l’uomo esce alla sua opera, Ed al suo lavoro, infino alla sera.	23 יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב
24 Quanto grandi sono, o Signore, le tue opere! Tu le hai tutte fatte con sapienza; La terra è piena de’ tuoi beni.	24 מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך
25 Ecco, il mar grande ed ampio: Quivi son rettili senza numero, Amimali piccoli e grandi.	25 זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות
26 Quivi nuotano le navi, E il Leviatan che tu hai formato per ischerzare in esso.	26 שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו
27 Tutti gli animali sperano in te, Che tu dii loro il lor cibo al suo tempo.	27 כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו
28 Se tu lo dài loro, lo ricolgono; Se tu apri la tua mano, son saziati di beni.	28 תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב
29 Se tu nascondi la tua faccia, sono smarriti; Se tu ritiri il fiato loro, trapassano, E ritornano nella lor polvere.	29 תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון
30 Se tu rimandi il tuo spirito son creati; E tu rinnuovi la faccia della terra	30 תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה
31 Sia la gloria del Signore in eterno; Rallegrisi il Signore nelle sue opere;	31 יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו
32 Il quale se riguarda verso la terra, ella trema; Se tocca i monti, essi fumano.	32 המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו
33 Io canterò al Signore, mentre viverò; Io salmeggerò all’Iddio mio, tanto che io durerò.	33 אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי
34 Il mio ragionamento gli sarà piacevole, Io mi rallegrerò nel Signore.	34 יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה
35 Vengano meno i peccatori d’in su la terra, E gli empi non sieno più. Anima mia, benedici il Signore. Alleluia	35 יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה