1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים | 1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים |
2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם | 2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם |
3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם | 3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם |
4 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת | 4 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת |
5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו | 5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו |
6 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם | 6 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם |
7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר | 7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר |
8 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני | 8 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני |
9 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים | 9 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים |
10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו | 10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו |
11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם | 11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם |
12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו | 12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו |
13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר | 13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר |
14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור | 14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור |
15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה | 15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה |
16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה | 16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה |
17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות | 17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות |
18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם | 18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם |
19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים | 19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים |
20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם | 20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם |
21 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון | 21 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון |
22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד | 22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד |
23 והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו | 23 והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו |
24 ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל | 24 ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל |
25 והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני | 25 והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני |
26 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים | 26 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים |
27 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם | 27 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם |
28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא | 28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא |
29 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם | 29 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם |
30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם | 30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם |
31 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל | 31 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל |
32 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך | 32 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך |
33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה | 33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה |
34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים | 34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים |
35 ויצו את המון העם לשבת לארץ | 35 ויצו את המון העם לשבת לארץ |
36 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם | 36 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם |
37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים | 37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים |
38 והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף | 38 והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף |
39 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא | 39 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא |