Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 15

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים	1 Entonces se acercan a Jesús algunos fariseos y escribas venidos de Jerusalén, y le dicen:
2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם	2 «¿Por qué tus discípulos traspasan la tradición de los antepasados?; pues no se lavan las manos a la hora de comer».
3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם	3 El les respondió: «Y vosotros, ¿por qué traspasáis el mandamiento de Dios por vuestra tradición?
4 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת	4 Porque Dios dijo: Honra a tu padre y a tu madre, y: El que maldiga a su padre o a su madre, sea castigado con la muerte.
5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו	5 Pero vosotros decís: El que diga a su padre o a su madre: “Lo que de mí podrías recibir como ayuda es ofrenda”,
6 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם	6 ése no tendrá que honrar a su padre y a su madre. Así habéis anulado la Palabra de Dios por vuestra tradición.
7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר	7 Hipócritas, bien profetizó de vosotros Isaías cuando dijo:
8 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני	8 Este pueblo me honra con los labios, pero su corazón está lejos de mí.
9 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים	9 En vano me rinden culto, ya que enseñan doctrinas que son preceptos de hombres».
10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו	10 Luego llamó a la gente y les dijo: «Oíd y entended.
11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם	11 No es lo que entra en la boca lo que contamina al hombre; sino lo que sale de la boca, eso es lo que contamina al hombre».
12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו	12 Entonces se acercan los discípulos y le dicen: «¿Sabes que los fariseos se han escandalizado al oír tu palabra?»
13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר	13 El les respondió: «Toda planta que no haya plantado mi Padre celestial será arrancada de raíz.
14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור	14 Dejadlos: son ciegos que guían a ciegos. Y si un ciego guía a otro ciego, los dos caerán en el hoyo».
15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה	15 Tomando Pedro la palabra, le dijo: «Explícanos la parábola».
16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה	16 El dijo: «¿También vosotros estáis todavía sin inteligencia?
17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות	17 ¿No comprendéis que todo lo que entra en la boca pasa al vientre y luego se echa al excusado?
18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם	18 En cambio lo que sale de la boca viene de dentro del corazón, y eso es lo que contamina al hombre.
19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים	19 Porque del corazón salen las intenciones malas, asesinatos, adulterios, fornicaciones, robos, falsos testimonios, injurias.
20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם	20 Eso es lo que contamina al hombre; que el comer sin lavarse las manos no contamina al hombre».
21 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון	21 Saliendo de allí Jesús se retiró hacia la región de Tiro y de Sidón.
22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד	22 En esto, una mujer cananea, que había salido de aquel territorio, gritaba diciendo: «¡Ten piedad de mí, Señor, hijo de David! Mi hija está malamente endemoniada».
23 והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו	23 Pero él no le respondió palabra. Sus discípulos, acercándose, le rogaban: «Concédeselo, que viene gritando detrás de nosotros».
24 ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל	24 Respondió él: «No he sido enviado más que a las ovejas perdidas de la casa de Israel».
25 והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני	25 Ella, no obstante, vino a postrarse ante él y le dijo: «¡Señor, socórreme!»
26 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים	26 El respondió: «No está bien tomar el pan de los hijos y echárselo a los perritos».
27 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם	27 «Sí, Señor - repuso ella -, pero también los perritos comen de las migajas que caen de la mesa de sus amos».
28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא	28 Entonces Jesús le respondió: «Mujer, grande es tu fe; que te suceda como deseas». Y desde aquel momento quedó curada su hija.
29 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם	29 Pasando de allí Jesús vino junto al mar de Galilea; subió al monte y se sentó allí.
30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם	30 Y se le acercó mucha gente trayendo consigo cojos, lisiados, ciegos, mudos y otros muchos; los pusieron a sus pies, y él los curó.
31 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל	31 De suerte que la gente quedó maravillada al ver que los mudos hablaban, los lisiados quedaban curados, los cojos caminaban y los ciegos veían; y glorificaron al Dios de Israel.
32 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך	32 Jesús llamó a sus discípulos y les dijo: «Siento compasión de la gente, porque hace ya tres días que permanecen conmigo y no tienen qué comer. Y no quiero despedirlos en ayunas, no sea que desfallezcan en el camino».
33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה	33 Le dicen los discípulos: «¿Cómo hacernos en un desierto con pan suficiente para saciar a una multitud tan grande?»
34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים	34 Díceles Jesús: «¿Cuántos panes tenéis?» Ellos dijeron: «Siete, y unos pocos pececillos».
35 ויצו את המון העם לשבת לארץ	35 El mandó a la gente acomodarse en el suelo.
36 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם	36 Tomó luego los siete panes y los peces y, dando gracias, los partió e iba dándolos a los discípulos, y los discípulos a la gente.
37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים	37 Comieron todos y se saciaron, y de los trozos sobrantes recogieron siete espuertas llenas.
38 והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף	38 Y los que habían comido eran 4.000 hombres, sin contar mujeres y niños.
39 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא	39 Despidiendo luego a la muchedumbre, subió a la barca, y se fue al término de Magadán.