Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 15

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים	1 In quel tempo alcuni farisei e alcuni scribi, venuti da Gerusalemme, si avvicinarono a Gesù e gli dissero:
2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם	2 «Perché i tuoi discepoli trasgrediscono la tradizione degli antichi? Infatti quando prendono cibo non si lavano le mani!».
3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם	3 Ed egli rispose loro: «E voi, perché trasgredite il comandamento di Dio in nome della vostra tradizione?
4 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת	4 Dio ha detto: Onora il padre e la madre e inoltre: Chi maledice il padre o la madre sia messo a morte.
5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו	5 Voi invece dite: “Chiunque dichiara al padre o alla madre: Ciò con cui dovrei aiutarti è un’offerta a Dio,
6 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם	6 non è più tenuto a onorare suo padre”. Così avete annullato la parola di Dio con la vostra tradizione.
7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר	7 Ipocriti! Bene ha profetato di voi Isaia, dicendo:
8 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני	8 Questo popolo mi onora con le labbra, ma il suo cuore è lontano da me.
9 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים	9 Invano essi mi rendono culto, insegnando dottrine che sono precetti di uomini».
10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו	10 Poi, riunita la folla, disse loro: «Ascoltate e comprendete bene!
11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם	11 Non ciò che entra nella bocca rende impuro l’uomo; ciò che esce dalla bocca, questo rende impuro l’uomo!».
12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו	12 Allora i discepoli si avvicinarono per dirgli: «Sai che i farisei, a sentire questa parola, si sono scandalizzati?».
13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר	13 Ed egli rispose: «Ogni pianta, che non è stata piantata dal Padre mio celeste, verrà sradicata.
14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור	14 Lasciateli stare! Sono ciechi e guide di ciechi. E quando un cieco guida un altro cieco, tutti e due cadranno in un fosso!».
15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה	15 Pietro allora gli disse: «Spiegaci questa parabola».
16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה	16 Ed egli rispose: «Neanche voi siete ancora capaci di comprendere?
17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות	17 Non capite che tutto ciò che entra nella bocca, passa nel ventre e viene gettato in una fogna?
18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם	18 Invece ciò che esce dalla bocca proviene dal cuore. Questo rende impuro l’uomo.
19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים	19 Dal cuore, infatti, provengono propositi malvagi, omicidi, adultèri, impurità, furti, false testimonianze, calunnie.
20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם	20 Queste sono le cose che rendono impuro l’uomo; ma il mangiare senza lavarsi le mani non rende impuro l’uomo».
21 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון	21 Partito di là, Gesù si ritirò verso la zona di Tiro e di Sidone.
22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד	22 Ed ecco, una donna cananea, che veniva da quella regione, si mise a gridare: «Pietà di me, Signore, figlio di Davide! Mia figlia è molto tormentata da un demonio».
23 והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו	23 Ma egli non le rivolse neppure una parola. Allora i suoi discepoli gli si avvicinarono e lo implorarono: «Esaudiscila, perché ci viene dietro gridando!».
24 ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל	24 Egli rispose: «Non sono stato mandato se non alle pecore perdute della casa d’Israele».
25 והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני	25 Ma quella si avvicinò e si prostrò dinanzi a lui, dicendo: «Signore, aiutami!».
26 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים	26 Ed egli rispose: «Non è bene prendere il pane dei figli e gettarlo ai cagnolini».
27 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם	27 «È vero, Signore – disse la donna –, eppure i cagnolini mangiano le briciole che cadono dalla tavola dei loro padroni».
28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא	28 Allora Gesù le replicò: «Donna, grande è la tua fede! Avvenga per te come desideri». E da quell’istante sua figlia fu guarita.
29 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם	29 Gesù si allontanò di là, giunse presso il mare di Galilea e, salito sul monte, lì si fermò.
30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם	30 Attorno a lui si radunò molta folla, recando con sé zoppi, storpi, ciechi, sordi e molti altri malati; li deposero ai suoi piedi, ed egli li guarì,
31 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל	31 tanto che la folla era piena di stupore nel vedere i muti che parlavano, gli storpi guariti, gli zoppi che camminavano e i ciechi che vedevano. E lodava il Dio d’Israele.
32 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך	32 Allora Gesù chiamò a sé i suoi discepoli e disse: «Sento compassione per la folla. Ormai da tre giorni stanno con me e non hanno da mangiare. Non voglio rimandarli digiuni, perché non vengano meno lungo il cammino».
33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה	33 E i discepoli gli dissero: «Come possiamo trovare in un deserto tanti pani da sfamare una folla così grande?».
34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים	34 Gesù domandò loro: «Quanti pani avete?». Dissero: «Sette, e pochi pesciolini».
35 ויצו את המון העם לשבת לארץ	35 Dopo aver ordinato alla folla di sedersi per terra,
36 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם	36 prese i sette pani e i pesci, rese grazie, li spezzò e li dava ai discepoli, e i discepoli alla folla.
37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים	37 Tutti mangiarono a sazietà. Portarono via i pezzi avanzati: sette sporte piene.
38 והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף	38 Quelli che avevano mangiato erano quattromila uomini, senza contare le donne e i bambini.
39 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא	39 Congedata la folla, Gesù salì sulla barca e andò nella regione di Magadàn.