Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 15

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA MARTINI
1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים	1 Allora se gli accostarono degli Scribi, e de' Farisei di Gerusalemme, e gli dissero:
2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם	2 Per qual motivo i tuoi discepoli trasgrediscono le tradizioni de' seniori? Imperocché non si lavano le mani, quando mangiano.
3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם	3 Ma egli rispose loro: E voi ancora perché trasgredite il cornando di Dio in grazia della vostra tradizione? Imperocché Dio ha detto:
4 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת	4 Onora il padre, e la madre, e, chi maledirà il padre, o la madre, sia punito di morte.
5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו	5 Ma voi altri dite: Chicchessia potrà, dire al padre, o alla madre: Qualunque: offerta, che è fatta da me, gioverà a te:
6 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם	6 E non assisterà il padre, o la madre: e avete colla vostra tradizione annichilato il comandamento di Dio.
7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר	7 Ipocriti, ottimamente profetò di voi, Isaia, dicendo:
8 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני	8 Questo popolo m'onora colle labbra: ma il loro cuore è lungi da me.
9 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים	9 E invano mi onorano insegnando dottrine, e comandamenti di uomini.
10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו	10 E chiamate a se le turbe disse, loro: Udite, e intendete.
11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם	11 Non è quello, che entra per la bocca, imbratta l'uomo: ma quello, che esce dalla bocca, questo è, che l'uomo rende immondo.
12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו	12 Allora accostatisi a lui i discepoli gli dissero: Sai tu, che i Farisei, udito questo discorso, se ne sono scandalezzati?
13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר	13 Ma egli rispose: Qualunque pianta non piantata dal celeste mio Padre sarà sradicata.
14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור	14 Non badate a loro: sono ciechi, e guide di ciechi: e se un cieco ne guida un altro, cadono amendue nella fossa.
15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה	15 Pietro allora prese la parola, e disse: Spiegaci questa parabola.
16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה	16 Ma egli disse: Siete tutt'ora anche voi senza intelletto?
17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות	17 Non comprendete voi, che tutto ciò, che entra per la bocca, passa nel ventre, e di lì nel secesso?
18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם	18 Ma quel, che esce dalla bocca, viene dal cuore, e questo imbratta l'uomo.
19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים	19 Imperocché dal cuore partono i mali pensieri, gli omicidj, gli adulterj, le fornicazioni, i furti, i falsi testimonj, le maldicenze.
20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם	20 Queste sono le cose, che imbrattano l'uomo; ma il mangiare senza lavarsi le mani non imbratta l'uomo.
21 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון	21 E partitosi Gesù da quel luogo si ritirò dalle parti di Tiro, e di Sidone.
22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד	22 Quand' ecco una donna Cananea uscita da que' contorni alzò la voce, dicendogli: Abbi pietà di me, Signore, figliuolo di Davidde: la mia figliuola è malamente tormentata dal demonio.
23 והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו	23 Ma egli non le fece motto. E accostatisi a lui i discepoli lo pregavano dicendogli: Spediscila: attesoché ci grida dietro.
24 ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל	24 Ma egli rispose, e disse: Non sono stato mandato se non alle pecorelle perdute della casa d'Israele.
25 והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני	25 Ma quella se gli approssimò, e lo adorò dicendo: Aiutami, Signore.
26 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים	26 Ed egli le rispose: Non è ben fatto di prendere il pane dei figliuoli, e gettarlo ai cani.
27 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם	27 Ella però disse: Benissimo, Signore; imperocché anche i cagnolini mangiano le bricciole, che cadono dalla tavola de' loro padroni.
28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא	28 Allora Gesù le rispose, e disse: O donna, grande è la tua fede: ti sia fatto come desideri. E da quel punto fu risanata la sua figliuola.
29 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם	29 Ed essendo Gesù partito di là, andò verso il mare di Galilea, e salito sopra un monte stava quivi a sedere.
30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם	30 E se gli accostò una gran turba di popolo, che conduceva seco de' muti, de' ciechi, degli zoppi, e stroppiati, e molti altri (malati): e li gettarono a' suoi piedi, e li guarì:
31 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל	31 Talmente che le turbe restavano ammirate, vedendo, come i muti parlavano, camminavano gli zoppi, e i ciechi vedevano: e ne davano gloria al Dio d'Israele.
32 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך	32 Ma Gesù, chiamati a se i suoi discepoli, disse loro: Ho pietà di questo popolo, perché sono già tre giorni, che non si distaccan da me, e non hanno niente da mangiare: e non voglio rimandarli digiuni, perché non isvengano per strada.
33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה	33 E gli dissero i discepoli: Ha donde caverem noi in un deserto tanto pane da saziare turba sì grande?
34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים	34 E Gesù disse loro: Quanti pani avete voi? Ed essi risposero: Sette, ed alcuni pochi pesciolini.
35 ויצו את המון העם לשבת לארץ	35 Ed egli ordinò alla turba, che se desse per terra:
36 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם	36 E presi i sette pani, ed i pesci, e rendute le grazie, gli spezzò, e li diede a' suoi discepoli: e i discepoli li dettero al popolo.
37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים	37 E tutti mangiarono, e si saziarono: e raccolsero de' pezzi avanzati sette sporte piene.
38 והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף	38 Or quelli, che avevano mangiato, erano quattromila persone senza i ragazzi, e le donne.
39 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא	39 E licenziate le turbe, entrò in una barca, e andò nei contorni di Magedan.