Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 15

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים	1 Da kamen von Jerusalem Pharisäer und Schriftgelehrte zu Jesus und sagten:
2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם	2 Warum missachten deine Jünger die Überlieferung der Alten? Denn sie waschen sich nicht die Hände vor dem Essen.
3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם	3 Er entgegnete ihnen: Warum missachtet denn ihr Gottes Gebot um eurer Überlieferung willen?
4 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת	4 Gott hat gesagt: Ehre Vater und Mutter!, und: Wer Vater oder Mutter verflucht, soll mit dem Tod bestraft werden.
5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו	5 Ihr aber lehrt: Wer zu Vater oder Mutter sagt: Was ich dir schulde, erkläre ich zur Opfergabe!,
6 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם	6 der braucht seinen Vater oder seine Mutter nicht mehr zu ehren. Damit habt ihr Gottes Wort um eurer Überlieferung willen außer Kraft gesetzt.
7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר	7 Ihr Heuchler! Der Prophet Jesaja hatte Recht, als er über euch sagte:
8 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני	8 Dieses Volk ehrt mich mit den Lippen, sein Herz aber ist weit weg von mir.
9 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים	9 Es ist sinnlos, wie sie mich verehren; was sie lehren, sind Satzungen von Menschen.
10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו	10 Und er rief die Leute zu sich und sagte: Hört und begreift:
11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם	11 Nicht das, was durch den Mund in den Menschen hineinkommt, macht ihn unrein, sondern was aus dem Mund des Menschen herauskommt, das macht ihn unrein.
12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו	12 Da kamen die Jünger zu ihm und sagten: Weißt du, dass die Pharisäer über deine Worte empört sind?
13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר	13 Er antwortete ihnen: Jede Pflanze, die nicht mein himmlischer Vater gepflanzt hat, wird ausgerissen werden.
14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור	14 Lasst sie, es sind blinde Blindenführer. Und wenn ein Blinder einen Blinden führt, werden beide in eine Grube fallen.
15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה	15 Da sagte Petrus zu ihm: Erkläre uns jenes rätselhafte Wort!
16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה	16 Er antwortete: Seid auch ihr noch immer ohne Einsicht?
17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות	17 Begreift ihr nicht, dass alles, was durch den Mund (in den Menschen) hineinkommt, in den Magen gelangt und dann wieder ausgeschieden wird?
18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם	18 Was aber aus dem Mund herauskommt, das kommt aus dem Herzen, und das macht den Menschen unrein.
19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים	19 Denn aus dem Herzen kommen böse Gedanken, Mord, Ehebruch, Unzucht, Diebstahl, falsche Zeugenaussagen und Verleumdungen.
20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם	20 Das ist es, was den Menschen unrein macht; aber mit ungewaschenen Händen essen macht ihn nicht unrein.
21 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון	21 Von dort zog sich Jesus in das Gebiet von Tyrus und Sidon zurück.
22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד	22 Da kam eine kanaanäische Frau aus jener Gegend zu ihm und rief: Hab Erbarmen mit mir, Herr, du Sohn Davids! Meine Tochter wird von einem Dämon gequält.
23 והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו	23 Jesus aber gab ihr keine Antwort. Da traten seine Jünger zu ihm und baten: Befrei sie (von ihrer Sorge), denn sie schreit hinter uns her.
24 ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל	24 Er antwortete: Ich bin nur zu den verlorenen Schafen des Hauses Israel gesandt.
25 והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני	25 Doch die Frau kam, fiel vor ihm nieder und sagte: Herr, hilf mir!
26 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים	26 Er erwiderte: Es ist nicht recht, das Brot den Kindern wegzunehmen und den Hunden vorzuwerfen.
27 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם	27 Da entgegnete sie: Ja, du hast recht, Herr! Aber selbst die Hunde bekommen von den Brotresten, die vom Tisch ihrer Herren fallen.
28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא	28 Darauf antwortete ihr Jesus: Frau, dein Glaube ist groß. Was du willst, soll geschehen. Und von dieser Stunde an war ihre Tochter geheilt.
29 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם	29 Jesus zog weiter und kam an den See von Galiläa. Er stieg auf einen Berg und setzte sich.
30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם	30 Da kamen viele Menschen und brachten Lahme, Krüppel, Blinde, Stumme und viele andere Kranke zu ihm; sie legten sie vor ihn hin, und er heilte sie.
31 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל	31 Als die Menschen sahen, dass Stumme plötzlich redeten, Krüppel gesund wurden, Lahme gehen und Blinde sehen konnten, waren sie erstaunt und priesen den Gott Israels.
32 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך	32 Jesus rief seine Jünger zu sich und sagte: Ich habe Mitleid mit diesen Menschen; sie sind schon drei Tage bei mir und haben nichts mehr zu essen. Ich will sie nicht hungrig wegschicken, sonst brechen sie unterwegs zusammen.
33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה	33 Da sagten die Jünger zu ihm: Wo sollen wir in dieser unbewohnten Gegend so viel Brot hernehmen, um so viele Menschen satt zu machen?
34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים	34 Jesus sagte zu ihnen: Wie viele Brote habt ihr? Sie antworteten: Sieben, und noch ein paar Fische.
35 ויצו את המון העם לשבת לארץ	35 Da forderte er die Leute auf, sich auf den Boden zu setzen.
36 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם	36 Und er nahm die sieben Brote und die Fische, sprach das Dankgebet, brach die Brote und gab sie den Jüngern und die Jünger verteilten sie an die Leute.
37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים	37 Und alle aßen und wurden satt. Dann sammelte man die übrig gebliebenen Brotstücke ein, sieben Körbe voll.
38 והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף	38 Es waren viertausend Männer, die an dem Mahl teilgenommen hatten, dazu noch Frauen und Kinder.
39 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא	39 Danach schickte er die Menge nach Hause, stieg ins Boot und fuhr in die Gegend von Magadan.