Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 15

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים	1 Entonces, unos fariseos y escribas de Jerusalén se acercaron a Jesús y le dijeron:
2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם	2 «¿Por qué tus discípulos quebrantan la tradición de nuestros antepasados y no se lavan las manos antes de comer?».
3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם	3 El les respondió: «¿Y por qué ustedes, por seguir su tradición, no cumplen el mandamiento de Dios?
4 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת	4 En efecto, Dios dijo: "Honra a tu padre y a tu madre" y: "El que maldice a su padre o a su madre, será condenado a muerte".
5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו	5 Pero ustedes afirman: El que diga a su padre o a su madre: «He ofrecido al Templo los bienes que tenía para ayudarte»,
6 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם	6 está libre de los deberes hacia ellos. Así ustedes, en nombre de su tradición, han anulado la Palabra de Dios.
7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר	7 ¡Hipócritas! Bien profetizó de ustedes Isaías, cuando dijo:
8 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני	8 "Este pueblo me honra con los labios, pero su corazón está lejos de mí.
9 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים	9 En vano me rinden culto: las doctrinas que enseñan no son sino preceptos humanos"».
10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו	10 Jesús llamó a la multitud y le dijo: «Escuchen y comprendan.
11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם	11 Lo que mancha al hombre no es lo que entra por la boca, sino lo que sale de ella».
12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו	12 Entonces se acercaron los discípulos y le dijeron: «¿Sabes que los fariseos se escandalizaron al oírte hablar así?».
13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר	13 El les respondió: «Toda planta que no haya plantado mi Padre celestial, será arrancada de raíz.
14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור	14 Déjenlos: son ciegos que guían a otros ciegos. Pero si un ciego guía a otro, los dos caerán en un pozo».
15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה	15 Pedro, tomando la palabra, le dijo: «Explícanos esta parábola».
16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה	16 Jesús le respondió: «¿Ni siquiera ustedes son capaces de comprender?
17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות	17 ¿No saben que lo que entra por la boca pasa al vientre y se elimina en lugares retirados?
18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם	18 En cambio, lo que sale de la boca procede del corazón, y eso es lo que mancha al hombre.
19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים	19 Del corazón proceden las malas intenciones, los homicidios, los adulterios, las fornicaciones, los robos, los falsos testimonios, las difamaciones.
20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם	20 Estas son las cosas que hacen impuro al hombre, no el comer sin haberse lavado las manos».
21 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון	21 Jesús partió de allí y se retiró al país de Tiro y de Sidón.
22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד	22 Entonces una mujer cananea, que procedía de esa región, comenzó a gritar: «¡Señor, Hijo de David, ten piedad de mí! Mi hija está terriblemente atormentada por un demonio».
23 והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו	23 Pero él no le respondió nada. Sus discípulos se acercaron y le pidieron: «Señor, atiéndela, porque nos persigue con sus gritos».
24 ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל	24 Jesús respondió: «Yo he sido enviado solamente a las ovejas perdidas del pueblo de Israel».
25 והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני	25 Pero la mujer fue a postrarse ante él y le dijo: «¡Señor, socórreme!».
26 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים	26 Jesús le dijo: «No está bien tomar el pan de los hijos, para tirárselo a los cachorros».
27 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם	27 Ella respondió: «¡Y sin embargo, Señor, los cachorros comen las migas que caen de la mesa de sus dueños!».
28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא	28 Entonces Jesús le dijo: «Mujer, ¡qué grande es tu fe! ¡Que se cumpla tu deseo!». Y en ese momento su hija quedó curada.
29 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם	29 Desde allí, Jesús llegó a orillas del mar de Galilea y, subiendo a la montaña, se sentó.
30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם	30 Una gran multitud acudió a él, llevando paralíticos, lisiados, ciegos, mudos y muchos otros enfermos. Los pusieron a sus pies y él los curó.
31 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל	31 La multitud se admiraba al ver que los mudos hablaban, los inválidos quedaban curados, los paralíticos caminaban y los ciegos recobraban la vista. Y todos glorificaban al Dios de Israel.
32 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך	32 Entonces Jesús llamó a sus discípulos y les dijo: «Me da pena esta multitud, porque hace tres días que están conmigo y no tienen qué comer. No quiero despedirlos en ayunas, porque podrían desfallecer en el camino».
33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה	33 Los discípulos le dijeron: «¿Y dónde podríamos conseguir en este lugar despoblado bastante cantidad de pan para saciar a tanta gente?».
34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים	34 Jesús les dijo: «¿Cuántos panes tienen?». Ellos respondieron: «Siete y unos pocos pescados».
35 ויצו את המון העם לשבת לארץ	35 El ordenó a la multitud que se sentara en el suelo;
36 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם	36 después, tomó los panes y los pescados, dio gracias, los partió y los dio a los discípulos. Y ellos los distribuyeron entre la multitud.
37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים	37 Todos comieron hasta saciarse, y con los pedazos que sobraron se llenaron siete canastas.
38 והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף	38 Los que comieron eran cuatro mil hombres, sin contar las mujeres y los niños.
39 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא	39 Después que despidió a la multitud, Jesús subió a la barca y se dirigió al país de Magadán.