Die Offenbarung 5

Einheitsübersetzung	Stuttgartensia - Delitzsch
¹ Und ich sah auf der rechten Hand dessen, der auf dem Thron saß, eine Buchrolle; sie war innen und außen beschrieben und mit sieben Siegeln versiegelt.	¹ וָאֵרֶא בִּימִין הַיּשֵׁב עַל־הַכִּסֵּא סֵפֶר כָּתוּב פָּנִים וְאָחוֹר וְחָתוּם בְּשִׁבְעָה חֹתָמוֹת
² Und ich sah: Ein gewaltiger Engel rief mit lauter Stimme: Wer ist würdig, die Buchrolle zu öffnen und ihre Siegel zu lösen?	² וָאֵרֶא מַלְאָךְ אַבִּיר קוֹרֵא בְקוֹל־גָּדוֹל מִי הוּא הַזֹּכֶה לִפְתֹּחַ הַסֵּפֶר וּלְהַתִּיר אֶת־חוֹתָמָיו
³ Aber niemand im Himmel, auf der Erde und unter der Erde konnte das Buch öffnen und es lesen.	³ וְלֹא־יָכֹל אִישׁ גַּם בַּשָּׁמַיִם גַּם בָּאָרֶץ גַּם מִתַּחַת לָאָרֶץ לִפְתֹּחַ אֶת־הַסֵּפֶר אוֹ לְהַבִּיט אֵלָיו
⁴ Da weinte ich sehr, weil niemand für würdig befunden wurde, das Buch zu öffnen und es zu lesen.	⁴ וָאֵבְךְּ בְּכִי גָדוֹל עַל־אֲשֶׁר לֹא־נִמְצָא אִישׁ זֹכֶה לִפְתֹּחַ אֶת־הַסֵּפֶר וְלִקְרֹא בוֹ אוֹ־לְהַבִּיט אֵלָיו
⁵ Da sagte einer von den Ältesten zu mir: Weine nicht! Gesiegt hat der Löwe aus dem Stamm Juda, der Spross aus der Wurzel Davids; er kann das Buch und seine sieben Siegel öffnen.	⁵ וַיֹּאמֶר אֵלַי אֶחָד מִן־הַזְּקֵנִים אַל־תִּבְכֶּה הִנֵּה נִצַּח הָאַרְיֵה אֲשֶׁר הוּא מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה שֹׁרֶשׁ דָּוִד לִפְתֹּחַ אֶת־הַסֵּפֶר וּלְהַתִּיר שִׁבְעַת חוֹתָמָיו
⁶ Und ich sah: Zwischen dem Thron und den vier Lebewesen und mitten unter den Ältesten stand ein Lamm; es sah aus wie geschlachtet und hatte sieben Hörner und sieben Augen; die Augen sind die sieben Geister Gottes, die über die ganze Erde ausgesandt sind.	⁶ וָאֵרֶא וְהִנֵּה בֵּין הַכִּסֵּא וְאַרְבַּע הַחַיּוֹת וּבֵין הַזְּקֵנִים שֶׂה עֹמֵד כְּמוֹ טָבוּחַ וְלוֹ שֶׁבַע קַרְנַיִם וְשִׁבְעָה עֵינַיִם אֲשֶׁר הֵם שִׁבְעָה רוּחוֹת הָאֱלֹהִים הַשְּׁלוּחִים אֶל־כָּל־הָאָרֶץ
⁷ Das Lamm trat heran und empfing das Buch aus der rechten Hand dessen, der auf dem Thron saß.	⁷ וַיָּבֹא וַיִּקַּח אֶת־הַסֵּפֶר מִימִין הַיּשֵׁב עַל־הַכִּסֵּא
⁸ Als es das Buch empfangen hatte, fielen die vier Lebewesen und die vierundzwanzig Ältesten vor dem Lamm nieder; alle trugen Harfen und goldene Schalen voll von Räucherwerk; das sind die Gebete der Heiligen.	⁸ וַיְהִי בְּקַחְתּוֹ אֶת־הַסֵּפֶר וַיִּפְּלוּ לִפְנֵי הַשֶּׂה אַרְבַּע הַחַיּוֹת וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים וְאִישׁ אִישׁ כִּנּוֹר בְּיָדוֹ וְקַעֲרוֹת זָהָב מְלֵאוֹת קְטֹרֶת אֲשֶׁר־הֵנָּה תְּפִלּוֹת הַקְּדוֹשִׁים
⁹ Und sie sangen ein neues Lied: Würdig bist du, das Buch zu nehmen und seine Siegel zu öffnen; denn du wurdest geschlachtet und hast mit deinem Blut Menschen für Gott erworben aus allen Stämmen und Sprachen, aus allen Nationen und Völkern	⁹ וַיָּשִׁירוּ שִׁיר חָדָשׁ לֵאמֹר לְךָ נָאֶה לָקַחַת אֶת־הַסֵּפֶר וְלִפְתֹּחַ אֶת־חוֹתָמָיו כִּי אַתָּה נִשְׁחַטְתָּ וּבְדָמְךָ קְנִיתָנוּ לֵאלֹהִים מִכָּל־מִשְׁפָּחָה וְלָשׁוֹן וְכָל־עַם וָגוֹי
¹⁰ und du hast sie für unsern Gott zu Königen und Priestern gemacht; und sie werden auf der Erde herrschen.	¹⁰ וַתַּעַשׂ אֹתָם מְלָכִים וְכֹהֲנִים לֵאלֹהֵינוּ וְיִמְלְכוּ עַל־הָאָרֶץ
¹¹ Ich sah und ich hörte die Stimme von vielen Engeln rings um den Thron und um die Lebewesen und die Ältesten; die Zahl der Engel war zehntausendmal zehntausend und tausendmal tausend.	¹¹ וָאֵרֶא וָאֶשְׁמַע קוֹל מַלְאָכִים רַבִּים סָבִיב לַכִּסֵּא וְלַחַיּוֹת וְלַזְּקֵנִים מִסְפָּרָם רִבּוֹ רְבָבוֹת וְאַלְפֵי אֲלָפִים
¹² Sie riefen mit lauter Stimme: Würdig ist das Lamm, das geschlachtet wurde, Macht zu empfangen, Reichtum und Weisheit, Kraft und Ehre, Herrlichkeit und Lob.	¹² קֹרְאִים בְּקוֹל גָּדוֹל נָאֶה לַשֶּׂה הַטָּבוּחַ לָקַחַת עֹז וְעשֶׁר וְחָכְמָה וּגְבוּרָה וְהָדָר וְכָבוֹד וּבְרָכָה
¹³ Und alle Geschöpfe im Himmel und auf der Erde, unter der Erde und auf dem Meer, alles, was in der Welt ist, hörte ich sprechen: Ihm, der auf dem Thron sitzt, und dem Lamm gebühren Lob und Ehre und Herrlichkeit und Kraft in alle Ewigkeit.	¹³ וְכָל־בְּרִיָּה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּמִתַּחַת לָאָרֶץ וַאֲשֶׁר עַל־הַיָּם וְכֹל אֲשֶׁר בָּהֶם אֶת־כֻּלָּם שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים לֵאמֹר לַיּשֵׁב עַל־הַכִּסֵּא וְלַשֶּׂה הַבְּרָכָה וְהֶהָדָר וְהַכָּבוֹד וְהָעֹז לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים
¹⁴ Und die vier Lebewesen sprachen: Amen. Und die vierundzwanzig Ältesten fielen nieder und beteten an.	¹⁴ וַתֹּאמַרְנָה אַרְבַּע הַחַיּוֹת אָמֵן וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים נָפְלוּ עַל־פְּנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְחֵי עוֹלְמֵי הָעוֹלָמִים