Markus 11

Torna indietro

Einheitsübersetzung	Stuttgartensia - Delitzsch
¹ Als sie in die Nähe von Jerusalem kamen, nach Betfage und Betanien am Ölberg, schickte er zwei seiner Jünger voraus.	¹ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם אֶל־בֵּית־פַּגֵּי וּבֵית־הִינִי בְּהַר הַזֵּיתִים וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו
² Er sagte zu ihnen: Geht in das Dorf, das vor euch liegt; gleich wenn ihr hineinkommt, werdet ihr einen jungen Esel angebunden finden, auf dem noch nie ein Mensch gesessen hat. Bindet ihn los, und bringt ihn her!	² וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ אֶל־הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלְכֶם וְהָיָה כְּבוֹאֲכֶם שָׁמָּה תִּמְצְאוּ עַיִר אָסוּר אֲשֶׁר לֹא־יָשַׁב עָלָיו אָדָם אוֹתוֹ הַתִּירוּ וְהָבִיאוּ
³ Und wenn jemand zu euch sagt: Was tut ihr da?, dann antwortet: Der Herr braucht ihn; er lässt ihn bald wieder zurückbringen.	³ וְכִי־יֹאמַר אֲלֵיכֶם אִישׁ לָמָּה תַעֲשֹוּ זֹאת וַאֲמַרְתֶּם הָאָדוֹן צָרִיךְ לוֹ וּבְרֶגַע יְשַׁלְּחֶנּוּ הֵנָּה
⁴ Da machten sie sich auf den Weg und fanden außen an einer Tür an der Straße einen jungen Esel angebunden und sie banden ihn los.	⁴ וַיֵּלְכוּ וַיִּמְצְאוּ הָעַיִר אָסוּר אֶל־הַשַּׁעַר בַּחוּץ עַל־אֵם הַדָּרֶךְ וַיַּתִּירוּהוּ
⁵ Einige, die dabeistanden, sagten zu ihnen: Wie kommt ihr dazu, den Esel loszubinden?	⁵ וַאֲנָשִׁים מִן־הָעֹמְדִים שָׁם אָמְרוּ אֲלֵיהֶם מַה־זֹּאת תַּעֲשֹוּ לְהַתִּיר אֶת־הָעָיִר
⁶ Sie gaben ihnen zur Antwort, was Jesus gesagt hatte, und man ließ sie gewähren.	⁶ וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר צִוָּם יֵשׁוּעַ וַיַּנִּיחוּ לָהֶם
⁷ Sie brachten den jungen Esel zu Jesus, legten ihre Kleider auf das Tier und er setzte sich darauf.	⁷ וַיָּבִיאוּ אֶת־הָעַיִר אֶל־יֵשׁוּעַ וַיַּשְׁלִיכוּ עָלָיו אֶת־בִּגְדֵיהֶם וַיֵּשֶׁב עָלָיו
⁸ Und viele breiteten ihre Kleider auf der Straße aus; andere rissen auf den Feldern Zweige (von den Büschen) ab und streuten sie auf den Weg.	⁸ וְרַבִּים פָּרְשֹוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם עַל־הַדָּרֶךְ וַאֲחֵרִים כָּרְתוּ עֲנָפִים מִן־הָעֵצִים וַיִּשְׁטְחוּ עַל־הַדָּרֶךְ
⁹ Die Leute, die vor ihm hergingen und die ihm folgten, riefen: Hosanna! Gesegnet sei er, der kommt im Namen des Herrn!	⁹ וְהַהֹלְכִים לְפָנָיו וְאַחֲרָיו צֹעֲקִים לֵאמֹר הוֹשַׁע־נָא בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה
¹⁰ Gesegnet sei das Reich unseres Vaters David, das nun kommt. Hosanna in der Höhe!	¹⁰ בְּרוּכָה מַלְכוּת דָּוִד אָבִינוּ הַבָּאָה בְּשֵׁם יְהוָֹה הוֹשַׁע־נָא בַּמְּרוֹמִים
¹¹ Und er zog nach Jerusalem hinein, in den Tempel; nachdem er sich alles angesehen hatte, ging er spät am Abend mit den Zwölf nach Betanien hinaus.	¹¹ וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ יְרוּשָׁלַיִם וְאֶל־בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וַיַּרְא וַיִּתְבּוֹנֵן עַל־הַכֹּל וְהַיּוֹם רָפָה לַעֲרוֹב וַיֵּצֵא אֶל־בֵּית־הִינִי עִם־שְׁנֵים הֶעָשָׂר
¹² Als sie am nächsten Tag Betanien verließen, hatte er Hunger.	¹² וַיְהִי מִמָּחֳרָת בְּצֵאתָם מִבֵּית־הִינִי וַיִּרְעָב
¹³ Da sah er von weitem einen Feigenbaum mit Blättern und ging hin, um nach Früchten zu suchen. Aber er fand an dem Baum nichts als Blätter; denn es war nicht die Zeit der Feigenernte.	¹³ וַיַּרְא תְּאֵנָה מֵרָחוֹק וְלָהּ עָלִים וַיָּבֹא לִרְאוֹת הֲיִמְצָא־בָהּ פֶּרִי וַיִּקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא־מָצָא בָהּ כִּי אִם־עָלִים לְבַד כִּי לֹא הָיְתָה עֵת תְּאֵנִים
¹⁴ Da sagte er zu ihm: In Ewigkeit soll niemand mehr eine Frucht von dir essen. Und seine Jünger hörten es.	¹⁴ וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ מֵעַתָּה אִישׁ אַל־יֹאכַל פְּרִי מִמֵּךְ עַד־עוֹלָם וַיִּשְׁמְעוּ תַּלְמִידָיו
¹⁵ Dann kamen sie nach Jerusalem. Jesus ging in den Tempel und begann, die Händler und Käufer aus dem Tempel hinauszutreiben; er stieß die Tische der Geldwechsler und die Stände der Taubenhändler um	¹⁵ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלָיִם וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ אֶל־הַמִּקְדָּשׁ וַיָּחֶל לְגָרֵשׁ מִשָּׁם אֶת־הַמּוֹכְרִים וְאֶת־הַקּוֹנִים וַיַּהֲפֹךְ אֶת־שֻׁלְחֲנוֹת הַשֻּׁלְחָנִים וְאֶת־מוֹשְׁבוֹת מֹכְרֵי הַיּוֹנִים
¹⁶ und ließ nicht zu, dass jemand irgendetwas durch den Tempelbezirk trug.	¹⁶ וְלֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לָשֵׂאת כְּלִי דֶּרֶךְ הַמִּקְדָּשׁ
¹⁷ Er belehrte sie und sagte: Heißt es nicht in der Schrift: Mein Haus soll ein Haus des Gebetes für alle Völker sein? Ihr aber habt daraus eine Räuberhöhle gemacht.	¹⁷ וַיְלַמֵּד וַיֹּאמֶר לָהֶם הֲלֹא כָתוּב כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל־הָעַמִּים וְאַתֶּם עֲשִׂיתֶם אֹתוֹ מְעָרַת פָּרִיצִים
¹⁸ Die Hohenpriester und die Schriftgelehrten hörten davon und suchten nach einer Möglichkeit, ihn umzubringen. Denn sie fürchteten ihn, weil alle Leute von seiner Lehre sehr beeindruckt waren.	¹⁸ וַיִּשְׁמְעוּ הַסּוֹפְרִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לְהַשְׁמִידוֹ כִּי יָרְאוּ מִפָּנָיו יַעַן אֲשֶׁר כָּל־הָעָם מִשְׁתּוֹמְמִים עַל־תּוֹרָתוֹ
¹⁹ Als es Abend wurde, verließ Jesus mit seinen Jüngern die Stadt.	¹⁹ וַיְהִי בָּעָרֶב וַיֵּצֵא אֶל־מִחוּץ לָעִיר
²⁰ Als sie am nächsten Morgen an dem Feigenbaum vorbeikamen, sahen sie, dass er bis zu den Wurzeln verdorrt war.	²⁰ וַיְהִי הֵם עֹבְרִים בַּבֹּקֶר וַיִּרְאוּ אֶת־הַתְּאֵנָה כִּי יָבְשָׁה עִם־שָׁרָשֶׁיהָ
²¹ Da erinnerte sich Petrus und sagte zu Jesus: Rabbi, sieh doch, der Feigenbaum, den du verflucht hast, ist verdorrt.	²¹ וַיִּזְכֹּר פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבִּי הִנֵּה הַתְּאֵנָה אֲשֶׁר אֵרַרְתָּהּ יָבֵשָׁה
²² Jesus sagte zu ihnen: Ihr müsst Glauben an Gott haben.	²² וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם תְּהִי־נָא בָכֶם אֱמוּנַת אֱלֹהִים
²³ Amen, das sage ich euch: Wenn jemand zu diesem Berg sagt: Heb dich empor und stürz dich ins Meer!, und wenn er in seinem Herzen nicht zweifelt, sondern glaubt, dass geschieht, was er sagt, dann wird es geschehen.	²³ כִּי־אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כָּל־אֲשֶׁר יֹאמַר אֶל־הָהָר הַזֶּה הִנָּשֵׂא וְהֵעָתֵק אֶל־תּוֹךְ הַיָּם וְאֵין סָפֵק בִּלְבָבוֹ כִּי אִם־יַאֲמִין כִּי יִהְיֶה כַּאֲשֶׁר אָמָר כֵּן גַּם־יִהְיֶה־לּוֹ
²⁴ Darum sage ich euch: Alles, worum ihr betet und bittet - glaubt nur, dass ihr es schon erhalten habt, dann wird es euch zuteil.	²⁴ עַל־כֵּן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כֹּל אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלוּ בְּהִתְפַּלֶּלְכֶם הַאֲמִינוּ כִּי תִקָּחוּ וִיהִי לָכֶם
²⁵ Und wenn ihr beten wollt und ihr habt einem anderen etwas vorzuwerfen, dann vergebt ihm, damit auch euer Vater im Himmel euch eure Verfehlungen vergibt.	²⁵ וְכִי תַעַמְדוּ לְהִתְפַּלֵּל תִּסְלְחוּ לְכָל־אִישׁ אֵת אֲשֶׁר בִּלְבַבְכֶם עָלָיו לְמַעַן יִסְלַח לָכֶם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַף־הוּא אֶת־פִּשְׁעֵיכֶם
²⁶ []	²⁶ וְאַתֶּם אִם־לֹא תִסְלְחוּ אַף־אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם לֹא־יִסְלַח לָכֶם אֶת־פִּשְׁעֵיכֶם
²⁷ Sie kamen wieder nach Jerusalem. Als er im Tempel umherging, kamen die Hohenpriester, die Schriftgelehrten und die Ältesten zu ihm	²⁷ וַיָּשׁוּבוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלָיִם וַיְהִי הוּא מִתְהַלֵּךְ בַּמִּקְדָּשׁ וַיָּבֹאוּ אֵלָיו הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים
²⁸ und fragten ihn: Mit welchem Recht tust du das alles? Wer hat dir die Vollmacht gegeben, das zu tun?	²⁸ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת אַתָּה עֹשֶׂה אֵלֶּה וּמִי נָתַן לְךָ אֶת־הָרְשׁוּת הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אֶת־אֵלֶּה
²⁹ Jesus sagte zu ihnen: Zuerst will ich euch eine Frage vorlegen. Antwortet mir, dann werde ich euch sagen, mit welchem Recht ich das tue.	²⁹ וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם גַּם־אֲנִי אֶשְׁאֲלָה אֶתְכֶם דָּבָר אֶחָד וְאַתֶּם הֲשִׁיבוּנִי וְאֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת אֲנִי עֹשֶׂה אֵלֶּה
³⁰ Stammte die Taufe des Johannes vom Himmel oder von den Menschen? Antwortet mir!	³⁰ טְבִילַת יוֹחָנָן הֲמִן־הַשָּׁמַיִם הָיָתָה אִם־מִבְּנֵי אָדָם הֲשִׁיבוּנִי
³¹ Da überlegten sie und sagten zueinander: Wenn wir antworten: Vom Himmel!, so wird er sagen: Warum habt ihr ihm dann nicht geglaubt?	³¹ וַיַּחְשְׁבוּ כֹּה וָכֹה בְּקִרְבָּם לֵאמֹר אִם־נֹאמַר מִן־הַשָּׁמַיִם יֹאמַר מַדּוּעַ אֵפוֹא לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ
³² Sollen wir also antworten: Von den Menschen? Sie fürchteten sich aber vor den Leuten; denn alle glaubten, dass Johannes wirklich ein Prophet war.	³² אוֹ הֲנֹאמַר מִבְּנֵי אָדָם וַיִּירְאוּ אֶת־הָעָם כִּי־כֻלָּם חָשְׁבוּ אֶת־יוֹחָנָן לְנָבִיא בֶּאֱמֶת
³³ Darum antworteten sie Jesus: Wir wissen es nicht. Jesus erwiderte: Dann sage auch ich euch nicht, mit welchem Recht ich das alles tue.	³³ וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֶל־יֵשׁוּעַ לֹא יָדָעְנוּ וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אִם־כֵּן גַּם־אֲנִי לֹא אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת אֲנִי עֹשֶׂה אֵלֶּה

Altes Testament

Neues Testament

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati