Matthäus 15

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 Da kamen von Jerusalem Pharisäer und Schriftgelehrte zu Jesus und sagten:	1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים
2 Warum missachten deine Jünger die Überlieferung der Alten? Denn sie waschen sich nicht die Hände vor dem Essen.	2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם
3 Er entgegnete ihnen: Warum missachtet denn ihr Gottes Gebot um eurer Überlieferung willen?	3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם
4 Gott hat gesagt: Ehre Vater und Mutter!, und: Wer Vater oder Mutter verflucht, soll mit dem Tod bestraft werden.	4 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת
5 Ihr aber lehrt: Wer zu Vater oder Mutter sagt: Was ich dir schulde, erkläre ich zur Opfergabe!,	5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו
6 der braucht seinen Vater oder seine Mutter nicht mehr zu ehren. Damit habt ihr Gottes Wort um eurer Überlieferung willen außer Kraft gesetzt.	6 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם
7 Ihr Heuchler! Der Prophet Jesaja hatte Recht, als er über euch sagte:	7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר
8 Dieses Volk ehrt mich mit den Lippen, sein Herz aber ist weit weg von mir.	8 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני
9 Es ist sinnlos, wie sie mich verehren; was sie lehren, sind Satzungen von Menschen.	9 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים
10 Und er rief die Leute zu sich und sagte: Hört und begreift:	10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו
11 Nicht das, was durch den Mund in den Menschen hineinkommt, macht ihn unrein, sondern was aus dem Mund des Menschen herauskommt, das macht ihn unrein.	11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם
12 Da kamen die Jünger zu ihm und sagten: Weißt du, dass die Pharisäer über deine Worte empört sind?	12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו
13 Er antwortete ihnen: Jede Pflanze, die nicht mein himmlischer Vater gepflanzt hat, wird ausgerissen werden.	13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר
14 Lasst sie, es sind blinde Blindenführer. Und wenn ein Blinder einen Blinden führt, werden beide in eine Grube fallen.	14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור
15 Da sagte Petrus zu ihm: Erkläre uns jenes rätselhafte Wort!	15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה
16 Er antwortete: Seid auch ihr noch immer ohne Einsicht?	16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה
17 Begreift ihr nicht, dass alles, was durch den Mund (in den Menschen) hineinkommt, in den Magen gelangt und dann wieder ausgeschieden wird?	17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות
18 Was aber aus dem Mund herauskommt, das kommt aus dem Herzen, und das macht den Menschen unrein.	18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם
19 Denn aus dem Herzen kommen böse Gedanken, Mord, Ehebruch, Unzucht, Diebstahl, falsche Zeugenaussagen und Verleumdungen.	19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים
20 Das ist es, was den Menschen unrein macht; aber mit ungewaschenen Händen essen macht ihn nicht unrein.	20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם
21 Von dort zog sich Jesus in das Gebiet von Tyrus und Sidon zurück.	21 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון
22 Da kam eine kanaanäische Frau aus jener Gegend zu ihm und rief: Hab Erbarmen mit mir, Herr, du Sohn Davids! Meine Tochter wird von einem Dämon gequält.	22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד
23 Jesus aber gab ihr keine Antwort. Da traten seine Jünger zu ihm und baten: Befrei sie (von ihrer Sorge), denn sie schreit hinter uns her.	23 והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו
24 Er antwortete: Ich bin nur zu den verlorenen Schafen des Hauses Israel gesandt.	24 ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל
25 Doch die Frau kam, fiel vor ihm nieder und sagte: Herr, hilf mir!	25 והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני
26 Er erwiderte: Es ist nicht recht, das Brot den Kindern wegzunehmen und den Hunden vorzuwerfen.	26 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים
27 Da entgegnete sie: Ja, du hast recht, Herr! Aber selbst die Hunde bekommen von den Brotresten, die vom Tisch ihrer Herren fallen.	27 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם
28 Darauf antwortete ihr Jesus: Frau, dein Glaube ist groß. Was du willst, soll geschehen. Und von dieser Stunde an war ihre Tochter geheilt.	28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא
29 Jesus zog weiter und kam an den See von Galiläa. Er stieg auf einen Berg und setzte sich.	29 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם
30 Da kamen viele Menschen und brachten Lahme, Krüppel, Blinde, Stumme und viele andere Kranke zu ihm; sie legten sie vor ihn hin, und er heilte sie.	30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם
31 Als die Menschen sahen, dass Stumme plötzlich redeten, Krüppel gesund wurden, Lahme gehen und Blinde sehen konnten, waren sie erstaunt und priesen den Gott Israels.	31 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל
32 Jesus rief seine Jünger zu sich und sagte: Ich habe Mitleid mit diesen Menschen; sie sind schon drei Tage bei mir und haben nichts mehr zu essen. Ich will sie nicht hungrig wegschicken, sonst brechen sie unterwegs zusammen.	32 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך
33 Da sagten die Jünger zu ihm: Wo sollen wir in dieser unbewohnten Gegend so viel Brot hernehmen, um so viele Menschen satt zu machen?	33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה
34 Jesus sagte zu ihnen: Wie viele Brote habt ihr? Sie antworteten: Sieben, und noch ein paar Fische.	34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים
35 Da forderte er die Leute auf, sich auf den Boden zu setzen.	35 ויצו את המון העם לשבת לארץ
36 Und er nahm die sieben Brote und die Fische, sprach das Dankgebet, brach die Brote und gab sie den Jüngern und die Jünger verteilten sie an die Leute.	36 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם
37 Und alle aßen und wurden satt. Dann sammelte man die übrig gebliebenen Brotstücke ein, sieben Körbe voll.	37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים
38 Es waren viertausend Männer, die an dem Mahl teilgenommen hatten, dazu noch Frauen und Kinder.	38 והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף
39 Danach schickte er die Menge nach Hause, stieg ins Boot und fuhr in die Gegend von Magadan.	39 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא