Evangelho segundo São Lucas 14

SAGRADA BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Jesus entrou num sábado em casa de um fariseu notável, para uma refeição; eles o observavam.	1 ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו
2 Havia ali um homem hidrópico.	2 והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים
3 Jesus dirigiu-se aos doutores da lei e aos fariseus: É permitido ou não fazer curas no dia de sábado?	3 ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו
4 Eles nada disseram. Então Jesus, tomando o homem pela mão, curou-o e despediu-o.	4 ויאחז בו וירפאהו וישלחהו
5 Depois, dirigindo-se a eles, disse: Qual de vós que, se lhe cair o jumento ou o boi num poço, não o tira imediatamente, mesmo em dia de sábado?	5 ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת
6 A isto nada lhe podiam replicar.	6 ולא יכלו להשיב על זאת דבר
7 Observando também como os convivas escolhiam os primeiros lugares, propôs-lhes a seguinte parábola:	7 וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם
8 Quando fores convidado às bodas, não te sentes no primeiro lugar, pois pode ser que seja convidada outra pessoa de mais consideração do que tu,	8 כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך
9 e vindo o que te convidou, te diga: Cede o lugar a este. Terias então a confusão de dever ocupar o último lugar.	9 ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון
10 Mas, quando fores convidado, vai tomar o último lugar, para que, quando vier o que te convidou, te diga: Amigo, passa mais para cima. Então serás honrado na presença de todos os convivas.	10 אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך
11 Porque todo aquele que se exaltar será humilhado, e todo aquele que se humilhar será exaltado.	11 כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם
12 Dizia igualmente ao que o tinha convidado: Quando deres alguma ceia, não convides os teus amigos, nem teus irmãos, nem os parentes, nem os vizinhos ricos. Porque, por sua vez, eles te convidarão e assim te retribuirão.	12 וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום
13 Mas, quando deres uma ceia, convida os pobres, os aleijados, os coxos e os cegos.	13 אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים
14 Serás feliz porque eles não têm com que te retribuir, mas ser-te-á retribuído na ressurreição dos justos.	14 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים
15 A estas palavras, disse a Jesus um dos convidados: Feliz daquele que se sentar à mesa no Reino de Deus!	15 וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים
16 Respondeu-lhe Jesus: Um homem deu uma grande ceia e convidou muitas pessoas.	16 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים
17 E à hora da ceia, enviou seu servo para dizer aos convidados: Vinde, tudo já está preparado.	17 וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל
18 Mas todos, um a um, começaram a escusar-se. Disse-lhe o primeiro: Comprei um terreno e preciso sair para vê-lo; rogo-te me dês por escusado.	18 ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני
19 Disse outro: Comprei cinco juntas de bois e vou experimentá-las; rogo-te me dês por escusado.	19 ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני
20 Disse também um outro: Casei-me e por isso não posso ir.	20 ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא
21 Voltou o servo e referiu isto a seu senhor. Então, irado, o pai de família disse a seu servo: Sai, sem demora, pelas praças e pelas ruas da cidade e introduz aqui os pobres, os aleijados, os cegos e os coxos.	21 ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים
22 Disse o servo: Senhor, está feito como ordenaste e ainda há lugar.	22 ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום
23 O senhor ordenou: Sai pelos caminhos e atalhos e obriga todos a entrar, para que se encha a minha casa.	23 ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי
24 Pois vos digo: nenhum daqueles homens, que foram convidados, provará a minha ceia.	24 כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי
25 Muito povo acompanhava Jesus. Voltando-se, disse-lhes:	25 והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם
26 Se alguém vem a mim e não odeia seu pai, sua mãe, sua mulher, seus filhos, seus irmãos, suas irmãs e até a sua própria vida, não pode ser meu discípulo.	26 איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי
27 E quem não carrega a sua cruz e me segue, não pode ser meu discípulo.	27 ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי
28 Quem de vós, querendo fazer uma construção, antes não se senta para calcular os gastos que são necessários, a fim de ver se tem com que acabá-la?	28 כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו
29 Para que, depois que tiver lançado os alicerces e não puder acabá-la, todos os que o virem não comecem a zombar dele,	29 פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר
30 dizendo: Este homem principiou a edificar, mas não pode terminar.	30 כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות
31 Ou qual é o rei que, estando para guerrear com outro rei, não se senta primeiro para considerar se com dez mil homens poderá enfrentar o que vem contra ele com vinte mil?	31 אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף
32 De outra maneira, quando o outro ainda está longe, envia-lhe embaixadores para tratar da paz.	32 ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום
33 Assim, pois, qualquer um de vós que não renuncia a tudo o que possui não pode ser meu discípulo.	33 ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי
34 O sal é uma coisa boa, mas se ele perder o seu sabor, com que o recuperará?	34 טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן
35 Não servirá nem para a terra nem para adubo, mas lançar-se-á fora. O que tem ouvidos para ouvir, ouça!	35 לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע