Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 11

MODERN HEBREW BIBLE	SAGRADA BIBLIA
1 לכו בעקבותי כאשר גם אני הלך בעקבות המשיח	1 Tornai-vos os meus imitadores, como eu o sou de Cristo.
2 ועל זאת אני משבח אתכם אחי כי זכרתם אתי בכל לשמר את הקבלות כאשר מסרתי לכם	2 Eu vos felicito, porque em tudo vos lembrais de mim, e guardais as minhas instruções, tais como eu vo-las transmiti.
3 אך חפץ אנכי שתדעו כי ראש כל איש המשיח וראש האשה האיש וראש המשיח הוא האלהים	3 Mas quero que saibais que senhor de todo homem é Cristo, senhor da mulher é o homem, senhor de Cristo é Deus.
4 כל איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה מבזה הוא את ראשו	4 Todo homem que ora ou profetiza com a cabeça coberta falta ao respeito ao seu senhor.
5 וכל אשה אשר תתפלל או תתנבא וראשה פרוע מבזה היא את ראשה יען בזה היא כמו מגלחה	5 E toda mulher que ora ou profetiza, não tendo coberta a cabeça, falta ao respeito ao seu senhor, porque é como se estivesse rapada.
6 כי האשה אם לא תתכסה גם תתגלח ואם בזיון הוא לאשה להכסם או להתגלח תתכסה	6 Se uma mulher não se cobre com um véu, então corte o cabelo. Ora, se é vergonhoso para a mulher ter os cabelos cortados ou a cabeça rapada, então que se cubra com um véu.
7 והאיש איננו חיב לכסות את ראשו כי הוא צלם אלהים וכבודו אבל האשה היא כבוד האיש	7 Quanto ao homem, não deve cobrir sua cabeça, porque é imagem e esplendor de Deus; a mulher é o reflexo do homem.
8 כי אין האיש מן האשה כי אם האשה מן האיש	8 Com efeito, o homem não foi tirado da mulher, mas a mulher do homem;
9 גם לא נברא האיש בעבור האשה כי אם האשה בעבור האיש	9 nem foi o homem criado para a mulher, mas sim a mulher para o homem.
10 על כן האשה חיבת להיות לה כפה על ראשה בעבור המלאכים	10 Por isso a mulher deve trazer o sinal da submissão sobre sua cabeça, por causa dos anjos.
11 אבל אין האיש בלא אשה ואין האשה בלא איש באדון	11 Com tudo isso, aos olhos do Senhor, nem o homem existe sem a mulher, nem a mulher sem o homem.
12 כי כאשר האשה מן האיש כן גם האיש על ידי האשה וכל זאת מאלהים	12 Pois a mulher foi tirada do homem, porém o homem nasce da mulher, e ambos vêm de Deus.
13 שפטו נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל האלהים בגלוי ראש	13 Julgai vós mesmos: é decente que uma mulher reze a Deus sem estar coberta com véu?
14 או הלא גם הטבע בעצמו ילמד אתכם כי איש אשר יגדל פרע שער ראשו חרפה היא לו	14 A própria natureza não vos ensina que é uma desonra para o homem usar cabelo comprido?
15 אבל האשה כי תגדל שערה פאר הוא לה כי נתן לה השער לצניף	15 Ao passo que é glória para a mulher uma longa cabeleira, porque lhe foi dada como um véu.
16 ואם יחשב איש לערער עלינו אין לנו מנהג כזה ולא לקהלות האלהים	16 Se, no entanto, alguém quiser contestar, nós não temos tal costume e nem as igrejas de Deus.
17 והנה בצותי את זאת לא אוכל לשבח אתכם על אשר תקהלו יחד לא להועיל כי אם לרעה	17 Fazendo-vos essas advertências, não vos posso louvar a respeito de vossas assembléias que causam mais prejuízo que proveito.
18 כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין	18 Em primeiro lugar, ouço dizer que, quando se reúne a vossa assembléia, há desarmonias entre vós. {E em parte eu acredito.
19 כי אף צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם	19 É necessário que entre vós haja partidos para que possam manifestar-se os que são realmente virtuosos.}
20 ועתה כאשר תקהלו יחד אין זה לאכל סעודת האדון	20 Desse modo, quando vos reunis, já não é para comer a ceia do Senhor,
21 כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר	21 porquanto, mal vos pondes à mesa, cada um se apressa a tomar sua própria refeição; e enquanto uns têm fome, outros se fartam.
22 האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח	22 Porventura não tendes casa onde comer e beber? Ou menosprezais a Igreja de Deus, e quereis envergonhar aqueles que nada têm? Que vos direi? Devo louvar-vos? Não! Nisto não vos louvo...
23 כי כה קבלתי אנכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה ההוא אשר נמסר בו לקח את הלחם	23 Eu recebi do Senhor o que vos transmiti: que o Senhor Jesus, na noite em que foi traído, tomou o pão
24 ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה גופי הנבצע בעדכם עשו זאת לזכרוני	24 e, depois de ter dado graças, partiu-o e disse: Isto é o meu corpo, que é entregue por vós; fazei isto em memória de mim.
25 וכן גם את הכוס אחר הסעודה ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזכרוני בכל עת שתשתו	25 Do mesmo modo, depois de haver ceado, tomou também o cálice, dizendo: Este cálice é a Nova Aliança no meu sangue; todas as vezes que o beberdes, fazei-o em memória de mim.
26 כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא	26 Assim, todas as vezes que comeis desse pão e bebeis desse cálice lembrais a morte do Senhor, até que venha.
27 לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי יאשם לגוף אדנינו ולדמו	27 Portanto, todo aquele que comer o pão ou beber o cálice do Senhor indignamente será culpável do corpo e do sangue do Senhor.
28 יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס	28 Que cada um se examine a si mesmo, e assim coma desse pão e beba desse cálice.
29 כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנפשו יען אשר לא הפלה את גוף האדון	29 Aquele que o come e o bebe sem distinguir o corpo do Senhor, come e bebe a sua própria condenação.
30 בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות	30 Esta é a razão por que entre vós há muitos adoentados e fracos, e muitos mortos.
31 כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים	31 Se nos examinássemos a nós mesmos, não seríamos julgados.
32 וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם	32 Mas, sendo julgados pelo Senhor, ele nos castiga para não sermos condenados com o mundo.
33 על כן אחי בהקהלכם יחד לאכל תחכו איש אל רעהו	33 Portanto, irmãos meus, quando vos reunis para a ceia, esperai uns pelos outros.
34 וכי ירעב איש יאכל בביתו פן תקהלו לאשמה ויתר הדברים אתקן בבאי	34 Se alguém tem fome, coma em casa. Assim vossas reuniões não vos atrairão a condenação. As demais coisas eu determinarei quando for ter convosco.