Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 11

MODERN HEBREW BIBLE	DIODATI
1 לכו בעקבותי כאשר גם אני הלך בעקבות המשיח	1 Siate miei imitatori, siccome io ancora lo son di Cristo.
2 ועל זאת אני משבח אתכם אחי כי זכרתם אתי בכל לשמר את הקבלות כאשר מסרתי לכם	2 OR io vi lodo, fratelli, di ciò che vi ricordate di me in ogni cosa; e che ritenete gli ordinamenti, secondo che io ve li ho dati.
3 אך חפץ אנכי שתדעו כי ראש כל איש המשיח וראש האשה האיש וראש המשיח הוא האלהים	3 Ma io voglio che sappiate, che il capo d’ogni uomo è Cristo, e che il capo della donna è l’uomo, e che il capo di Cristo è Iddio.
4 כל איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה מבזה הוא את ראשו	4 Ogni uomo, orando, o profetizzando, col capo coperto, fa vergogna al suo capo.
5 וכל אשה אשר תתפלל או תתנבא וראשה פרוע מבזה היא את ראשה יען בזה היא כמו מגלחה	5 Ma ogni donna, orando, o profetizzando, col capo scoperto, fa vergogna al suo capo; perciocchè egli è una medesima cosa che se fosse rasa.
6 כי האשה אם לא תתכסה גם תתגלח ואם בזיון הוא לאשה להכסם או להתגלח תתכסה	6 Imperocchè, se la donna non si vela, si tagli anche i capelli! Ora se è cosa disonesta per la donna il tagliarsi i capelli, o il radersi il capo, si veli.
7 והאיש איננו חיב לכסות את ראשו כי הוא צלם אלהים וכבודו אבל האשה היא כבוד האיש	7 Poichè, quant’è all’uomo, egli non deve velarsi il capo, essendo l’immagine, e la gloria di Dio; ma la donna è la gloria dell’uomo.
8 כי אין האיש מן האשה כי אם האשה מן האיש	8 Perciocchè l’uomo non è dalla donna, ma la donna dall’uomo.
9 גם לא נברא האיש בעבור האשה כי אם האשה בעבור האיש	9 Imperocchè ancora l’uomo non fu creato per la donna, ma la donna per l’uomo.
10 על כן האשה חיבת להיות לה כפה על ראשה בעבור המלאכים	10 Perciò, la donna deve, per cagion degli angeli, aver sul capo un segno della podestà da cui dipende.
11 אבל אין האיש בלא אשה ואין האשה בלא איש באדון	11 Nondimeno, nè l’uomo è senza la donna, nè la donna senza l’uomo, nel Signore.
12 כי כאשר האשה מן האיש כן גם האיש על ידי האשה וכל זאת מאלהים	12 Perciocchè, siccome la donna è dall’uomo, così ancora l’uomo è per la donna; ed ogni cosa è da Dio.
13 שפטו נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל האלהים בגלוי ראש	13 Giudicate fra voi stessi: è egli convenevole che la donna faccia orazione a Dio, senza esser velata?
14 או הלא גם הטבע בעצמו ילמד אתכם כי איש אשר יגדל פרע שער ראשו חרפה היא לו	14 La natura stessa non v’insegna ella ch’egli è disonore all’uomo se egli porta chioma?
15 אבל האשה כי תגדל שערה פאר הוא לה כי נתן לה השער לצניף	15 Ma, se la donna porta chioma, che ciò le è onore? poichè la chioma le è data per velo.
16 ואם יחשב איש לערער עלינו אין לנו מנהג כזה ולא לקהלות האלהים	16 Ora, se alcuno vuol parer contenzioso, noi, nè le chiese di Dio, non abbiamo una tale usanza
17 והנה בצותי את זאת לא אוכל לשבח אתכם על אשר תקהלו יחד לא להועיל כי אם לרעה	17 OR io non vi lodo in questo, ch’io vi dichiaro, cioè, che voi vi raunate non in meglio, ma in peggio.
18 כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין	18 Perciocchè prima, intendo che quando vi raunate nella chiesa, vi son fra voi delle divisioni; e ne credo qualche parte.
19 כי אף צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם	19 Poichè bisogna che vi sieno eziandio delle sette fra voi, acciocchè coloro che sono accettevoli, sien manifestati fra voi.
20 ועתה כאשר תקהלו יחד אין זה לאכל סעודת האדון	20 Quando adunque voi vi raunate insieme, ciò che fate non è mangiar la Cena del Signore.
21 כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר	21 Perciocchè, nel mangiare, ciascuno prende innanzi la sua propria cena; e l’uno ha fame, e l’altro è ebbro.
22 האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח	22 Perciocchè, non avete voi delle case per mangiare, e per bere? ovvero, sprezzate voi la chiesa di Dio, e fate vergogna a quelli che non hanno? che dirovvi? loderovvi in ciò? io non vi lodo
23 כי כה קבלתי אנכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה ההוא אשר נמסר בו לקח את הלחם	23 Poichè io ho dal Signore ricevuto ciò che ancora ho dato a voi, cioè: che il Signore Gesù, nella notte ch’egli fu tradito, prese del pane;
24 ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה גופי הנבצע בעדכם עשו זאת לזכרוני	24 e dopo aver rese grazie, lo ruppe, e disse: Pigliate, mangiate; quest’è il mio corpo, il qual per voi è rotto; fate questo in rammemorazione di me.
25 וכן גם את הכוס אחר הסעודה ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזכרוני בכל עת שתשתו	25 Parimente ancora prese il calice, dopo aver cenato, dicendo: Questo calice è il nuovo patto nel sangue mio; fate questo, ogni volta che voi ne berrete, in rammemorazione di me.
26 כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא	26 Perciocchè, ogni volta che voi avrete mangiato di questo pane, o bevuto di questo calice, voi annunzierete la morte del Signore, finchè egli venga.
27 לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי יאשם לגוף אדנינו ולדמו	27 Perciò, chiunque avrà mangiato questo pane, o bevuto il calice del Signore, indegnamente, sarà colpevole del corpo, e del sangue del Signore.
28 יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס	28 Or provi l’uomo sè stesso, e così mangi di questo pane, e beva di questo calice.
29 כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנפשו יען אשר לא הפלה את גוף האדון	29 Poichè chi ne mangia, e beve indegnamente, mangia e beve giudicio a sè stesso, non discernendo il corpo del Signore.
30 בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות	30 Perciò fra voi vi son molti infermi, e malati; e molti dormono.
31 כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים	31 Perciocchè, se esaminassimo noi stessi, non saremmo giudicati.
32 וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם	32 Ora, essendo giudicati, siamo dal Signore corretti, acciocchè non siamo condannati col mondo.
33 על כן אחי בהקהלכם יחד לאכל תחכו איש אל רעהו	33 Per tanto, fratelli miei, raunandovi per mangiare, aspettatevi gli uni gli altri.
34 וכי ירעב איש יאכל בביתו פן תקהלו לאשמה ויתר הדברים אתקן בבאי	34 E se alcuno ha fame, mangi in casa; acciocchè non vi rauniate in giudicio. Or quant’è alle altre cose, io ne disporrò, quando sarà venuto