Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 11

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 לכו בעקבותי כאשר גם אני הלך בעקבות המשיח	1 Sed mis imitadores, como lo soy de Cristo.
2 ועל זאת אני משבח אתכם אחי כי זכרתם אתי בכל לשמר את הקבלות כאשר מסרתי לכם	2 Os alabo porque en todas las cosas os acordáis de mí y conserváis las tradiciones tal como os las he transmitido.
3 אך חפץ אנכי שתדעו כי ראש כל איש המשיח וראש האשה האיש וראש המשיח הוא האלהים	3 Sin embargo, quiero que sepáis que la cabeza de todo hombre es Cristo; y la cabeza de la mujer es el hombre; y la cabeza de Cristo es Dios.
4 כל איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה מבזה הוא את ראשו	4 Todo hombre que ora o profetiza con la cabeza cubierta, afrenta a su cabeza.
5 וכל אשה אשר תתפלל או תתנבא וראשה פרוע מבזה היא את ראשה יען בזה היא כמו מגלחה	5 Y toda mujer que ora o profetiza con la cabeza descubierta, afrenta a su cabeza; es como si estuviera rapada.
6 כי האשה אם לא תתכסה גם תתגלח ואם בזיון הוא לאשה להכסם או להתגלח תתכסה	6 Por tanto, si una mujer no se cubre la cabeza, que se corte el pelo. Y si es afrentoso para una mujer cortarse el pelo o raparse, ¡que se cubra!
7 והאיש איננו חיב לכסות את ראשו כי הוא צלם אלהים וכבודו אבל האשה היא כבוד האיש	7 El hombre no debe cubrirse la cabeza, pues es imagen y reflejo de Dios; pero la mujer es reflejo del hombre.
8 כי אין האיש מן האשה כי אם האשה מן האיש	8 En efecto, no procede el hombre de la mujer, sino la mujer del hombre.
9 גם לא נברא האיש בעבור האשה כי אם האשה בעבור האיש	9 Ni fue creado el hombre por razón de la mujer, sino la mujer por razón del hombre.
10 על כן האשה חיבת להיות לה כפה על ראשה בעבור המלאכים	10 He ahí por qué debe llevar la mujer sobre la cabeza una señal de sujeción por razón de los ángeles.
11 אבל אין האיש בלא אשה ואין האשה בלא איש באדון	11 Por lo demás, ni la mujer sin el hombre, ni el hombre sin la mujer, en el Señor.
12 כי כאשר האשה מן האיש כן גם האיש על ידי האשה וכל זאת מאלהים	12 Porque si la mujer procede del hombre, el hombre, a su vez, nace mediante la mujer. Y todo proviene de Dios.
13 שפטו נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל האלהים בגלוי ראש	13 Juzgad por vosotros mismos. ¿Está bien que la mujer ore a Dios con la cabeza descubierta?
14 או הלא גם הטבע בעצמו ילמד אתכם כי איש אשר יגדל פרע שער ראשו חרפה היא לו	14 ¿No os enseña la misma naturaleza que es una afrenta para el hombre la cabellera,
15 אבל האשה כי תגדל שערה פאר הוא לה כי נתן לה השער לצניף	15 mientras es una gloria para la mujer la cabellera? En efecto, la cabellera le ha sido dada a modo de velo.
16 ואם יחשב איש לערער עלינו אין לנו מנהג כזה ולא לקהלות האלהים	16 De todos modos, si alguien quiere discutir, no es ésa nuestra costumbre ni la de las Iglesias de Dios.
17 והנה בצותי את זאת לא אוכל לשבח אתכם על אשר תקהלו יחד לא להועיל כי אם לרעה	17 Y al dar estas disposiciones, no os alabo, porque vuestras reuniones son más para mal que para bien.
18 כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין	18 Pues, ante todo, oigo que, al reuniros en la asamblea, hay entre vosotros divisiones, y lo creo en parte.
19 כי אף צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם	19 Desde luego, tiene que haber entre vosotros también disensiones, para que se ponga de manifiesto quiénes son de probada virtud entre vosotros.
20 ועתה כאשר תקהלו יחד אין זה לאכל סעודת האדון	20 Cuando os reunís, pues, en común, eso ya no es comer la Cena del Señor;
21 כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר	21 porque cada uno come primero su propia cena, y mientras uno pasa hambre, otro se embriaga.
22 האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח	22 ¿No tenéis casas para comer y beber? ¿O es que despreciáis a la Iglesia de Dios y avergonzáis a los que no tienen? ¿Qué voy a deciros? ¿Alabaros? ¡En eso no los alabo!
23 כי כה קבלתי אנכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה ההוא אשר נמסר בו לקח את הלחם	23 Porque yo recibí del Señor lo que os he transmitido: que el Señor Jesús, la noche en que fue entregado, tomó pan,
24 ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה גופי הנבצע בעדכם עשו זאת לזכרוני	24 y después de dar gracias, lo partió y dijo: «Este es mi cuerpo que se da por vosotros; haced esto en recuerdo mío».
25 וכן גם את הכוס אחר הסעודה ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזכרוני בכל עת שתשתו	25 Asimismo también la copa después de cenar diciendo: «Esta copa es la Nueva Alianza en mi sangre. Cuantas veces la bibiereis, hacedlo en recuerdo mío».
26 כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא	26 Pues cada vez que coméis este pan y bebéis esta copa, anunciáis la muerte del Señor, hasta que venga.
27 לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי יאשם לגוף אדנינו ולדמו	27 Por tanto, quien coma el pan o beba la copa del Señor indignamente, será reo del Cuerpo y de la Sangre del Señor.
28 יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס	28 Examínese, pues, cada cual, y coma así el pan y beba de la copa.
29 כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנפשו יען אשר לא הפלה את גוף האדון	29 Pues quien come y bebe sin discernir el Cuerpo, come y bebe su propio castigo.
30 בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות	30 Por eso hay entre vosotros muchos enfermos y muchos débiles, y mueren no pocos.
31 כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים	31 Si nos juzgásemos a nosotros mismos, no seríamos castigados.
32 וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם	32 Mas, al ser castigados, somos corregidos por el Señor, para que no seamos condenados con el mundo.
33 על כן אחי בהקהלכם יחד לאכל תחכו איש אל רעהו	33 Así pues, hermanos míos, cuando os reunáis para la Cena, esperaos los unos a los otros.
34 וכי ירעב איש יאכל בביתו פן תקהלו לאשמה ויתר הדברים אתקן בבאי	34 Si alguno tiene hambre, que coma en su casa, a fin de que no os reunáis para castigo vuestro. Lo demás lo dispondré cuando vaya.