| 1 ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים |
| 2 ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת |
| 3 ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי |
| 4 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם |
| 5 ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו |
| 6 ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה |
| 7 ויענו לא ידענו מאין |
| 8 ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה |
| 9 ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים |
| 10 ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם |
| 11 ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם |
| 12 ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה |
| 13 ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו |
| 14 וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה |
| 15 ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם |
| 16 יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת |
| 17 ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה |
| 18 כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו |
| 19 ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה |
| 20 ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון |
| 21 וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים |
| 22 המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא |
| 23 ויכר את נכליהם ויאמר להם |
| 24 מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר |
| 25 ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים |
| 26 ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו |
| 27 ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר |
| 28 מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו |
| 29 והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים |
| 30 ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים |
| 31 ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו |
| 32 ובאחרונה מתה גם האשה |
| 33 והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה |
| 34 ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה |
| 35 והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה |
| 36 כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה |
| 37 וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב |
| 38 והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו |
| 39 ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת |
| 40 ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר |
| 41 ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד |
| 42 והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני |
| 43 עד אשית איביך הדם לרגליך |
| 44 הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו |
| 45 ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם |
| 46 הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות |
| 47 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו |
