Marcus 11

Torna indietro

Bibbia Vulgata Clementina	תנ"ך - מקרא על פי המסורה
¹ Et cum appropinquarent Jerosolymæ et Bethaniæ ad montem Olivarum, mittit duos ex discipulis suis,	¹ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם אֶל־בֵּית־פַּגֵּי וּבֵית־הִינִי בְּהַר הַזֵּיתִים וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו
² et ait illis : Ite in castellum, quod contra vos est, et statim introëuntes illuc, invenietis pullum ligatum, super quem nemo adhuc hominum sedit : solvite illum, et adducite.	² וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ אֶל־הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלְכֶם וְהָיָה כְּבוֹאֲכֶם שָׁמָּה תִּמְצְאוּ עַיִר אָסוּר אֲשֶׁר לֹא־יָשַׁב עָלָיו אָדָם אוֹתוֹ הַתִּירוּ וְהָבִיאוּ
³ Et si quis vobis dixerit : Quid facitis ? dicite, quia Domino necessarius est : et continuo illum dimittet huc.	³ וְכִי־יֹאמַר אֲלֵיכֶם אִישׁ לָמָּה תַעֲשֹוּ זֹאת וַאֲמַרְתֶּם הָאָדוֹן צָרִיךְ לוֹ וּבְרֶגַע יְשַׁלְּחֶנּוּ הֵנָּה
⁴ Et abeuntes invenerunt pullum ligatum ante januam foris in bivio : et solvunt eum.	⁴ וַיֵּלְכוּ וַיִּמְצְאוּ הָעַיִר אָסוּר אֶל־הַשַּׁעַר בַּחוּץ עַל־אֵם הַדָּרֶךְ וַיַּתִּירוּהוּ
⁵ Et quidam de illic stantibus dicebant illis : Quid facitis solventes pullum ?	⁵ וַאֲנָשִׁים מִן־הָעֹמְדִים שָׁם אָמְרוּ אֲלֵיהֶם מַה־זֹּאת תַּעֲשֹוּ לְהַתִּיר אֶת־הָעָיִר
⁶ Qui dixerunt eis sicut præceperat illis Jesus, et dimiserunt eis.	⁶ וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר צִוָּם יֵשׁוּעַ וַיַּנִּיחוּ לָהֶם
⁷ Et duxerunt pullum ad Jesum : et imponunt illi vestimenta sua, et sedit super eum.	⁷ וַיָּבִיאוּ אֶת־הָעַיִר אֶל־יֵשׁוּעַ וַיַּשְׁלִיכוּ עָלָיו אֶת־בִּגְדֵיהֶם וַיֵּשֶׁב עָלָיו
⁸ Multi autem vestimenta sua straverunt in via : alii autem frondes cædebant de arboribus, et sternebant in via.	⁸ וְרַבִּים פָּרְשֹוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם עַל־הַדָּרֶךְ וַאֲחֵרִים כָּרְתוּ עֲנָפִים מִן־הָעֵצִים וַיִּשְׁטְחוּ עַל־הַדָּרֶךְ
⁹ Et qui præibant, et qui sequebantur, clamabant, dicentes : Hosanna : benedictus qui venit in nomine Domini :	⁹ וְהַהֹלְכִים לְפָנָיו וְאַחֲרָיו צֹעֲקִים לֵאמֹר הוֹשַׁע־נָא בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה
¹⁰ benedictum quod venit regnum patris nostri David : hosanna in excelsis.	¹⁰ בְּרוּכָה מַלְכוּת דָּוִד אָבִינוּ הַבָּאָה בְּשֵׁם יְהוָֹה הוֹשַׁע־נָא בַּמְּרוֹמִים
¹¹ Et introivit Jerosolymam in templum : et circumspectis omnibus, cum jam vespera esset hora, exiit in Bethaniam cum duodecim.	¹¹ וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ יְרוּשָׁלַיִם וְאֶל־בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וַיַּרְא וַיִּתְבּוֹנֵן עַל־הַכֹּל וְהַיּוֹם רָפָה לַעֲרוֹב וַיֵּצֵא אֶל־בֵּית־הִינִי עִם־שְׁנֵים הֶעָשָׂר
¹² Et alia die cum exirent a Bethania, esuriit.	¹² וַיְהִי מִמָּחֳרָת בְּצֵאתָם מִבֵּית־הִינִי וַיִּרְעָב
¹³ Cumque vidisset a longe ficum habentem folia, venit si quid forte inveniret in ea : et cum venisset ad eam, nihil invenit præter folia : non enim erat tempus ficorum.	¹³ וַיַּרְא תְּאֵנָה מֵרָחוֹק וְלָהּ עָלִים וַיָּבֹא לִרְאוֹת הֲיִמְצָא־בָהּ פֶּרִי וַיִּקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא־מָצָא בָהּ כִּי אִם־עָלִים לְבַד כִּי לֹא הָיְתָה עֵת תְּאֵנִים
¹⁴ Et respondens dixit ei : Jam non amplius in æternum ex te fructum quisquam manducet. Et audiebant discipuli ejus.	¹⁴ וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ מֵעַתָּה אִישׁ אַל־יֹאכַל פְּרִי מִמֵּךְ עַד־עוֹלָם וַיִּשְׁמְעוּ תַּלְמִידָיו
¹⁵ Et veniunt in Jerosolymam. Et cum introisset in templum, cœpit ejicere vendentes et ementes in templo : et mensas numulariorum, et cathedras vendentium columbas evertit :	¹⁵ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלָיִם וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ אֶל־הַמִּקְדָּשׁ וַיָּחֶל לְגָרֵשׁ מִשָּׁם אֶת־הַמּוֹכְרִים וְאֶת־הַקּוֹנִים וַיַּהֲפֹךְ אֶת־שֻׁלְחֲנוֹת הַשֻּׁלְחָנִים וְאֶת־מוֹשְׁבוֹת מֹכְרֵי הַיּוֹנִים
¹⁶ et non sinebat ut quisquam transferret vas per templum :	¹⁶ וְלֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לָשֵׂאת כְּלִי דֶּרֶךְ הַמִּקְדָּשׁ
¹⁷ et docebat, dicens eis : Nonne scriptum est : Quia domus mea, domus orationis vocabitur omnibus gentibus ? vos autem fecistis eam speluncam latronum.	¹⁷ וַיְלַמֵּד וַיֹּאמֶר לָהֶם הֲלֹא כָתוּב כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל־הָעַמִּים וְאַתֶּם עֲשִׂיתֶם אֹתוֹ מְעָרַת פָּרִיצִים
¹⁸ Quo audito principes sacerdotum et scribæ, quærebant quomodo eum perderent : timebant enim eum, quoniam universa turba admirabatur super doctrina ejus.	¹⁸ וַיִּשְׁמְעוּ הַסּוֹפְרִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לְהַשְׁמִידוֹ כִּי יָרְאוּ מִפָּנָיו יַעַן אֲשֶׁר כָּל־הָעָם מִשְׁתּוֹמְמִים עַל־תּוֹרָתוֹ
¹⁹ Et cum vespera facta esset, egrediebatur de civitate.	¹⁹ וַיְהִי בָּעָרֶב וַיֵּצֵא אֶל־מִחוּץ לָעִיר
²⁰ Et cum mane transirent, viderunt ficum aridam factam a radicibus.	²⁰ וַיְהִי הֵם עֹבְרִים בַּבֹּקֶר וַיִּרְאוּ אֶת־הַתְּאֵנָה כִּי יָבְשָׁה עִם־שָׁרָשֶׁיהָ
²¹ Et recordatus Petrus, dixit ei : Rabbi, ecce ficus, cui maledixisti, aruit.	²¹ וַיִּזְכֹּר פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבִּי הִנֵּה הַתְּאֵנָה אֲשֶׁר אֵרַרְתָּהּ יָבֵשָׁה
²² Et respondens Jesus ait illis : Habete fidem Dei.	²² וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם תְּהִי־נָא בָכֶם אֱמוּנַת אֱלֹהִים
²³ Amen dico vobis, quia quicumque dixerit huic monti : Tollere, et mittere in mare, et non hæsitaverit in corde suo, sed crediderit, quia quodcumque dixerit fiat, fiet ei.	²³ כִּי־אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כָּל־אֲשֶׁר יֹאמַר אֶל־הָהָר הַזֶּה הִנָּשֵׂא וְהֵעָתֵק אֶל־תּוֹךְ הַיָּם וְאֵין סָפֵק בִּלְבָבוֹ כִּי אִם־יַאֲמִין כִּי יִהְיֶה כַּאֲשֶׁר אָמָר כֵּן גַּם־יִהְיֶה־לּוֹ
²⁴ Propterea dico vobis, omnia quæcumque orantes petitis, credite quia accipietis, et evenient vobis.	²⁴ עַל־כֵּן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כֹּל אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלוּ בְּהִתְפַּלֶּלְכֶם הַאֲמִינוּ כִּי תִקָּחוּ וִיהִי לָכֶם
²⁵ Et cum stabitis ad orandum, dimittite si quid habetis adversus aliquem : ut et Pater vester, qui in cælis est, dimittat vobis peccata vestra.	²⁵ וְכִי תַעַמְדוּ לְהִתְפַּלֵּל תִּסְלְחוּ לְכָל־אִישׁ אֵת אֲשֶׁר בִּלְבַבְכֶם עָלָיו לְמַעַן יִסְלַח לָכֶם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַף־הוּא אֶת־פִּשְׁעֵיכֶם
²⁶ Quod si vos non dimiseritis : nec Pater vester, qui in cælis est, dimittet vobis peccata vestra.	²⁶ וְאַתֶּם אִם־לֹא תִסְלְחוּ אַף־אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם לֹא־יִסְלַח לָכֶם אֶת־פִּשְׁעֵיכֶם
²⁷ Et veniunt rursus Jerosolymam. Et cum ambularet in templo, accedunt ad eum summi sacerdotes, et scribæ, et seniores :	²⁷ וַיָּשׁוּבוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלָיִם וַיְהִי הוּא מִתְהַלֵּךְ בַּמִּקְדָּשׁ וַיָּבֹאוּ אֵלָיו הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים
²⁸ et dicunt ei : In qua potestate hæc facis ? et quis dedit tibi hanc potestatem ut ista facias ?	²⁸ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת אַתָּה עֹשֶׂה אֵלֶּה וּמִי נָתַן לְךָ אֶת־הָרְשׁוּת הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אֶת־אֵלֶּה
²⁹ Jesus autem respondens, ait illis : Interrogabo vos et ego unum verbum, et respondete mihi : et dicam vobis in qua potestate hæc faciam.	²⁹ וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם גַּם־אֲנִי אֶשְׁאֲלָה אֶתְכֶם דָּבָר אֶחָד וְאַתֶּם הֲשִׁיבוּנִי וְאֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת אֲנִי עֹשֶׂה אֵלֶּה
³⁰ Baptismus Joannis, de cælo erat, an ex hominibus ? Respondete mihi.	³⁰ טְבִילַת יוֹחָנָן הֲמִן־הַשָּׁמַיִם הָיָתָה אִם־מִבְּנֵי אָדָם הֲשִׁיבוּנִי
³¹ At illi cogitabant secum, dicentes : Si dixerimus : De cælo, dicet : Quare ergo non credidistis ei ?	³¹ וַיַּחְשְׁבוּ כֹּה וָכֹה בְּקִרְבָּם לֵאמֹר אִם־נֹאמַר מִן־הַשָּׁמַיִם יֹאמַר מַדּוּעַ אֵפוֹא לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ
³² Si dixerimus : Ex hominibus, timemus populum : omnes enim habebant Joannem quia vere propheta esset.	³² אוֹ הֲנֹאמַר מִבְּנֵי אָדָם וַיִּירְאוּ אֶת־הָעָם כִּי־כֻלָּם חָשְׁבוּ אֶת־יוֹחָנָן לְנָבִיא בֶּאֱמֶת
³³ Et respondentes dicunt Jesu : Nescimus. Et respondens Jesus ait illis : Neque ego dico vobis in qua potestate hæc faciam.	³³ וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֶל־יֵשׁוּעַ לֹא יָדָעְנוּ וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אִם־כֵּן גַּם־אֲנִי לֹא אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת אֲנִי עֹשֶׂה אֵלֶּה

Vetus Testamentum

Novum Testamentum

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati