Paralipomenon I 22

Bibbia Vulgata Clementina	Stuttgartensia - Delitzsch
¹ Dixitque David : Hæc est domus Dei, et hoc altare in holocaustum Israëli.	¹ וַיֹּאמֶר דָּוִיד זֶה הוּא בֵּית יְהוָה הָאֱלֹהִים וְזֶה־מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה לְיִשְׂרָאֵל׃ ס
² Et præcepit ut congregarentur omnes proselyti de terra Israël, et constituit ex eis latomos ad cædendos lapides et poliendos, ut ædificaretur domus Dei.	² וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִכְנֹוס אֶת־הַגֵּרִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲמֵד חֹצְבִים לַחְצֹוב אַבְנֵי גָזִית לִבְנֹות בֵּית הָאֱלֹהִים
³ Ferrum quoque plurimum ad clavos januarum, et ad commissuras atque juncturas, præparavit David : et æris pondus innumerabile.	³ וּבַרְזֶל ׀ לָרֹב לַמִּסְמְרִים לְדַלְתֹות הַשְּׁעָרִים וְלַמְחַבְּרֹות הֵכִין דָּוִיד וּנְחֹשֶׁת לָרֹב אֵין מִשְׁקָל
⁴ Ligna quoque cedrina non poterant æstimari, quæ Sidonii et Tyrii deportaverant ad David.	⁴ וַעֲצֵי אֲרָזִים לְאֵין מִסְפָּר כִּי הֵבִיאוּ הַצִּידֹנִים וְהַצֹּרִים עֲצֵי אֲרָזִים לָרֹב לְדָוִיד׃ פ
⁵ Et dixit David : Solomon filius meus puer parvulus est et delicatus : domus autem, quam ædificari volo Domino, talis esse debet ut in cunctis regionibus nominetur : præparabo ergo ei necessaria. Et ob hanc causam ante mortem suam omnes præparavit impensas.	⁵ וַיֹּאמֶר דָּוִיד שְׁלֹמֹה בְנִי נַעַר וָרָךְ וְהַבַּיִת לִבְנֹות לַיהוָה לְהַגְדִּיל ׀ לְמַעְלָה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת לְכָל־הָאֲרָצֹות אָכִינָה נָּא לֹו וַיָּכֶן דָּוִיד לָרֹב לִפְנֵי מֹותֹו
⁶ Vocavitque Salomonem filium suum, et præcepit ei ut ædificaret domum Domino Deo Israël.	⁶ וַיִּקְרָא לִשְׁלֹמֹה בְנֹו וַיְצַוֵּהוּ לִבְנֹות בַּיִת לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ ס
⁷ Dixitque David ad Salomonem : Fili mi, voluntatis meæ fuit ut ædificarem domum nomini Domini Dei mei :	⁷ וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה [בְּנֹו כ] (בְּנִי ק) אֲנִי הָיָה עִם־לְבָבִי לִבְנֹות בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי
⁸ sed factus est sermo Domini ad me, dicens : Multum sanguinem effudisti, et plurima bella bellasti : non poteris ædificare domum nomini meo, tanto effuso sanguine coram me :	⁸ וַיְהִי עָלַי דְּבַר־יְהוָה לֵאמֹר דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמֹות גְּדֹלֹות עָשִׂיתָ לֹא־תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי
⁹ filius qui nascetur tibi, erit vir quietissimus : faciam enim eum requiescere ab omnibus inimicis suis per circuitum : et ob hanc causam Pacificus vocabitur : et pacem et otium dabo in Israël cunctis diebus ejus.	⁹ הִנֵּה־בֵן נֹולָד לָךְ הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה וַהֲנִחֹותִי לֹו מִכָּל־אֹויְבָיו מִסָּבִיב כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמֹו וְשָׁלֹום וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל־יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו
¹⁰ Ipse ædificabit domum nomini meo, et ipse erit mihi in filium, et ego ero illi in patrem : firmaboque solium regni ejus super Israël in æternum.	¹⁰ הוּא־יִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי וְהוּא יִהְיֶה־לִּי לְבֵן וַאֲנִי־לֹו לְאָב וַהֲכִינֹותִי כִּסֵּא מַלְכוּתֹו עַל־יִשְׂרָאֵל עַד־עֹולָם
¹¹ Nunc ergo fili mi, sit Dominus tecum, et prosperare, et ædifica domum Domino Deo tuo sicut locutus est de te.	¹¹ עַתָּה בְנִי יְהִי יְהוָה עִמָּךְ וְהִצְלַחְתָּ וּבָנִיתָ בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר עָלֶיךָ
¹² Det quoque Dominus prudentiam et sensum ut regere possis Israël, et custodire legem Domini Dei tui.	¹² אַךְ יִתֶּן־לְּךָ יְהוָה שֵׂכֶל וּבִינָה וִיצַוְּךָ עַל־יִשְׂרָאֵל וְלִשְׁמֹור אֶת־תֹּורַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ
¹³ Tunc enim proficere poteris, si custodieris mandata et judicia quæ præcepit Dominus Moysi ut doceret Israël. Confortare, et viriliter age : ne timeas, neque paveas.	¹³ אָז תַּצְלִיחַ אִם־תִּשְׁמֹור לַעֲשֹׂות אֶת־הַחֻקִּים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה עַל־יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ אַל־תִּירָא וְאַל־תֵּחָת
¹⁴ Ecce ego in paupertate mea præparavi impensas domus Domini, auri talenta centum millia, et argenti mille millia talentorum : æris vero et ferri non est pondus, vincitur enim numerus magnitudine ; ligna et lapides præparavi ad universa impendia.	¹⁴ וְהִנֵּה בְעָנְיִי הֲכִינֹותִי לְבֵית־יְהוָה זָהָב כִּכָּרִים מֵאָה־אֶלֶף וְכֶסֶף אֶלֶף אֲלָפִים כִּכָּרִים וְלַנְּחֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל אֵין מִשְׁקָל כִּי לָרֹב הָיָה וְעֵצִים וַאֲבָנִים הֲכִינֹותִי וַעֲלֵיהֶם תֹּוסִיף
¹⁵ Habes quoque plurimos artifices, latomos, et cæmentarios, artificesque lignorum, et omnium artium ad faciendum opus prudentissimos,	¹⁵ וְעִמְּךָ לָרֹב עֹשֵׂי מְלָאכָה חֹצְבִים וְחָרָשֵׁי אֶבֶן וָעֵץ וְכָל־חָכָם בְּכָל־מְלָאכָה
¹⁶ in auro et argento et ære et ferro, cujus non est numerus. Surge igitur et fac, et erit Dominus tecum.	¹⁶ לַזָּהָב לַכֶּסֶף וְלַנְּחֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל אֵין מִסְפָּר קוּם וַעֲשֵׂה וִיהִי יְהוָה עִמָּךְ
¹⁷ Præcepit quoque David cunctis principibus Israël ut adjuvarent Salomonem filium suum :	¹⁷ וַיְצַו דָּוִיד לְכָל־שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל לַעְזֹר לִשְׁלֹמֹה בְנֹו
¹⁸ Cernitis, inquiens, quod Dominus Deus vester vobiscum sit, et dederit vobis requiem per circuitum, et tradiderit omnes inimicos vestros in manus vestras, et subjecta sit terra coram Domino, et coram populo ejus.	¹⁸ הֲלֹא יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם עִמָּכֶם וְהֵנִיחַ לָכֶם מִסָּבִיב כִּי ׀ נָתַן בְּיָדִי אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי יְהוָה וְלִפְנֵי עַמֹּו
¹⁹ Præbete igitur corda vestra et animas vestras, ut quæratis Dominum Deum vestrum : et consurgite, et ædificate sanctuarium Domino Deo, ut introducatur arca fœderis Domini, et vasa Domino consecrata, in domum quæ ædificatur nomini Domini.	¹⁹ עַתָּה תְּנוּ לְבַבְכֶם וְנַפְשְׁכֶם לִדְרֹושׁ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְקוּמוּ וּבְנוּ אֶת־מִקְדַּשׁ יְהוָה הָאֱלֹהִים לְהָבִיא אֶת־אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה וּכְלֵי קֹדֶשׁ הָאֱלֹהִים לַבַּיִת הַנִּבְנֶה לְשֵׁם־יְהוָה׃ פ