1 E disse lo Signore a me: ancora va, e ama la femina amata dallo amico e adultera; sì come ama lo Signore li suoi figliuoli d' Israel, e loro (aspettano e) riguardano alli iddii stranieri, e amano la vinaccia dell' uve. | 1 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי עֹוד לֵךְ אֱהַב־אִשָּׁה אֲהֻבַת רֵעַ וּמְנָאָפֶת כְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵם פֹּנִים אֶל־אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְאֹהֲבֵי אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים |
2 E pattovi'la a me per XV danari d' argento, e per uno coro d' orzo, e mezzo; (lo coro sì è una misura di XXX moggia la quale loro usano). | 2 וָאֶכְּרֶהָ לִּי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּסֶף וְחֹמֶר שְׂעֹרִים וְלֵתֶךְ שְׂעֹרִים |
3 E dissi a lei: tu aspetterai me per molti dì; guarda che non commetta fornicazione, e guarda che non ti congiunga a uomo; ma io aspetterò te. | 3 וָאֹמַר אֵלֶיהָ יָמִים רַבִּים תֵּשְׁבִי לִי לֹא תִזְנִי וְלֹא תִהְיִי לְאִישׁ וְגַם־אֲנִי אֵלָיִךְ |
4 Però che li figliuoli d' Israel sederanno per molti di (e staranno) sanza re e sanza principe e sanza sacrificio e sanza altare e sanza (veste sacerdotale che si chiama) efod e sanza i cherubini e gli altri ornamenti dell' altare. | 4 כִּי ׀ יָמִים רַבִּים יֵשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שָׂר וְאֵין זֶבַח וְאֵין מַצֵּבָה וְאֵין אֵפֹוד וּתְרָפִים |
5 E dopo questo ritorneranno li figliuoli d' Israel per addomandare lo suo Signore Iddio, e David lo suo re; e temeranno Iddio, e al suo bene, nella fine delli di loro. | 5 אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם וּפָחֲדוּ אֶל־יְהוָה וְאֶל־טוּבֹו בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׃ פ |
| 6 עָמַד ׀ וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גֹּויִם וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי־עַד שַׁחוּ גִּבְעֹות עֹולָם הֲלִיכֹות עֹולָם לֹו |
| 7 תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן יִרְגְּזוּן יְרִיעֹות אֶרֶץ מִדְיָן׃ ס |
| 8 הֲבִנְהָרִים חָרָה יְהוָה אִם בַּנְּהָרִים אַפֶּךָ אִם־בַּיָּם עֶבְרָתֶךָ כִּי תִרְכַּב עַל־סוּסֶיךָ מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה |
| 9 עֶרְיָה תֵעֹור קַשְׁתֶּךָ שְׁבֻעֹות מַטֹּות אֹמֶר סֶלָה נְהָרֹות תְּבַקַּע־אָרֶץ |
| 10 רָאוּךָ יָחִילוּ הָרִים זֶרֶם מַיִם עָבָר נָתַן תְּהֹום קֹולֹו רֹום יָדֵיהוּ נָשָׂא |
| 11 שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאֹור חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ |
| 12 בְּזַעַם תִּצְעַד־אָרֶץ בְּאַף תָּדוּשׁ גֹּויִם |
| 13 יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ לְיֵשַׁע אֶת־מְשִׁיחֶךָ מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע עָרֹות יְסֹוד עַד־צַוָּאר סֶלָה׃ פ |
| 14 נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ [פְּרָזֹו כ] (פְּרָזָיו ק) יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי עֲלִיצֻתָם כְּמֹו־לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר |
| 15 דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים |
| 16 שָׁמַעְתִּי ׀ וַתִּרְגַּז בִּטְנִי לְקֹול צָלֲלוּ שְׂפָתַי יָבֹוא רָקָב בַּעֲצָמַי וְתַחְתַּי אֶרְגָּז אֲשֶׁר אָנוּחַ לְיֹום צָרָה לַעֲלֹות לְעַם יְגוּדֶנּוּ |
| 17 כִּי־תְאֵנָה לֹא־תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה־זַיִת וּשְׁדֵמֹות לֹא־עָשָׂה אֹכֶל גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים |
| 18 וַאֲנִי בַּיהוָה אֶעְלֹוזָה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי |
| 19 יְהוִה אֲדֹנָי חֵילִי וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלֹות וְעַל בָּמֹותַי יַדְרִכֵנִי לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹותָי |