Salmi 66

BIBBIA VOLGARE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 In fine, nelle laudi, salmo del cantico [di] David.	1 לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמֹור הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כָּל־הָאָרֶץ
2 Iddio abbia misericordia di noi, e benedica noi; illumini il volto suo sopra noi, e abbia misericordia di noi,	2 זַמְּרוּ כְבֹוד־שְׁמֹו שִׂימוּ כָבֹוד תְּהִלָּתֹו
3 acciò che conosciamo in terra la via tua, in tutte le genti il Salvatore tuo.	3 אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה־נֹּורָא מַעֲשֶׂיךָ בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ
4 A te, Iddio, si confessino li popoli; confessinsi a te tutti li popoli.	4 כָּל־הָאָרֶץ ׀ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ־לָךְ יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה
5 Con letizia rallegrisi la gente; però che giudichi li popoli nella equità, e le genti in la terra raddrizzi.	5 לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלֹות אֱלֹהִים נֹורָא עֲלִילָה עַל־בְּנֵי אָדָם
6 A te, Iddio, confessinsi li popoli; a te tutti li popoli si confessino;	6 הָפַךְ יָם ׀ לְיַבָּשָׁה בַּנָּהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל ם נִשְׂמְחָה־בֹּו
7 per che la terra ha dato il frutto suo. Iddio, Iddio nostro benedica noi;	7 מֹשֵׁל בִּגְבוּרָתֹו ׀ עֹולָם עֵינָיו בַּגֹּויִם תִּצְפֶּינָה הַסֹּורְרִים ׀ אַל־ [יָרִימוּ כ] (יָרוּמוּ ק) לָמֹו סֶלָה
8 benedica noi Iddio; e temano quello tutti li fini della terra.	8 בָּרְכוּ עַמִּים ׀ אֱלֹהֵינוּ וְהַשְׁמִיעוּ קֹול תְּהִלָּתֹו
	9 הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים וְלֹא־נָתַן לַמֹּוט רַגְלֵנוּ
	10 כִּי־בְחַנְתָּנוּ אֱלֹהִים צְרַפְתָּנוּ כִּצְרָף־כָּסֶף
	11 הֲבֵאתָנוּ בַמְּצוּדָה שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְמָתְנֵינוּ
	12 הִרְכַּבְתָּ אֱנֹושׁ לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ־בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתֹּוצִיאֵנוּ לָרְוָיָה
	13 אָבֹוא בֵיתְךָ בְעֹולֹות אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי
	14 אֲשֶׁר־פָּצוּ שְׂפָתָי וְדִבֶּר־פִּי בַּצַּר־לִי
	15 עֹלֹות מֵחִים אַעֲלֶה־לָּךְ עִם־קְטֹרֶת אֵילִים אֶעֱשֶׂה בָקָר עִם־עַתּוּדִים סֶלָה
	16 לְכוּ־שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה כָּל־יִרְאֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה לְנַפְשִׁי
	17 אֵלָיו פִּי־קָרָאתִי וְרֹומַם תַּחַת לְשֹׁונִי
	18 אָוֶן אִם־רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע ׀ אֲדֹנָי
	19 אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים הִקְשִׁיב בְּקֹול תְּפִלָּתִי
	20 בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא־הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדֹּו מֵאִתִּי
	21 וְגַם־מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם אָמַר יְהוָה
	22 כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֳדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם־יְהוָה כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם
	23 וְהָיָה מִדֵּי־חֹדֶשׁ בְּחָדְשֹׁו וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתֹּו יָבֹוא כָל־בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְהוָה
	24 וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תֹולַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאֹון לְכָל־בָּשָׂר