Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 4

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 ויען אליפז התימני ויאמר	1 Eliphaz de Témân prit la parole et dit:
2 הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל	2 Si on t'adresse la parole, le supporteras-tu? Mais qui pourrait garder le silence!
3 הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק	3 Vois, tu faisais la leçon à beaucoup d'autres, tu rendais vigueur aux mains débiles;
4 כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ	4 tes propos redressaient l'homme qui chancelle, fortifiaient les genoux qui ploient.
5 כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל	5 Et maintenant, ton tour venu, tu perds patience, atteint toi-même, te voilà tout bouleversé!
6 הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך	6 Ta piété ne t'inspire-t-elle pas confiance, ta vie intègre n'est-elle pas ton assurance?
7 זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו	7 Souviens-toi: quel est l'innocent qui a péri? Où donc a-t-on vu des justes exterminés?
8 כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו	8 Je parle d'expérience: ceux qui labourent l'iniquité et sèment le malheur, les moissonnent.
9 מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו	9 Sous l'haleine de Dieu ils périssent, au souffle de sa colère ils sont anéantis.
10 שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו	10 Les rugissements du lion, les cris du fauve, comme les crocs des lionceaux sont brisés.
11 ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו	11 Le lion périt faute de proie, et les petits de la lionne se dispersent.
12 ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו	12 J'ai eu aussi une révélation furtive, mon oreille en a perçu le murmure.
13 בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים	13 A l'heure où les rêves agitent confusément l'esprit, quand une torpeur envahit les humains,
14 פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד	14 un frisson d'épouvante me saisit et remplit tous mes os d'effroi.
15 ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי	15 Un souffle glissa sur ma face, hérissa le poil de ma chair.
16 יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע	16 Quelqu'un se dressa... je ne reconnus pas son visage, mais l'image restait devant mes yeux. Unsilence... puis une voix se fit entendre:
17 האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר	17 "Un mortel est-il juste devant Dieu, en face de son Auteur, un homme serait-il pur?
18 הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה	18 A ses serviteurs mêmes, Dieu ne fait pas confiance, et il convainc ses anges d'égarement.
19 אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש	19 Que dire des hôtes de ces maisons d'argile, posées elles-mêmes sur la poussière? On les écrase commeune mite;
20 מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו	20 un jour suffit à les pulvériser. A jamais ils disparaissent, car nul ne les ramène,
21 הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה	21 Leur piquet de tente est arraché, et ils meurent dénués de sagesse."