Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 21

MODERN HEBREW BIBLE	LXX
1 ויען איוב ויאמר	1 υπολαβων δε ιωβ λεγει
2 שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם	2 ακουσατε ακουσατε μου των λογων ινα μη η μοι παρ' υμων αυτη η παρακλησις
3 שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג	3 αρατε με εγω δε λαλησω ειτ' ου καταγελασετε μου
4 האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי	4 τι γαρ μη ανθρωπου μου η ελεγξις η δια τι ου θυμωθησομαι
5 פנו אלי והשמו ושימו יד על פה	5 εισβλεψαντες εις εμε θαυμασατε χειρα θεντες επι σιαγονι
6 ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות	6 εαν τε γαρ μνησθω εσπουδακα εχουσιν δε μου τας σαρκας οδυναι
7 מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל	7 δια τι ασεβεις ζωσιν πεπαλαιωνται δε και εν πλουτω
8 זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם	8 ο σπορος αυτων κατα ψυχην τα δε τεκνα αυτων εν οφθαλμοις
9 בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם	9 οι οικοι αυτων ευθηνουσιν φοβος δε ουδαμου μαστιξ δε παρα κυριου ουκ εστιν επ' αυτοις
10 שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל	10 η βους αυτων ουκ ωμοτοκησεν διεσωθη δε αυτων εν γαστρι εχουσα και ουκ εσφαλεν
11 ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון	11 μενουσιν δε ως προβατα αιωνια τα δε παιδια αυτων προσπαιζουσιν
12 ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב	12 αναλαβοντες ψαλτηριον και κιθαραν και ευφραινονται φωνη ψαλμου
13 יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו	13 συνετελεσαν δε εν αγαθοις τον βιον αυτων εν δε αναπαυσει αδου εκοιμηθησαν
14 ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו	14 λεγει δε κυριω αποστα απ' εμου οδους σου ειδεναι ου βουλομαι
15 מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו	15 τι ικανος οτι δουλευσομεν αυτω και τις ωφελεια οτι απαντησομεν αυτω
16 הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני	16 εν χερσιν γαρ ην αυτων τα αγαθα εργα δε ασεβων ουκ εφορα
17 כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו	17 ου μην δε αλλα και ασεβων λυχνος σβεσθησεται επελευσεται δε αυτοις η καταστροφη ωδινες δε αυτους εξουσιν απο οργης
18 יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה	18 εσονται δε ωσπερ αχυρα προ ανεμου η ωσπερ κονιορτος ον υφειλατο λαιλαψ
19 אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע	19 εκλιποι υιους τα υπαρχοντα αυτου ανταποδωσει προς αυτον και γνωσεται
20 יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה	20 ιδοισαν οι οφθαλμοι αυτου την εαυτου σφαγην απο δε κυριου μη διασωθειη
21 כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו	21 οτι τι θελημα αυτου εν οικω αυτου μετ' αυτον και αριθμοι μηνων αυτου διηρεθησαν
22 הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט	22 ποτερον ουχι ο κυριος εστιν ο διδασκων συνεσιν και επιστημην αυτος δε φονους διακρινει
23 זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו	23 ουτος αποθανειται εν κρατει απλοσυνης αυτου ολος δε ευπαθων και ευθηνων
24 עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה	24 τα δε εγκατα αυτου πληρη στεατος μυελος δε αυτου διαχειται
25 וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה	25 ο δε τελευτα υπο πικριας ψυχης ου φαγων ουδεν αγαθον
26 יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם	26 ομοθυμαδον δε επι γης κοιμωνται σαπρια δε αυτους εκαλυψεν
27 הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו	27 ωστε οιδα υμας οτι τολμη επικεισθε μοι
28 כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים	28 οτι ερειτε που εστιν οικος αρχοντος και που εστιν η σκεπη των σκηνωματων των ασεβων
29 הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו	29 ερωτησατε παραπορευομενους οδον και τα σημεια αυτων ουκ απαλλοτριωσετε
30 כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו	30 οτι εις ημεραν απωλειας κουφιζεται ο πονηρος εις ημεραν οργης αυτου απαχθησονται
31 מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו	31 τις απαγγελει επι προσωπου αυτου την οδον αυτου και αυτος εποιησεν τις ανταποδωσει αυτω
32 והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד	32 και αυτος εις ταφους απηνεχθη και επι σορω ηγρυπνησεν
33 מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר	33 εγλυκανθησαν αυτω χαλικες χειμαρρου και οπισω αυτου πας ανθρωπος απελευσεται και εμπροσθεν αυτου αναριθμητοι
34 ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל	34 πως δε παρακαλειτε με κενα το δε εμε καταπαυσασθαι αφ' υμων ουδεν