Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 21

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA RICCIOTTI
1 ויען איוב ויאמר	1 - Ma Giobbe rispose e disse:
2 שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם	2 «Ascoltate, vi prego, le mie parole, e cambiate opinione.
3 שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג	3 Tolleratemi ed io parlerò, e dopo le mie parole, se vi pare, ridete pure.
4 האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי	4 Sto io forse a disputar contro un uomo, sì che io non abbia motivo d'attristarmi?
5 פנו אלי והשמו ושימו יד על פה	5 Volgetevi a me e inorridite, e mettetevi un dito sulla bocca:
6 ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות	6 pur io, se vi ripenso, allibisco, e un tremore scuote le mie carni.
7 מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל	7 Perchè dunque gli empii vivono, s'innalzano e hanno grandi ricchezze?
8 זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם	8 La loro stirpe persiste innanzi a loro, e una turba di parenti e nepoti sta al loro cospetto;
9 בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם	9 le loro case sono tranquille e in pace, nè la verga di Dio cade su loro;
10 שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל	10 il loro bove va alla monta e non rifiuta, la vacca partorisce senza disperdere il feto.
11 ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון	11 Se non vanno qual gregge i loro ragazzi, e i loro fanciulli saltellano scherzando.
12 ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב	12 Suonano il timpano e la cetra, e fanno festa al suono del flauto.
13 יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו	13 Consumano nella felicità i loro giorni, quindi in pace discendono agli ìnferi.
14 ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו	14 Esclamarono essi verso Dio: - Va' lungi da noi; la dottrina dei tuoi precetti noi non gradiamo.
15 מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו	15 Chi è mai l'Onnipotente, che lo dobbiamo servire, e in che ci gioverebbe se lo pregassimo? -
16 הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני	16 Tuttavia, poichè essi non son padroni dei loro beni, il consiglio degli empii sia lungi da me!
17 כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו	17 Quante volte la lucerna degli empii si spegne, e li raggiunge l'inondazione [di tutti i mali], assegnando [Dio] i castighi dell'ira sua?
18 יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה	18 Dovrebbero essere come paglia al vento, e come pula dispersa dal turbine.
19 אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע	19 Dio riserba ai figli il castigo del padre: ma ripaghi lui stesso, e allora imparerà!
20 יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה	20 vedano i suoi occhi il proprio sterminio, e del furore dell'Onnipotente egli beva!
21 כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו	21 Giacchè che importa a lui di quei di casa sua dopo di sè, quando il numero dei suoi mesi [di vita], è compiuto?
22 הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט	22 Insegnerà forse qualcuno la sapienza a Dioche giudica gli eccelsi?
23 זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו	23 Questo muore robusto e sano, ricco e pur felice,
24 עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה	24 il suo corpo è tutto pinguedine, e le sue ossa son grasse di midollo:
25 וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה	25 Quest'altro muore nell'amarezza d'animo, senza nessun bene;
26 יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם	26 tuttavia insieme nella polvere giacciono, e li ricoprono i vermini.
27 הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו	27 Io ben conosco i vostri pensierie le vostre inique sentenze contro di me;
28 כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים	28 voi infatti dite: - Ov'è mai la casa del tiranno? e ove son mai le abitazioni degli empii? -
29 הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו	29 Ebbene, interrogate un viaggiatore qualunque, e vi convincerete ch'egli la pensa nel modo seguente:
30 כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו	30 Pel giorno di rovina il malvagio è risparmiato, e fino al giorno d'ira egli sarà tollerato.
31 מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו	31 Chi gli rinfaccia apertamente la sua condotta? e ciò ch'ei commise, chi glielo ripaga?
32 והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד	32 Eppure alle sepolture [onorevoli] egli viene portato, e sul tumulo de' morti c'è chi fa la guardia.
33 מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר	33 Dolci sono a lui le zolle della valle [funerea]; ed egli trascina dietro a sè ogni uomo, come già prima di sè altri innumerevoli.
34 ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל	34 Come dunque mi consolerete con vane [ragioni], se la vostra risposta chiaramente ripugna alla verità?»