| 1 Prvoga dana u tjednu, veoma rano, dođoše one na grob s miomirisima što ih pripraviše. | 1 וּבְאֶחָד בַּשַּׁבָּת לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר בָּאוּ אֶל־הַקָּבֶר וַתְּבִיאֶינָה אֶת־הַבְּשָׂמִים אֲשֶׁר הֵכִינוּ וְעִמָּהֶן עוֹד אֲחֵרוֹת |
| 2 Kamen nađoše otkotrljan od groba. | 2 וַיִּמְצְאוּ אֶת־הָאֶבֶן גְּלוּלָה מִן־הַקָּבֶר |
| 3 Uđoše, ali ne nađoše tijela Gospodina Isusa. | 3 וַתָּבֹאנָה פְנִימָה וְלֹא מָצְאוּ אֶת־גְּוִיַּת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ |
| 4 I dok su stajale zbunjene nad tim, gle, dva čovjeka u blistavoj odjeći stadoše do njih. | 4 וַיְהִי הֵנָּה נְבֻכוֹת עַל־הַדָּבָר הַזֶּה וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עָמְדוּ עֲלֵיהֶן וּלְבוּשֵׁיהֶם מַזְהִירִים |
| 5 Zastrašene obore lica k zemlji, a oni će im: »Što tražite Živoga među mrtvima? | 5 וַיִּפֹּל פַּחַד עֲלֵיהֶן וַתִּקֹּדְנָה אַפַּיִם אָרְצָה וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶן מַה־תְּבַקֵּשְׁנָה אֶת־הַחַי אֵצֶל הַמֵּתִים |
| 6 Nije ovdje, nego uskrsnu! Sjetite se kako vam je govorio dok je još bio u Galileji: | 6 אֵינֶנּוּ פֹה כִּי קָם זְכֹרְנָה אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֲלֵיכֶן בְּעוֹד הֱיוֹתוֹ בַגָּלִיל לֵאמֹר |
| 7 ‘Treba da Sin Čovječji bude predan u ruke grešnika, i raspet, i treći dan da ustane.’« | 7 כִּי צָרִיךְ בֶּן־הָאָדָם לְהִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים חַטָּאִים וּלְהִצָּלֵב וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי קוֹם יָקוּם |
| 8 I sjetiše se one riječi njegovih, | 8 וַתִּזְכֹּרְנָה אֶת־דְּבָרָיו |
| 9 vratiše se s groba te javiše sve to jedanaestorici i svima drugima. | 9 וַתָּשֹׁבְנָה מִן־הַקָּבֶר וַתַּגֵּדְנָה אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְאַחַד הֶעָשָׂר וּלְכֹל הָאֲחֵרִים |
| 10 A bile su to: Marija Magdalena, Ivana i Marija Jakovljeva. I ostale zajedno s njima govorahu to apostolima, | 10 וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וְיוֹחָנָה וּמִרְיָם אֵם יַעֲקֹב וְהָאֲחֵרוֹת אֲשֶׁר עִמָּהֶן הֵנָּה הָיוּ הַמְדַבְּרוֹת אֶל־הַשְּׁלִיחִים אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה |
| 11 ali njima se te riječi pričiniše kao tlapnja, te im ne vjerovahu. | 11 וַיִּהְיוּ דִבְרֵיהֶן כְּדִבְרֵי־רִיק בְּעֵינֵיהֶם וְלֹא הֶאֱמִינוּ לָהֶן |
| 12 A Petar usta i potrča na grob. Sagnuvši se, opazi samo povoje. I vrati se kući čudeći se tome što se zbilo. | 12 וּפֶטְרוֹס קָם וַיָּרָץ אֶל־הַקֶּבֶר וַיַּשְׁקֵף וְלֹא־רָאָה כִּי אִם־הַתַּכְרִיכִים מֻנָּחִים שָׁם וַיָּשָׁב לִמְקוֹמוֹ מִשְׁתּוֹמֵם עַל־הַנִּהְיָה |
| 13 I gle, dvojica su od njih toga istog dana putovala u selo koje se zove Emaus, udaljeno od Jeruzalema šezdeset stadija. | 13 וְהִנֵּה שְׁנַיִם מֵהֶם הָיוּ הֹלְכִים בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה אֶל־כְּפָר הַרְחֵק מִירוּשָׁלַיִם כְּשִׁשִּים רִיס וּשְׁמוֹ עַמָּאוּס |
| 14 Razgovarahu međusobno o svemu što se dogodilo. | 14 וְהֵם נִדְבְּרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ עַל־כָּל־הַקֹּרוֹת הָאֵלֶּה |
| 15 I dok su tako razgovarali i raspravljali, približi im se Isus i pođe s njima. | 15 וַיְהִי בְּדַבְּרָם וּבְהִתְוַכְּחָם יָחַד וַיִּגַּשׁ יֵשׁוּעַ אַף־הוּא וַיֵּלֶךְ אִתָּם |
| 16 Ali prepoznati ga – bijaše uskraćeno njihovim očima. | 16 וְעֵינֵיהֶם נֶאֱחָזוּ וְלֹא יַכִּירֻהוּ |
| 17 On ih upita: »Što to putem pretresate među sobom?« Oni se snuždeni zaustave | 17 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מָה הֵמָּה הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם נֹשְׂאִים וְנֹתְנִים בָּהֶם יַחְדָּו בַּדָּרֶךְ וּפְנֵיכֶם זֹעֲפִים |
| 18 te mu jedan od njih, imenom Kleofa, odgovori: »Zar si ti jedini stranac u Jeruzalemu te ne znaš što se u njemu dogodilo ovih dana?« | 18 וַיַּעַן הָאֶחָד אֲשֶׁר־שְׁמוֹ קְלֵיוֹפָס וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה לְבַדְּךָ גָּר בִּירוּשָׁלַיִם וְאֵינְךָ יֹדֵעַ אֶת־הַקֹּרֹת בָּהּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה |
| 19 A on će: »Što to?« Odgovore mu: »Pa ono s Isusom Nazarećaninom, koji bijaše prorok – silan na djelu i na riječi pred Bogom i svim narodom: | 19 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וּמָה הֵמָּה וַיַּגִּידוּ אֵלָיו מַעֲשֶׂה יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי אֲשֶׁר הָיָה אִישׁ נָבִיא גִּבּוֹר בְּפֹעַל וּבְאֹמֶר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְלִפְנֵי כָּל־הָעָם |
| 20 kako su ga glavari svećenički i vijećnici naši predali da bude osuđen na smrt te ga razapeli. | 20 וְאֵת אֲשֶׁר כֹּהֲנֵינוּ הַגְּדוֹלִים וּזְקֵנֵינוּ הִסְגִּירֻהוּ לְמִשְׁפַּט־מָוֶת וַיִּצְלְבֻהוּ |
| 21 A mi se nadasmo da je on onaj koji ima otkupiti Izraela. Ali osim svega toga ovo je već treći dan što se to dogodilo. | 21 וַאֲנַחְנוּ חִכִּינוּ כִּי־הוּא הֶעָתִיד לִגְאֹל אֶת־יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה בְכָל־זֹאת הַיּוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי מֵאָז נַעֲשֹוּ אֵלֶּה |
| 22 A zbuniše nas i žene neke od naših: u praskozorje bijahu na grobu, | 22 וְהִנֵּה גַּם־נָשִׁים מִקִּרְבֵּנוּ הֶחֱרִידֻנוּ אֲשֶׁר־קִדְּמוּ בַבֹּקֶר לָבֹא לַקָּבֶר |
| 23 ali nisu našle njegova tijela pa dođoše te rekoše da su im se ukazali anđeli koji su rekli da je on živ. | 23 וְלֹא מָצְאוּ אֶת־גְּוִיָּתוֹ וַתָּבֹאנָה וַתֹּאמַרְנָה כִּי רָאוּ גַּם־מַרְאֵה מַלְאָכִים הָאֹמְרִים כִּי־הוּא חָי |
| 24 Odoše nato i neki naši na grob i nađoše kako žene rekoše, ali njega ne vidješe.« | 24 וַיֵּלְכוּ אֲנָשִׁים מִשֶּׁלָּנוּ אֶל־הַקָּבֶר וַיִּמְצְאוּ כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ הַנָּשִׁים וְאוֹתוֹ לֹא רָאוּ |
| 25 A on će im: »O bezumni i srca spora da vjerujete što god su proroci navijestili! | 25 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הוֹי חַסְרֵי דַעַת וְכִבְדֵי לֵב מֵהַאֲמִין בְּכֹל אֲשֶׁר־דִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים |
| 26 Nije li trebalo da Krist sve to pretrpi te uđe u svoju slavu?« | 26 הֲלֹא עַל־הַמָּשִׁיחַ הָיָה לִסְבֹּל אֶת־כָּל־זֹאת וְלָבוֹא אֶל־כְּבוֹדוֹ |
| 27 Počevši tada od Mojsija i svih proroka, protumači im što u svim Pismima ima o njemu. | 27 וַיָּחֶל מִמּשֶׁה וּמִכָּל־הַנְּבִיאִים וַיְבָאֵר לָהֶם אֶת־כָּל־הַכְּתוּבִים הַנֶּאֱמָרִים עָלָיו |
| 28 Uto se približe selu kamo su išli, a on kao da htjede dalje. | 28 וַיִּקְרְבוּ אֶל־הַכְּפָר אֲשֶׁר־הֵם הֹלְכִים שָׁמָּה וַיָּשֶׂם פָּנָיו כְּהֹלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ |
| 29 No oni navaljivahu: »Ostani s nama jer zamalo će večer i dan je na izmaku!« I uniđe da ostane s njima. | 29 וַיִּפְצְרוּ־בוֹ לֵאמֹר שְׁבָה אִתָּנוּ כִּי עֶת־עֶרֶב הִגִּיעַ וְנָטָה הַיּוֹם וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לָשֶׁבֶת אִתָּם |
| 30 Dok bijaše s njima za stolom, uze kruh, izreče blagoslov, razlomi te im davaše. | 30 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵסֵב עִמָּהֶם וַיִּקַּח אֶת־הַלָּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֵּן לָהֶם |
| 31 Uto im se otvore oči te ga prepoznaše, a on im iščeznu s očiju. | 31 וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵיהֶם וַיַּכִּירֻהוּ וְהוּא חָמַק עָבַר מֵעֵינֵיהֶם |
| 32 Tada rekoše jedan drugome: »Nije li gorjelo srce u nama dok nam je putem govorio, dok nam je otkrivao Pisma?« | 32 וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הֲלֹא הָיָה בֹעֵר לְבָבֵנוּ בְּקִרְבֵּנוּ בְּדַבְּרוֹ אֵלֵינוּ בַּדֶּרֶךְ וַיִּפְתַּח־לָנוּ אֵת הַכְּתוּבִים |
| 33 U isti se čas digoše i vratiše u Jeruzalem. Nađoše okupljenu jedanaestoricu i one koji bijahu s njima. | 33 וַיָּקוּמוּ בַּשָּׁעָה הַהִיא וַיָּשׁוּבוּ יְרוּשָׁלָיִם וַיִּמְצְאוּ אֶת־אַחַד הֶעָשָׂר וְאֵת־אֲשֶׁר אִתָּם נִקְהָלִים יָחַד |
| 34 Oni im rekoše: »Doista uskrsnu Gospodin i ukaza se Šimunu!« | 34 הָאֹמְרִים אָכֵן קָם הָאָדוֹן מִן־הַמֵּתִים וְנִרְאָה אֶל־שִׁמְעוֹן |
| 35 Nato oni pripovjede ono s puta i kako ga prepoznaše u lomljenju kruha. | 35 וַיְסַפְּרוּ גַם־הֵם אֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לָהֶם בַּדָּרֶךְ וְאֵיךְ הִכִּירֻהוּ בִּבְצִיעַת הַלָּחֶם |
| 36 Dok su oni o tom razgovarali, stane Isus posred njih i reče im: »Mir vama!« | 36 עוֹדָם מְדַבְּרִים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהוּא יֵשׁוּעַ עָמַד בְּתוֹכָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׁלוֹם לָכֶם |
| 37 Oni, zbunjeni i prestrašeni, pomisliše da vide duha. | 37 וְהֵמָּה חַתּוּ וְנִבְעָתוּ וַיַּחְשְׁבוּ כִּי־רוּחַ רָאוּ |
| 38 Reče im Isus: »Zašto se prepadoste? Zašto vam sumnje obuzimaju srce? | 38 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה־זֶּה אַתֶּם נִבְהָלִים וְעַל־מַה־זֶּה מַחֲשָׁבוֹת עֹלוֹת בִּלְבַבְכֶם |
| 39 Pogledajte ruke moje i noge! Ta ja sam! Opipajte me i vidite jer duh tijela ni kostiju nema kao što vidite da ja imam.« | 39 רְאוּ אֶת־יָדַי וְאֶת־רַגְלַי כִּי אָנֹכִי הוּא מֻשּׁוּנִי וּרְאוּ כִּי רוּחַ אֵין לוֹ בָּשָׂר וַעֲצָמוֹת כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים שֶׁיֵּשׁ־לִי |
| 40 Rekavši to, pokaza im ruke i noge. | 40 וְאַחֲרֵי אָמְרוֹ אֶת־זֹאת הֶרְאָה אֹתָם אֵת יָדָיו וְאֵת רַגְלָיו |
| 41 I dok oni od radosti još nisu vjerovali, nego se čudom čudili, on im reče: »Imate li ovdje što za jelo?« | 41 וְהֵם עוֹד לֹא הֶאֱמִינוּ מִשִּׂמְחָה וְתָמָהוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲיֵשׁ־לָכֶם פֹּה דְּבַר־אֹכֶל |
| 42 Oni mu pruže komad pečene ribe. | 42 וַיִּתְּנוּ לְפָנָיו חֵלֶק דָּג צָלוּי וּמְעַט צוּף דְּבָשׁ |
| 43 On uzme i pred njima pojede. | 43 וַיִּקַּח וַיֹּאכַל לְעֵינֵיהֶם |
| 44 Nato im reče: »To je ono što sam vam govorio dok sam još bio s vama: treba da se ispuni sve što je u Mojsijevu Zakonu, u Prorocima i Psalmima o meni napisano.« | 44 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֵלֶּה הֵם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֹד הֱיוֹתִי עִמָּכֶם כִּי הִמָּלֵא יִמָּלֵא כָּל־הַכָּתוּב עָלַי בְּתוֹרַת משֶׁה וּבַנְּבִיאִים וּבַתְּהִלִּים |
| 45 Tada im otvori pamet da razumiju Pisma | 45 אָז פָּתַח אֶת־לְבָבָם לְהָבִין אֶת־הַכְּתוּבִים |
| 46 te im reče: »Ovako je pisano: ‘Krist će trpjeti i treći dan ustati od mrtvih, | 46 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֵּן כָּתוּב וְכֵן נִגְזָר אֲשֶׁר יְעֻנֶּה הַמָּשִׁיחַ וְיָקוּם מִן־הַמֵּתִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי |
| 47 i u njegovo će se ime propovijedati obraćenje i otpuštenje grijeha po svim narodima počevši od Jeruzalema.’ | 47 וַאֲשֶׁר תִּקָּרֵא בִשְׁמוֹ תְּשׁוּבָה וּסְלִיחַת הַחֲטָאִים בְּכָל־הַגּוֹיִם הָחֵל מִירוּשָׁלָיִם |
| 48 Vi ste tomu svjedoci. | 48 וְאַתֶּם עֵדִים בָּזֹאת |
| 49 I evo, ja šaljem na vas Obećanje Oca svojega. Ostanite zato u gradu dok se ne obučete u Silu odozgor.« | 49 וְהִנְנִי שׁוֹלֵחַ עֲלֵיכֶם אֵת הַבְטָחַת אָבִי וְאַתֶּם שְׁבוּ בָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם עַד כִּי־תִלְבְּשׁוּ עֹז מִמָּרוֹם |
| 50 Zatim ih izvede do Betanije, podiže ruke pa ih blagoslovi. | 50 וַיּוֹלִיכֵם מִחוּץ לָעִיר עַד־בֵּית הִינִי וַיִּשָּׂא אֶת־יָדָיו וַיְבָרְכֵם |
| 51 I dok ih blagoslivljaše, rasta se od njih i uznesen bi na nebo. | 51 וַיְהִי בְּבָרְכוֹ אֹתָם וַיִּפָּרֵד מֵאִתָּם וַיִּנָּשֵׂא הַשָּׁמָיְמָה |
| 52 Oni mu se ničice poklone pa se s velikom radosti vrate u Jeruzalem | 52 וְהֵם הִשְׁתַּחֲווּ־לוֹ וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלַיִם בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה |
| 53 te sve vrijeme u Hramu blagoslivljahu Boga. | 53 וַיִּהְיוּ תָמִיד בַּמִּקְדָּשׁ מְהַלְלִים וּמְבָרְכִים אֶת־הָאֱלֹהִים אָמֵן |
