Vangelo secondo Matteo 27

Torna indietro

Stuttgartensia - Delitzsch	Pattloch Bibel
¹ וַיְהִי לִפְנוֹת הַבֹּקֶר וַיִּתְיָעֲצוּ כָּל־רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם עַל־יֵשׁוּעַ לַהֲמִיתוֹ	¹ Als es Morgen wurde, faßten alle Hohenpriester und Ältesten des Volkes gegen Jesus den Beschluß, ihn dem Tod zu überliefern.
² וַיַּאַסְרוּ אֹתוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ מִשָּׁם וַיִּמְסְרֻהוּ אֶל־פּוֹנְטִיּוֹס פִּילָטוֹס הַנְּצִיב	² Sie ließen ihn gefesselt abführen und übergaben ihn dem Statthalter Pilatus.
³ וַיַּרְא יְהוּדָה הַמֹּסֵר אוֹתוֹ כִּי הִרְשִׁיעֻהוּ וַיִּנָּחֵם וַיָּשֶׁב אֶת־שְׁלשִׁים הַכֶּסֶף אֶל־הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַזְּקֵנִים לֵאמֹר	³ Da nun Judas, der ihn verraten hatte, sah, daß er verurteilt war, kam Reue über ihn, und er brachte die dreißig Silberlinge den Hohenpriestern und Ältesten zurück
⁴ חָטָאתִי כִּי־דָם נָקִי הִסְגָּרְתִּי וְהֵם אָמְרוּ מַה־לָּנּוּ וְלָזֹאת אַתָּה תִּרְאֶה	⁴ und sprach: "Ich habe gesündigt, da ich unschuldiges Blut verriet." Sie aber sagten: "Was geht das uns an? Sieh du zu!"
⁵ וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־הַכֶּסֶף אֶל־הַהֵיכָל וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ וַיֵּחָנַק	⁵ Da warf er die Silberlinge in den Tempel, zog sich zurück, ging hin und erhängte sich.
⁶ וַיִּקְחוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים אֶת־הַכֶּסֶף וַיֹּאמְרוּ לֹא־נָכוֹן לָנוּ לְתִתּוֹ אֶל־אֲרוֹן הַקָּרְבָּן כִּי־מְחִיר דָּמִים הוּא	⁶ Die Hohenpriester aber nahmen die Silberlinge und sprachen: "Es ist nicht erlaubt, sie in den Tempelschatz zu legen, denn es ist Blutgeld."
⁷ וַיִּתְיָעֲצוּ וַיִּקְנוּ־בוֹ אֶת־שְׂדֵה הַיּוֹצֵר לִקְבוּרַת הַגֵּרִים	⁷ Sie hielten Rat und kauften damit den Acker des Töpfers zum Begräbnis für die Fremden.
⁸ עַל־כֵּן שֵׁם־הַשָּׂדֶה הַהוּא שְׂדֵה הַדָּם עַד הַיּוֹם הַזֶּה	⁸ Deswegen heißt dieser Acker Blutacker bis auf den heutigen Tag.
⁹ אָז נִתְמַלֵּא מַה־שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיַד זְכַרְיָה הַנָּבִיא וַיִּקְחוּ שְׁלשִׁים הַכֶּסֶף אֶדֶר הַיְקָר אֲשֶׁר יָקַר מֵעַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל	⁹ So erfüllte sich, was gesagt worden ist durch den Propheten Jeremias: "Sie nahmen die dreißig Silberlinge, den Schätzwert für ihn, wie er von den Söhnen Israels eingeschätzt worden war,
¹⁰ וַיִּתְנוּ אֹתָם אֶל־שְׂדֵה הַיּוֹצֵר כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְהוָֹה	¹⁰ und gaben sie für den Acker des Töpfers, wie mir der Herr befohlen hat" (Jer 32,7-9; Zach 11,12f).
¹¹ וְיֵשׁוּעַ הָעֳמַד לִפְנֵי הַנְּצִיב וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַנְּצִיב לֵאמֹר הַאַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אַתָּה אָמָרְתָּ	¹¹ Jesus aber stand vor dem Statthalter, und der Statthalter fragte ihn: "Bist du der König der Juden?" Jesus sprach: "Du sagst es!"
¹² וַיְדַבְּרוּ עָלָיו שִׂטְנָה הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַזְּקֵנִים וְהוּא לֹא־עָנָה דָבָר	¹² Als er von den Hohenpriestern und Ältesten angeklagt wurde, erwiderte er nichts.
¹³ וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִּילָטוֹס הַאֵינְךָ שֹׁמֵעַ כַּמָּה הֵם מְעִידִים בָּךְ	¹³ Da sagte Pilatus zu ihm: "Hörst du nicht, was sie alles gegen dich vorbringen?"
¹⁴ וְלֹא עָנָהוּ אַף־דָּבָר אֶחָד וַיִּתְמַהּ הַנְּצִיב עַד־מְאֹד	¹⁴ Er aber antwortete ihm auch nicht auf ein einziges Wort, so daß der Statthalter sich sehr verwunderte.
¹⁵ וּמִנְהַג הַנְּצִיב הָיָה לִפְטֹר לָעָם בְּכָל־חַג אָסִיר אֶחָד אֵת אֲשֶׁר יֶחְפָּצוּ	¹⁵ Zum Festtag aber war es Brauch, daß der Statthalter dem Volk einen Gefangenen freigab, einen, den sie wollten.
¹⁶ וּבָעֵת הַהִיא הָיָה לָהֶם אָסִיר יָדוּעַ וּשְׁמוֹ בַּר־אַבָּא	¹⁶ Nun hatte man damals einen berüchtigten Gefangenen, der Barabbas hieß.
¹⁷ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִקְהֲלוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס אֶת־מִי תַחְפְּצוּ כִּי־אֶפְטֹר לָכֶם אֵת בַּר־אַבָּא אוֹ אֶת־יֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא בְּשֵׁם־מָשִׁיחַ	¹⁷ Als sie nun beisammen waren, sagte Pilatus zu ihnen: "Wen soll ich nach eurem Willen euch freigeben, den Barabbas oder Jesus, der Messias genannt wird?"
¹⁸ כִּי יָדַע אֲשֶׁר רַק־מִקִּנְאָה מָסְרוּ אֹתוֹ	¹⁸ Er wußte nämlich, daß sie ihn aus Neid überantwortet hatten.
¹⁹ וַיְהִי כְּשִׁבְתּוֹ עַל־כִּסֵּא הַדִּין וַתִּשְׁלַח אֵלָיו אִשְׁתּוֹ לֵאמֹר אַל־יְהִי־לְךָ דָבָר עִם־הַצַּדִּיק הַזֶּה כִּי בַעֲבוּרוֹ עֻנֵּיתִי הַרְבֵּה הַיּוֹם בַּחֲלוֹם	¹⁹ Während er auf dem Richterstuhl saß, schickte seine Frau zu ihm und ließ sagen: "Habe nichts zu schaffen mit diesem Gerechten; denn ich habe heute seinetwegen viel im Traum gelitten!"
²⁰ וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַזְּקֵנִים פִּתּוּ אֶת־הֲמוֹן הָעָם לִשְׁאֹל לָהֶם אֵת־בַּר־אַבָּא וּלְאַבֵּד אֶת־יֵשׁוּעַ	²⁰ Die Hohenpriester und Ältesten indes beredeten das Volk, den Barabbas freizubitten, Jesus aber töten zu lassen.
²¹ וַיַּעַן הַנְּצִיב וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֶת־מִי מִשְּׁנֵיהֶם תַּחְפְּצוּ כִּי־אֶפְטֹר לָכֶם וַיֹּאמְרוּ אֵת בַּר־אַבָּא	²¹ Da wandte sich der Statthalter an sie und sprach: "Wen von beiden soll ich nach eurem Willen euch freigeben?" Sie riefen: "Den Barabbas!"
²² וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס וּמָה־אֶעֱשֶׂה לְיֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא בְּשֵׁם־מָשִׁיחַ וַיַּעֲנוּ כֻלָּם יִצָּלֵב	²² Pilatus sagte zu ihnen: "Was soll ich dann mit Jesus machen, der Messias genannt wird?"
²³ וַיֹּאמֶר הַנְּצִיב מָה־אֵפוֹא הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה וַיּוֹסִיפוּ עוֹד צָעֹק לֵאמֹר יִצָּלֵּב	²³ Da riefen alle: "Er soll gekreuzigt werden!" Er entgegnete: "Was hat er denn Böses getan?" Sie aber schrien noch mehr: "Er soll gekreuzigt werden!"
²⁴ וַיְהִי כִּרְאוֹת פִּילָטוֹס כִּי לֹא־יוֹעִיל מְאוּמָה וְרָבְתָה עוֹד הַמְּהוּמָה וַיִּקַּח מַיִם וַיִּרְחַץ אֶת־יָדָיו לְעֵינֵי הָעָם וַיֹּאמַר נָקִי אָנֹכִי מִדַּם הַצַּדִּיק הַזֶּה אַתֶּם תִּרְאוּ	²⁴ Als Pilatus sah, daß er nichts ausrichtete, sondern der Lärm größer wurde, nahm er Wasser, wusch seine Hände vor dem Volk und sprach: "Ich bin unschuldig am Blute dieses Gerechten. Seht ihr zu!"
²⁵ וַיַּעֲנוּ כָל־הָעָם וַיֹּאמְרוּ דָּמוֹ עָלֵינוּ וְעַל־בָּנֵינוּ	²⁵ Das ganze Volk aber rief als Antwort: "Sein Blut komme über uns und unsere Kinder!"
²⁶ אָז פָּטַר לָהֶם אֵת בַּר־אַבָּא וְאֵת יֵשׁוּעַ הִכָּה בַשּׁוֹטִים וַיִּמְסֹר אוֹתוֹ לְהִצָּלֵב	²⁶ Darauf gab er ihnen den Barabbas frei, Jesus aber ließ er geißeln und übergab ihn zur Kreuzigung.
²⁷ וַיִּקְחוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֲשֶׁר לַנְּצִיב אֶת־יֵשׁוּעַ וַיְבִיאֻהוּ אֶל־בֵּית־הַמִּשְׁפָּט וַיַּאַסְפוּ עָלָיו אֵת כָּל־הַגְּדוּד	²⁷ Da brachten die Soldaten des Statthalters Jesus in das Prätorium und versammelten um ihn die ganze Kohorte.
²⁸ וַיַּפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ אֶת־בְּגָדָיו וַיַּעַטְפֻהוּ מְעִיל שָׁנִי	²⁸ Sie zogen ihn aus und legten ihm einen scharlachroten Mantel um,
²⁹ וַיְשָׂרְגוּ קֹצִים וַיַּעֲשֹוּ עֲטֶרֶת וַיָּשִׂימוּ עַל־רֹאשׁוֹ וְקָנֶה בִּימִינוֹ וַיִּכְרְעוּ לְפָנָיו וַיִּתְלוֹצְצוּ בוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם לְךָ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים	²⁹ flochten einen Kranz aus Dornen, setzten ihn auf sein Haupt und gaben ihm ein Rohr in seine rechte Hand; das Knie vor ihm beugend, verspotteten sie ihn und sprachen: "Heil dir, König der Juden!"
³⁰ וַיָּרֹקּוּ בוֹ וַיִּקְחוּ אֶת־הַקָּנֶה וַיַּכֻּהוּ עַל־רֹאשׁוֹ	³⁰ Sie spien ihn an, nahmen das Rohr und schlugen auf sein Haupt.
³¹ וְאַחֲרֵי הִתְלוֹצְצָם בּוֹ הִפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ אֶת־הַמְּעִיל וַיַּלְבִּישֻׁהוּ אֶת־בְּגָדָיו וַיּוֹלִיכֻהוּ לִצְלֹב	³¹ Nachdem sie ihn verspottet hatten, nahmen sie ihm den Mantel ab, zogen ihm seine Kleider an und führten ihn weg zur Kreuzigung.
³² וַיְהִי בְצֵאתָם וַיִּמְצְאוּ אִישׁ קוּרִינִי וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן וַיֶּאֶנְסוּ אֹתוֹ לָשֵׂאת לוֹ אֶת־צְלָבוֹ	³² Auf dem Wege hinaus trafen sie einen Mann von Cyrene, Simon mit Namen; diesen zwangen sie, sein Kreuz zu tragen.
³³ וַיָּבֹאוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא גָּלְגָּלְתָּא הוּא מְקוֹם גֻּלְגֹּלֶת	³³ Und als sie an den Ort kamen, der Golgotha, das heißt Schädelstätte, genannt wird,
³⁴ וַיִּתְּנוּ־לוֹ לִשְׁתּוֹת חֹמֶץ מָזוּג בִּמְרוֹרָה וַיִּטְעַם וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹת	³⁴ gaben sie ihm Wein, "mit Galle vermischt, zu trinken" (Ps 69,22); er kostete davon, wollte aber nicht trinken.
³⁵ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלְבוּ אוֹתוֹ וַיְחַלְּקוּ לָהֶם אֶת־בְּגָדָיו וְגוֹרָל הִפִּילוּ לְמַלֹּאת אֵת אֲשֶׁר־נֶאֱמַר בְּפִי הַנָּבִיא יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל־לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל	³⁵ Nachdem sie ihn gekreuzigt hatten, verteilten sie seine Kleider, indem sie das Los warfen [, damit erfüllt würde, was gesagt ist durch den Propheten: "Sie haben meine Kleider unter sich geteilt und über mein Gewand das Los geworfen" (Ps 22,19)].
³⁶ וַיֵּשְׁבוּ שָׁמָּה וַיִּשְׁמְרוּ אוֹתוֹ	³⁶ Und sie lagerten sich und bewachten ihn dort.
³⁷ וַיָּשִׂימוּ אֶת־דְּבַר אַשְׁמָתוֹ כָּתוּב מִמַּעַל לְרֹאשׁוֹ זֶה הוּא יֵשׁוּעַ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים	³⁷ Über sein Haupt setzten sie zur Angabe seiner Schuld die Aufschrift: "Das ist Jesus, der König der Juden."
³⁸ וַיִּצָּלְבוּ אִתּוֹ שְׁנֵי פָרִיצִים אֶחָד לִימִינוֹ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלוֹ	³⁸ Zusammen mit ihm wurden zwei Rebellen gekreuzigt, einer zur Rechten und der andere zur Linken.
³⁹ וְהָעֹבְרִים גִּדְּפוּ אוֹתוֹ וַיָּנִיעוּ אֶת־רֹאשָׁם	³⁹ Die Vorübergehenden aber lästerten ihn, schüttelten ihre Köpfe und sagten:
⁴⁰ וַיֹּאמְרוּ אַתָּה הַהֹרֵס אֶת־הַהֵיכָל וּבֹנֵהוּ בִּשְׁלשֶׁת יָמִים הוֹשַׁע לְנַפְשֶׁךָ וְאִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה רְדָה מִן־הַצְּלָב	⁴⁰ "Der du den Tempel abbrechen und in drei Tagen aufbauen willst, hilf dir selbst, wenn du der Sohn Gottes bist, und steig herab vom Kreuze!"
⁴¹ וְכֵן הִלְעִיגוּ גַּם־רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים עִם־הַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים לֵאמֹר	⁴¹ Gleicherweise verspotteten ihn auch die Hohenpriester samt den Schriftgelehrten und Ältesten und sprachen:
⁴² אֶת־אֲחֵרִים הוֹשִׁיעַ וּלְעַצְמוֹ לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ אִם־מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא יֵרֶד־נָא עַתָּה מִן־הַצְּלָב וְנַאֲמִין בּוֹ	⁴² "Anderen hat er geholfen, sich selbst kann er nicht helfen. König von Israel ist er; er steige nun herab vom Kreuze, und wir wollen an ihn glauben.
⁴³ בָּטַח בֵּאלֹהִים עַתָּה יְפַלְּטֵהוּ אִם־חָפֵץ בּוֹ כִּי אָמַר בֶּן־הָאֱלֹהִים אָנִי	⁴³ Er hat auf Gott vertraut; der errette ihn nun, wenn er Wohlgefallen hat an ihm; er hat ja gesagt: Ich bin Gottes Sohn!"
⁴⁴ וְגַם הַפָּרִיצִים הַנִּצְלָבִים אִתּוֹ חֵרְפֻהוּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה	⁴⁴ Dasselbe hielten ihm auch die Rebellen vor, die mit ihm gekreuzigt waren.
⁴⁵ וּמִן הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית הָיָה חשֶׁךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ עַד הַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית	⁴⁵ Von der sechsten Stunde an trat Finsternis ein über das ganze Land bis zur neunten Stunde.
⁴⁶ וּכְעֵת הַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית וַיִּצְעַק יֵשׁוּעַ בְּקוֹל גָּדוֹל אֵלִי אֵלִי לְמָה שְׁבַקְתָּנִי וְתַרְגּוּמוֹ אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי	⁴⁶ Und um die neunte Stunde rief Jesus mit lauter Stimme: "Eli, Eli, lema sabachthani?", das heißt: "Mein Gott, mein Gott, warum hast du mich verlassen?" (Ps 22,2).
⁴⁷ וַיֹּאמְרוּ מִקְצָת הָעֹמְדִים שָׁם כְּשָׁמְעָם אֶת־זֹאת לֵאמֹר אֶל־אֵלִיָּהוּ הוּא קוֹרֵא	⁴⁷ Einige von denen, die dabeistanden und dies hörten, sagten: "Er ruft den Elias."
⁴⁸ וַיְמַהֵר אֶחָד מֵהֶם וַיָּרָץ וַיִּקַּח סְפוֹג וַיְמַלֵּא אֹתוֹ חֹמֶץ וַיְשִׂימֵהוּ עַל־קָנֶה וַיַּשְׁקֵהוּ	⁴⁸ Und sogleich lief einer von ihnen, nahm einen Schwamm, füllte ihn mit Essig, steckte ihn an ein Rohr und gab ihm zu trinken.
⁴⁹ וּשְׁאָר הָאֲנָשִׁים אָמְרוּ הַנִּיחוּ לוֹ וְנִרְאֶה אִם־יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְהוֹשִׁיעוֹ וְאִישׁ אַחֵר לָקַח חֲנִית וַיִּדְקֹר אֶת־צַלְעוֹ וַיֵּצְאוּ מַיִם וָדָם	⁴⁹ Die übrigen aber sagten: "Laß, wir wollen sehen, ob Elias kommt, ihm zu helfen."
⁵⁰ וְיֵשׁוּעַ הוֹסִיף לִקְרֹא בְּקוֹל גָּדוֹל וַתֵּצֵא רוּחוֹ	⁵⁰ Jesus schrie nochmals mit lauter Stimme und gab seinen Geist auf.
⁵¹ וְהִנֵּה נִקְרְעָה פָרֹכֶת הַהֵיכָל מִלְמַעְלָה לְמַטָּה לִשְׁנַיִם קְרָעִים וְהָאָרֶץ נִרְעֲשָׁה וְהַסְּלָעִים נִבְקָעוּ	⁵¹ Und siehe, der Vorhang des Tempels riß von oben bis unten entzwei, die Erde bebte, und die Felsen spalteten sich;
⁵² וְהַקְּבָרִים נִפְתָּחוּ וְרַבִּים מִגּוּפוֹת הַקְּדוֹשִׁים יְשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר נֵעוֹרוּ	⁵² die Gräber taten sich auf, und viele Leiber der Heiligen, die entschlafen waren, wurden auferweckt,
⁵³ וַיֵּצְאוּ מִן־הַקְּבָרִים אַחֲרֵי הֲקִיצוֹ וַיָּבֹאוּ אֶל־הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה וַיֵּרָאוּ לָרַבִּים	⁵³ gingen nach seiner Auferstehung aus den Gräbern, kamen in die Heilige Stadt und erschienen vielen.
⁵⁴ וְשַׂר־הַמֵּאָה וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ הַשֹּׁמְרִים אֶת־יֵשׁוּעַ כִּרְאוֹתָם אֶת־הָרַעַשׁ וְאֶת־אֲשֶׁר נִהְיְתָה נִבְהֲלוּ מְאֹד וַיֹּאמְרוּ אָכֵן זֶה הָיָה בֶן־אֱלֹהִים	⁵⁴ Als der Hauptmann und jene, die mit ihm Jesus bewachten, das Erdbeben sahen und was alles geschah, erschraken sie sehr und sprachen: "Wahrhaftig, dieser war Gottes Sohn!"
⁵⁵ וַתִּהְיֶינָה שָׁם נָשִׁים רַבּוֹת הָרֹאוֹת מֵרָחוֹק אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ מִן־הַגָּלִיל לְשָׁרְתוֹ	⁵⁵ Es waren auch viele Frauen dort, die von weitem zusahen; sie waren Jesus von Galiläa her nachgefolgt, um ihm zu dienen.
⁵⁶ וּבְתוֹכָן מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם אֵם־יַעֲקֹב וְיוֹסֵי וְאֵם בְּנֵי זַבְדָּי	⁵⁶ Unter ihnen war Maria Magdalena, Maria, die Mutter des Jakobus und Joseph, und die Mutter der Söhne des Zebedäus.
⁵⁷ וַיְהִי בָעֶרֶב וַיָּבֹא אִישׁ עָשִׁיר מִן־הָרָמָתַיִם וּשְׁמוֹ יוֹסֵף וְגַם־הוּא הָיָה מִתַּלְמִידֵי יֵשׁוּעַ	⁵⁷ Als es Abend wurde, kam ein reicher Mann aus Arimathäa, mit Namen Joseph, der auch selbst ein Jünger Jesu war,
⁵⁸ וַיִּגַּשׁ אֶל־פִּילָטוֹס לִשְׁאֹל אֶת־גְּוִיַּת יֵשׁוּעַ וַיְצַו פִּילָטוֹס כִּי־תִנָּתֶן לוֹ	⁵⁸ ging zu Pilatus und bat um den Leichnam Jesu. Da befahl Pilatus, daß er ausgeliefert werde.
⁵⁹ וַיִּקַּח יוֹסֵף אֶת־הַגְּוִיָּה וַיִּכְרֹךְ אוֹתָהּ בְּסָדִין טָהוֹר	⁵⁹ Joseph nahm den Leichnam, wickelte ihn in reine Leinwand
⁶⁰ וַיְשִׂימֶהָ בַּקֶּבֶר הֶחָדָשׁ אֲשֶׁר חָצַב־לוֹ בַּסָּלַע וַיָּגֶל אֶבֶן גְּדוֹלָה עַל־פֶּתַח הַקֶּבֶר וַיֵּלֶךְ לוֹ	⁶⁰ und legte ihn in sein neues Grab, das er im Felsen hatte aushauen lassen, wälzte einen großen Stein vor den Eingang des Grabes und ging weg.
⁶¹ וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם הָאַחֶרֶת הָיוּ ישְׁבוֹת שָׁם מִמּוּל הַקָּבֶר	⁶¹ Es waren aber auch Maria Magdalena und die andere Maria dabei und saßen dem Grab gegenüber.
⁶² וַיְהִי מִמָּחֳרַת עֶרֶב הַשַּׁבָּת וַיִּקָּהֲלוּ הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶל־פִּילָטוֹס	⁶² Des anderen Tages nun, der auf den Rüsttag folgte, fanden sich die Hohenpriester und Pharisäer bei Pilatus ein und sprachen:
⁶³ וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנֵינוּ זָכַרְנוּ כִּי אָמַר הַמַּתְעֶה הַהוּא בְּעוֹדֶנּוּ חַי מִקְצֵה שְׁלשֶׁת יָמִים קוֹם אָקוּם	⁶³ "Herr, wir haben uns erinnert, daß jener Verführer, als er noch lebte, gesagt hat: Nach drei Tagen werde ich auferweckt.
⁶⁴ לָכֵן צַוֵּה־נָא וְיִסָּכֵר מְבוֹא הַקֶּבֶר עַד־הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פֶּן־יָבֹאוּ תַלְמִידָיו בַּלַּיְלָה וּגְנָבֻהוּ וְאָמְרוּ אֶל־הָעָם הִנֵּה־קָם מִן הַמֵּתִים וְהָיְתָה הַתַּרְמִית הָאַחֲרוֹנָה רָעָה מִן־הָרִאשׁוֹנָה	⁶⁴ Ordne daher an, daß das Grab bis zum dritten Tag gesichert werde, damit nicht etwa seine Jünger kommen, ihn stehlen und dem Volke sagen: Er ist von den Toten auferweckt worden. Dann wäre die letzte Verführung schlimmer als die erste."
⁶⁵ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס הִנֵּה לָכֶם אַנְשֵׁי מִשְׁמָר לְכוּ סִכְרוּהוּ כְּדַעְתְּכֶם	⁶⁵ Pilatus sagte zu ihnen: "Ihr sollt eine Wache haben; geht und sorgt für Sicherung, wie es euch gut dünkt!"
⁶⁶ וַיֵּלְכוּ וַיִּסְכְּרוּ אֶת־מְבוֹא הַקֶּבֶר וַיַּחְתְּמוּ אֶת־הָאָבֶן וַיַּעֲמִידוּ עָלָיו אֶת־הַמִּשְׁמָר	⁶⁶ Sie aber gingen hin und sicherten das Grab, nachdem sie den Stein versiegelt hatten, mit einer Wache.

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati